שיתוף ידע
תוכנית פיקוד בסיסית למתנע רך
בפוסט זה נלמד להכיר תוכנית בסיסית למתנע רך, יכול להפעיל גם ווסת מהירות העיקרון דומה.
בקו העליון פאזה לפיקוד שיכולה להיות 12/24/230 וולט ואפשר גם להשתמש במתח DC או AC
מתחת פטריית חירום לניתוק ועצירה
F1 נתיך או מא"ז או O.L של הגנת מנוע
S1 לחצן לניתוק ועצירה
בלחיצה על S2 מפעילים את מגען K1 המגע הפנימי של K1 סוגר מגע לאחזקה עצמית במקביל ל S2 כך שכשנעזוב את הלחצן המתח ישאר קבוע למגען (עד ללחיצה על S1 או הפטרייה כמובן)
מתחתת מוליך האפס או מינוס או בגנרטור/שנאי צף פאזה שנייה.
בתמונה זו ניתן לראות את מעגל הכח
3 פאזות והארקה.
הגנת מנוע לזרם קצר בכניסה Q1
הגנת מנוע טרמי F1
נתיך F2
T1 המתנע
בתוכו קיים מגע TOR – סיום התנעה, מאפשר סגירת מגען עוקף, בתוכנית הזו לא קיים.
M1 המנוע
סיכוך בקופסת חיבורים של מנוע חשמלי
מערכת הנע -מקדם 9550 לחישוב מומנט או הספק על הציר
בתמונה המצורפת (נלקחה ממדריך ממש ישן של חברה שכבר לא קיימת לצערי, נמכרה ונבלעה ע"י קונצרן חשמל גדול).
ניתן לראות (משמאל לימין) ווסת מהירות, מנוע, עומס (יכול להיות משאבה מפוח וכו').
מתחת לווסת המהירות קיימת הנוסחה לחישוב ההספק הנצרך מהרשת
מתחת לעומס קיימת הנוסחה לחישוב העומס על הציר, במובן מסויים זה הספק מכאני הנדרש לסיבוב העומס שמתורגם ל וואט.
בטוח שאלתם את עצמכם מאיפה הגיע המספר 9550 ומה הוא מייצג…
אז אני יעזור לכם להבין.
הנוסחה הכללית מתייחסת ל מהירות הסיבוב שנמדדת ברדיאנים לשנייה.
הנוסחה לחישוב הסיבוב היא (פעמיים פאי כפול מהירות הסיבוב) ואת התוצאה נחלק ב 60 שניות סל"ד – סיבובים לדקה).
ניקח בחשבון שהחישוב בקילו ולכן נכפיל את הוואט ב 1000.
חישוב נוסף להספק היא הנוסחה מלמעלה כפול המומנט T.
כך שנקבל :
נארגן את הנוסחה ונצמצם ב פעמיים פאי את המונה והמכנה
וקיבלנו את המקדם 9550 (בערך) ובמקום להכניס את כל הפרמטרים פשוט משתמשים במספר.
רכיבים אלקטרונים במתנע רך
כושר העמסה של מא"ז
חישוב זרם אי-תגובה של מא"ז
אירוע הצפת מים בלוח חשמל
משגוח ISOMETER® IR420-D6 תצורת חיבור
ערכים מבדלים- יעוץ עיסקי
מצוף מגנטי
תקלות בגנרטור -החשמל/דלק/קירור
גנרטור, מה אומר חוק החשמל?
הגנת מתחי יתר- תאורת רחוב
תאורת חוץ רגישות מאוד למתחי יתר.
בעיקר מאז כניסת הלד לחיינו בשנים האחרונות.
אם כתוצאה ממיתוגי רשת או בעיות בנקודת האפס בעקבות פגיעת ברקים.
הבעיה נגרמת לרוב מאחר ובין עמודי התאורה מותקנים כבלים ארוכים היוצרים קיבוליות לאדמה לכן ההפרעות הללו מחמירות ומוגברות.
