Icu vs Ics

אחת הטעויות הכי נפוצות בתכנון ובבחירת מפסקים בלוחות חשמל היא התמקדות ב־Icu בלבד, כאילו זה הנתון שקובע אם המפסק “מתאים”.

בפועל? יש עוד צד למטבע.

הגדרות לפי IEC 60947-2

 Icu – כושר ניתוק קצה, הוא הזרם המקסימלי שהמפסק מסוגל לנתק בבטחה בזמן קצר.

אבל חשוב להבין את המשמעות האמיתית:

המפסק חייב לנתק את הקצר מבלי להתפרק או לגרום לנזק מסוכן, אבל לאחר מכן – הוא לא חייב להמשיך להיות שמיש

במילים פשוטות:

Icu – המפסק הציל את המערכת, אבל ייתכן שהוא הקריב את עצמו בדרך.

Ics – כושר ניתוק עבודה, הזרם שהמפסק מסוגל לנתק ולהמשיך לעבוד לאחר מכן כרגיל

ככל ש־Ics קרוב יותר ל־Icu, כך המפסק איכותי, עמיד ואמין יותר לאורך זמן.

ההבדל בין תקן ביתי לתעשייתי

מא"ז ביתי – IEC 60898 (בתקן הביתי מסומן כ־Icn)

לרוב: Icu = Ics

אין הבחנה אמיתית בין כושר ניתוק עבודה לקצה

ציוד תעשייתי – IEC 60947-2

• כאן קיימת הבחנה ברורה בין Icu ל־Ics

• Ics מוגדר באחוזים מ־Icu:

  • 25%

  • 50%

  • 75%

  • 100%

נקודה קריטית להבנה מקצועית

בלוחות ראשיים (במיוחד סמוך לשנאים), הבעיה היא לא רק “האם המפסק ינתק קצר”
אלא האם הוא ישרוד אירוע קצר ויחזור לעבודה תקינה?

בבדיקות תקן:

O- פתוח
CO- סגור

Icu נבדק ברצף: O–CO פתיחה במצב קצר וסגירה על קצר

Ics נבדק ברצף: O–CO–CO פתיחה במצב קצר וסגירה פעמיים על קצר

המשמעות- הרצף מדמה מצב שבו המפסק מנתק קצר, נסגר שוב לתוך תקלה, מנתק שוב, ועדיין נשאר תקין להולכת זרם עבודה.

כך ניתן להוכיח ש־Ics מעיד לא רק על כושר ניתוק, אלא גם על עמידות חשמלית ומכנית אמיתית לאורך מספר פעולות קצר.

כלל אצבע

לא מסתכלים רק על Icu

בודקים תמיד את Ics

בלוחות ראשיים שואפים ל־100% Ics

מבינים שההבדל ביניהם = רמת האמינות של המפסק לאורך זמן