כולם מדברים על מא"זים אופייני הגנות C או B אבל אף אחד לא מדבר על כושר העמסה.
מי שלא מכיר המספרים הכתובים על המא"ז מיוחסים לטמפרטורת סביבה של 30 מעלות.
מה זה אומר?
שכל מעלה מעל או מתחת לוקחת את כושר העמסה לכאן או לכאן.
ואנחנו עברנו מספר חודשים חמים במיוחד אבל אף אחד לא כתב על כך מילה… וחבל.
בטבלה המצורפת מתוך אחד המדריכים של ABB אפשר לראות איך הטבלה עובדת 30 מעלות בצבע אפור, העמודה הזו זהה לזרם הנומינלי (הכתוב על המא"ז בצד שמאל , הזרם הנומינלי)
משמאל לעמודה זו הטמפרטורה יורדת בעשר מעלות בכל עמודה וכפי שאפשר לראות כושר העמסה עולה.
לדוגמה זרם נומינלי 16A בטמפרטורה של 20 מעלות יהיה 16.5A ואם נמשיך לקרר נועל להעמיס את המא"ז ב 17A.
מימין לעמודה זו הטמפרטורה עולה בעשר מעלות עד 70 (ייתכן בלוח חם וסגור וחשוף לשמש ואולי אפילו יותר).
לדוגמה 16A ב40 מעלות ירידה של 0.5 אמפר ל 15.5A.
עלייה ל 50 מעלות ירידה נוספת של 0.5 אמפר ל 15A.
ב 70 מעלות ירידה ל 14.1A.
שאלה נוספת שעולה מדי פעם היא זמן הניתוק:
ע"פ התקן מא"ז נועד להגן על הכבל ולא על האדם, מפני חימום יתר שגורם לבידוד להתרכך ואז מופיעות זליגות ופריצות.
את התכנון של המתקן אנו מבצעים באמצעות חישובים בפרק העמסת מוליכים ושימוש בטבלאות ואופיינים שונים.
באופיין C ע"פ תקן IEC-EN60898 ניתן לראות את זמני התגובה.
כאשר ציר ה X מסמל את כפולות הזרם (במקרה הזה כפולות של מא"ז מגודל 6 אמפר ועד 63 אמפר.
ציר ה Y מסמל את הזמן בשניות.
ע"פ התקן מא"ז נועד להגן על הכבל ולא על האדם, מפני חימום יתר שגורם לבידוד להתרכך ואז מופיעות זליגות ופריצות.
את התכנון של המתקן אנו מבצעים באמצעות חישובים בפרק העמסת מוליכים ושימוש בטבלאות ואופיינים שונים.
באופיין C ע"פ תקן IEC-EN60898 ניתן לראות את זמני התגובה.
כאשר ציר ה X מסמל את כפולות הזרם (במקרה הזה כפולות של מא"ז מגודל 6 אמפר ועד 63 אמפר.
ציר ה Y מסמל את הזמן בשניות.
התקן אומר שהניתוק צריך להתבצע תוך פרק זמן של 5 שניות במא"ז בעל אופיין B ו 6.6 במא"ז בעל אופיין C
את הכבל אנחנו מתכננים לעמידה בזרם קצר מקסימלי למשך 5 שניות.
ולכן אנחנו בוחרים את האופיין בהתאם לזרם הקצר שיכול להתפתח על הקו באמצעות מדידת התנגדות לולאת התקלה.
את הכבל אנחנו מתכננים לעמידה בזרם קצר מקסימלי למשך 5 שניות.
ולכן אנחנו בוחרים את האופיין בהתאם לזרם הקצר שיכול להתפתח על הקו באמצעות מדידת התנגדות לולאת התקלה.
במידה וידועה לנו התנגדות הלולאה, לדוגמה 5 אוהם.
במקרה של קצר:
במקרה של קצר:
230V/5=46A
מא"ז 16 אמפר בעל אופיין C נבצע הכפלה 16*6.6=105.6A
כדי למקם את זרם ההפעלה על הציר נחלק את 46 ב 16 ונקבל 2.85.
מאחר והתוצאה לא עגולה שיושבת על הציר אנחנו מסתכלים על הקו השלישי לכיוון שמאלה לבצע הערכה.
ובהערכה גסה מדובר ב 2.2 שניות (ה "פסיק" בגרף זה נקודה) הזרם קצר לא גבוה מספיק כדי לבצע ניתוק מיידי של המעגל, מה שאומר שנקבל "זרם יתר" שיגרום לניתוק לאורך פרק זמן.
ובהערכה גסה מדובר ב 2.2 שניות (ה "פסיק" בגרף זה נקודה) הזרם קצר לא גבוה מספיק כדי לבצע ניתוק מיידי של המעגל, מה שאומר שנקבל "זרם יתר" שיגרום לניתוק לאורך פרק זמן.
למה אנחנו קובעים את המספר 6.6?
אם נספור את השניות נגלה שב 5 שניות אנחנו חוצים את הסף ומאפשרים הפעלה מיידית אחרי 6.6 פעמים הזרם הנומינלי.
באופיין הזה קשה לנו לדייק אבל אלו הוראות התקן
באופיין הזה קשה לנו לדייק אבל אלו הוראות התקן
אז למה חברת החשמל דורשת כפולה של 10 להתנגדות לולאת התקלה?
ישנם 2 סיבות:
- לכל תקן יש סטיית תקן, רבים מהציודים שמביאים לארץ הזולים בעיקר נמצאים בטווח הנמוך של התקן ואז ייתכן שלא יתבצע ניתוק ב 6.6 פעמים הזרם הנומינלי.
- בדיקה שנעשתה בחורף כשהאדמה רטובה יכולה להיות בעלת ערך גבולי ובקיץ שהאדמה יבשה נקבל התנגדות גבוהה שלא תאפשר התפתחות הזרם לניתוק.
ועכשיו לשאלה לסופ"ש.
אם צרכן שמחובר דרך מא"ז 50A ודורש זרם של 50A כאשר החום בתוך הלוח 70 מעלות ופועל רק בלילה האם אני יכול להתקין מא"ז 63A?