בנוסף על כך ציוד מסוג II (בידוד פלסטיק) רגיש אף יותר לפגיעות ברקים בשל עליית פוטנציאל האדמה.
עליית מתח זו עלולה להרוס את מעגל הכוח בדרייבר ואת רכיבי הלד.
מדוע אנו נדרשים להגן עליית מתח?
למנוע החשכה כתוצאה מהפסקת פעולת התאורה, אם כתוצאה מפגיעת ברק או מיתוגי רשת
הפחתת עלויות תחזוקה – טיפול ותיקונים
אמצעי הגנה בפני חישמול במיתקני תאורה חיצוניים, בהתאם לתקנות
כבר תקופה ארוכה שהמבחן לשדרוג הרישיון לוקח אותנו ללמוד נושא שלא כולנו נחשפנו אליו תאורת הרחובות, שכן זהו תחום "סגור" לעירייה ולחברות קבלניות שעוסקות בהקמה ותחזוקה של עמודי התאורה.
אספתי וסיכמתי חומר כדי שנקבל קצת תובנות, מקווה שכל אחד מכם ילמד לפחות משהו אחד שיחדש לו.
אייל הדר
נ.ב תודה רבה לינון עטר ויותם גרין על העזרה והתמיכה.
נתחיל מההתחלה הארקות:
כולנו מכירים את תקנה 35 בפרק הארקות " פטור חלקי מיתקן מהגנה בפני חישמול":
הגנה בפני חישמול אינה דרושה לגופי מתכת אלה:
(1) מעטים מתכתיים המגינים על ציוד חשמלי, המוגן בפני חישמול בהתאם לתקנות אלה, כגון ציוד מסוג I כשהוא מוארק או מסוג II, או מסוג III;
(2) דופן מתכתי של ציוד חשמלי שאינם ניתנים לנגיעה, כאשר הם מסוגרים בתוך מעטה מתכתי, המוגן בפני חישמול בהתאם לתקנות אלה;
(3 )תילי מתכת נושאי כבלים המבודדים בשני קצותיהם בקרבת מקומות החיזוק שלהם;
(4) תילי מתכת נושאי כבלים כאשר כל כבל תלוי באמצעות חבקים מבודדים וכן תיל מתכת של כבל נושא עצמו, כאשר בכל מקרה התיל מבודד בקצה אחד לפחות;
(5) גופי מתכת של מבטחים, מגבילי זמן וממסרים של חברת חשמל כשהם מותקנים במקומות יבשים ובגובה העולה על 2.3 מטרים מעל הרצפה;
(6) גופי מתכת של מונים, מגבילי זמן וממסרים הנספחים למונים, כשהם מורכבים במקומות יבשים על חומר מבדד כנדרש בתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח נמוך), התשל"ו-1976;
(7 ) עמודי מתכת ואבזריהם שממתכת, פרט לגופי תאורה, ברשתות חשמל עיליות של חברת חשמל, כשהעמודים ואבזריהם צבועים עד לגובה של 2.8 מטרים לפחות, או עמודי בטון ואבזריהם, ובלבד שבידוד המוליכים שעל העמודים האמורים מתוחזק במצב תקין; הוראת פטור זו אינה חלה על עמודים המיועדים לתאורה בלבד, לרמזורים, לשלטי רחוב, לשלטי פרסומת וכיוצא באלה;
(8) פנסי תאורה ואבזריהם, וכן אבזרי רשת מתכתיים המותקנים על עמודי עץ או חומר בלתי מוליך אחר, בגובה העולה על 3.0 מטרים מעל פני הקרקע.
