מדי פעם צצה השאלה איך החשמל מגיע אלינו הביתה.
את החיבור לשנאי סיקרנו בפוסט אחר עכשיו ניגע בחלק המחבר בין הצרכן (מתקן ביתי עד 63 אמפר)
הכבל מגיע מהשנאי מצד המתח הנמוך, הכבל בעל 4 מוליכים נכנס אל קופסת החיבורים של חח"י בתוכה פסי צבירה המאפשרים חיבור כניסה ויציאה אל כיוון הצרכן דרך מנתק על העמוד.
מקופסת החיבורים אנו מתחברים אל מנתק הנתכים, מאפשר ניתוק הזינה לצורך טיפול במונה או בכבילה אל הצרכן.
במערכת הגנה מסוג TT אנו מגיעים אל הצרכן עם 4 גידים (במתקן תלת מופעי או 2 במתקן חד מופעי) בקרבת מקום מותקנת אלקטרודה באורך מעל ל 2 מטרים, למי ששאל את עצמו למה האלקטרודה היא באורך 1.5 מטר זה כדי שתרכשו 2 וע"י הכנסת אחת אחרי השנייה תחצו את עומק ה 2 מטרים.
בעבר היו מתחברים אל צנרת המים העירוני אך בשנים האחרונות החלפת הצנרת לפלסטיק גרמה לעליית ההתנגדות של לולאת התקלה ולכן גרמו להרבה התחשמלויות שההגנה לא פעלה בהם כנדרש.
בדומה לחיבור מערכת הגנה TT גם מערכת הגנה איפוס TN-S נועדה להגן מפני חשמול.
ההבדל בין התחשמלות לחשמול?
לדוגמה, מגע של פאזה חיה במכסה מתכתי. כאשר הארקה תקינה נוצר זרם קצר גבוה שמנתק את ההזנה לצרכן.
ומהי התחשמלות? כאשר ישנו ליקוי בחיבור הארקה והערך שלה גבוה מאוד, הזרם קצר שנוצר לא מספיק כדי להפעיל את ההגנה.
ובמקרה של נגיעה וסגירת המעגל דרך האדם זוהי התחשמלות, האדם הופך לחלק מלולאת התקלה (דוגמת מקרה הכלה שהתחשמלה)
בדוגמה המצורפת למטה ניתן לראות ש- אל הצרכן מגיעים 4 מוליכים במערכת תלת מופעית, חברת חשמל דורשת 5 מוליכים כאשר 1 נשאר מנותק ספייר .
השימוש בהארקת TN-S תהיה בעיקר לרבי קומות בהם השנאי מותקן בתוך המתקן או בחצר המתקן.
את הארקה נביא מהארקת היסוד של הבניין שתקוע בעומק והחיבור נמצא בחדר החשמל בו מותקן השנאי.
את מוליך הארקה מהפה"פ אנו נעביר בין הקומות ונייצר פסי הארקה קומתיים.
בדומה אך טיפה שונה בחיבור איפוס TN-C-S חברת החשמל מגיעה עם 4 מוליכים ומהפילר יוצרים עם 5 מוליכים כאשר נקודת החיבור ומוליך הPEN מתפצלים למוליך ניוטרל והארקה.
באמצעות החיבור הכפול אנו נקבל ערכים נמוכים מאוד וזרמי קצר גבוהים שינתקו את ההגנות במהירות גבוהה.
למערכת הגנה מסוג TN-C-S יש גם חסרונות אבל עליהם נדון בפוסט אחר