אומנם תקנה 35 מעניקה פטור לעמודי מתכת ופנסי תאורה אך היא הינה חלה על עמודים המיועדים למרכזיות תאורה, כאלו הפזורות בכל רחבי הארץ ובנוסף על כך גם הפטור לא תופס על עמודוני תאורה (גדולים/קטנים) מתקני רמזורים ושלטי רחוב או פרסומות מוארים ( כפי שמצוין בתקנה 35(7) הוראת פטור זו אינה חלה על עמודים המיועדים לתאורה בלבד, לרמזורים, לשלטי רחוב, לשלטי פרסומת וכו', לתשומת ליבכם )
להם נדרש להתקין אחת משיטות ההגנה בהתאם לחוק החשמל:
TT- הארקת הגנה, TN-S/TN-C-S-איפוס, בידוד מגן, מנ"מ- מתח נמוך מאוד/ מתח בטיחות או פחת כהגנה בלעדית
TT– הארקת הגנה
ביצוע הארקת המיתקן תתבצע באמצעות התקנת מוליך נחושת 35 ממ"ר חשוף (המשמש כאלקטרודה אופקית) בעומק המתאים ע"פ תקנה 34 בפרק התקנת כבלים " עומק הטמנה של כבל באדמה" :
העומק המזערי של הנקודה העליונה של כבל הטמון באדמה יהיה:
- בקרקע סלעית – 60 ס"מ;
- באדמה או בחול – 80 ס"מ;
- לאורך מסלול של כביש או מתחת למשטח המיועד לנסיעה – 100 ס"מ.
המוליך חייב להיות שלם לכל אורכו, ומאחר וזהו מוליך הארקה ראשי ,המשמש כהארקה אופקית, עליו להיות באורך של 10 מ' לפחות ובסופו מומלץ להוסיף אלקטרודה אנכית בהתאם לתקנה 18 "מידות מזעריות של אלקטרודה".
דורש תשומת לב:
במידה ובעמוד קיים פס מגלוון היוצא מבסיס העמוד שמחובר אל טבעת הגישור של היסוד נחבר אותו ישירות אל פס הארקות, או אל הפס השוואה שמותקן בעמוד אם הוא קצר אפשר להשתמש במוליך הארקה 10 ממ"ר ומעלה.
הגדלת רגישות במפסק מגן לזיהוי זליגות מוזרות
מכירים את זה…
שהחשמל קופץ אצל הלקוח והוא מתקשר.
לקוח: שלום חשמלאי XXXXXX
קופץ לי החשמל בעסק ואין לי חשמל.
חשמלאי: תעבור בכסק ותוציא את כל המכשירים מהתקע ותיגש בבקשה ללוח החשמל תבדוק שכל המפסקים נמצאים במצב למעלה.
לקוח: הכל למעלה חוץ מהגדול ניסיתי מקודם להרים אותו והוא קופץ.
חשמלאי: אוקיי, תוריד את כל המפסקים שנמצאים אחריו ותנסה להרים אותו.
לקוח: עלה
חשמלאי: עכשיו תרים אחד אחד עד שיפול שוב.
לקוח: יש אחד שכשאני מרים אותו הפחת קפץ.
חשמלאי : אם כך תוריד אותו ותמשיך עם הבא אחריו.
לקוח: כולם עלו רק אחד למטה.
חשמלאי: זה המעגל התקול, תבדוק מה לא עובד בעסק.
לקוח: המזגן לא עובד.
החשמלאי: איתרנו את המעגל הזולג, אני בדרך עם מכשירי בדיקה להמשך דיאגנוזה.
לפעמים יהיה מצב שבו גם אחרי שהרמנו את כל נמא"זים הכל עובד ואחרי מספר שעות החשמל יקפוץ שוב.
יש 2 אפשרויות
1. הפעלת מכשיר שזולג והוא הפעיל את ההגנה ולכן ההגנה פעלה.
2. מספר מכשירים זולגים ביחד וכרגע הם לא עוברים את הרף להפעלת ההגנה ולכן ההגנה לא פעלה.
לרוב נחשוד בציוד עם גוף חימום/קירור או מאוורר שפועל אוטומטית כמו מזגנים מדחס קירור של מקרר או מערכת הפשרה גם תמי 4 וכו'.
בסיום השיחה נגיד ללקוח במידה וקופץ החשמל שוב לנתק את המכשירים שאפשר לנתק ואם קופץ שוב לצלצל ונגיע.
צלצל הלקוח שוב אחרי מספר שעות אחרי שהתמי 4 היה מנותק וגם התנור והדוד.
כדי לזהות ולנטרל מכשיר בעל זליגה גדולה אנו נייצר סלקטיביות בין זרמי הזליגה.
לא תמיד נוכל להגיע ולחפש במשך כל היום את המקרר או התנור שזולגים לכן נתקין את המפסק המגן עם הליפוף הכפול המתואר באיור בהמש, ההתקן נועד לאפשר את המשך פעולת העסק.
ע"י שימוש בקופסה ייעודית מוגנת מים, שקע ותקע מיטלטלים
אופציה לזיהוי קל 2 נורות ביקורת לפני ואחרי המפסק מגן
1. לפני המפסק מגן לזיהוי כי ההתקן מחובר לזינה.
2. אחרי המפסק מגן לזיהוי עם ההגנה פעלה
המטרה היא לייצר סוג של סינון ולהפיל את המפסק מגן העדין יותר לפני שהוא משפיע על הלוח הראשי.
כמובן שלפני שנוציא את האקדח הגדול כדאי לבצע בדיקת בידוד במידת האפשר ולסגור את התקלה במקום
את הבדיקה נבצע במתח 500 וולט DC עם מכשיר ייעודי.
בדיקה במתח 230 וולט יכולה שלא לייצר זליגה כי הבידוד "קר" אך ב 500 וולט הוא פורץ ומאפשר זיהוי בטוח.
*לא כל ציוד ניתן לבדוק בבדיקת התנגדות הבידוד!!!
זהירות לא לשרוף כרטיסים אלקטרונים.
ובטח ובטח שלא להשתמש ב 1000 וולט שכן הבידוד לא מיועד למתחים אלו.
תקלה מיוחדת בעמדת עבודה תלת-פאזית
ככל שהתקדמתי עם התקלה הבנתי שיש לנו בעיה שהתחילה הרבה לפני שהלוח הותקן.
הפתרון לבעיה וחזרה לעבודה תקינה.
לסיכום:
נמצא כי בהתקנת הלוח הוחלפו 2 פאזות בנקודות שונות באותה השורה של המא"זים ולכן קיבלנו את אותה הפאזה פעמיים, כלומר הייתה עוד עמדת עבודה עם אותה התקלה ואף אחד לא נתקל בה.
הוחלפו הפאזות בפסי הצבירה נבדקו המתחים ובא לציון גואל.
*חייב לציין שקיבלתי הערות ואני מסכים איתם, בדיקת מתח ביד אחת ומצלמה היא סכנה ואפשרות למגע מקרי וקצר של הפרובים.
לכן יש להשתמש בפרובים מיוחדים שיש להם בידוד בטיחותי בדומה לפרובים של הפלוק שאני משתמש בו עם אפשרות פתיחה וסגירה להגברת הבטיחות.
תכנון לוח חשמל
לפני שנתחיל מספר פרמטרים אותם אנו חייבים להכיר בתכנון לוח החשמל:
העיקרי שבהם הוא העומס החשמלי הכללי שהלוח אמור לצרוך, הזרם הכללי לצרכני הלוח Ib.
מעבר לחישוב כלל העומסים ישנם כמה מקדמים שאנו לוקחים בחשבון בחישוב הזרם:
- מקדם העמסה KU , Utilization factor- מייצג באופן מציאותי את הצריכה של העומס,
לרוב העומס אינו פועל ב 100% הספק. ולכן צריכת הזרם שלו קטנה מהזרם הנומינלי.
(לא מומלץ להפעיל צרכן בהספק מלא לאורך זמן).
בתאורה וכן בבתי תקע בהם לא ידוע מה יחובר נהוג להשתמש במקדם 1.
עבור מנועים בהספק של עד 100kw נהוג השתמש במקדם של 0.75-0.8.
במנועים בעלי הספק הגדול מ 100kw נהוג להשתמש במקדם 1.
*שימו לב כי מקדם זה מיושם לכל צרכן בנפרד. - מקדם בו זמניות KS,) Diversity factor בעבר נקרא Simultaneity factor).
מייצג עבורנו את מצב הפעלת הצרכנים יחד, לרוב רק חלק מהצרכנים פועלים בו זמנית, ונדיר המצב שכולם יפעלו יחד ולכן ניתן לקחת בחשבון שסך הזרם שנדרש בו זמנית לא יגיע לצריכה מקסימלית.מקדם זה משמש בתכנון כאשר לא ידועה לנו מה תהיה העמסת המעגלים בפועל.
במעגלי תאורה נשתמש במקדם של 1 (לרוב כל מעגלי התאורה יפעלו בו זמנית).
יש לקחת בחשבון גידול עתידי, נהוג להוסיף כ 30%!העומס יכול להיות צרכן בודד (כמו מכונה) או לוח חלוקה המזין מספר לוחות משנה, מספר צרכנים או שילוב בין השתיים (כמו: דירה, משרד, חנות, מפעל, בניין דירות וכו')
הדרישה לחשב את סך כל העומסים הצפויים במתקן באה כדי שלאפשר לנו לדעת מה גודל החיבור הנדרש ( תופס גם עבור גודל השנאי נדרש) וכיוצא מכך מהו גודל המבטח הראשי שאנו נצטרך להשתמש בו (הסוג/ אופיין שלו),
מקדם בו זמניות בלוחות חלוקה
| מספר המעגלים | מקדם בו זמניות KS |
| 2 עד 3 | 0.9 |
| 4 עד 5 | 0.8 |
| 6 עד 9 | 0.7 |
| 10 מעגלים ומעלה | 0.6 |
מקדם בו זמניות במבנה מגורים
| צרכנים במורד הזרם | מקדם בו זמניות |
| 2 עד 4 | 1 |
| 5 עד 9 | 0.78 |
| 10 עד 14 | 0.63 |
| 15 עד 19 | 0.53 |
| 20 עד 24 | 0.49 |
| 25 עד 29 | 0.46 |
| 30 עד 34 | 0.44 |
| 35 עד 39 | 0.42 |
| 40 עד 49 | 0.41 |
| 50 ומעלה | 0.38 |
מקדם בו זמניות על פי סוג הצרכנות
| סוג הצרכן | מקדם בו זמניות |
| תאורה | 1 |
| מיזוג אוויר וחימום | 1 |
| בתי תקע (כוח) | 0.1-0.2 |
| מעליות, מנועים ומסועי הסעדה (עבור המנוע הגדול ביותר) | 1 |
| עבור המנוע הגדול השני | 0.75 |
| עבור יתר המנועים | 0.6 |
בהתחשב בתקנה 8 (בפרק של התקנת לוחות חשמל במתח נמוך מתוך "חוק ותקנות החשמל")
8 הגנת לוח בפני חשמול
- לוח יוגן בפני חשמול בהתאם לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א- 1991.
- מותקן ציוד חשמלי על מסד מתכתי התלוי על צירים כגון דלת של לוח, יוארק מסד זה באמצעות מוליך גמיש.
- הארקת הלוח תהיה לפי דרישות התקנות האמורות בתקנת משנה (א) כמפורט להלן:
- כאשר הלוח הוא מסוג 1, תיקבע עכבת לולאת התקלה המרבית המותרת בהתאם למבטח, בקו הזינה של הלוח;
- כאשר הלוח הוא מסוג 2, תיקבע עכבת לולאת התקלה המרבית המותרת בהתאם למבטח הגדול ביותר בלוח, המגן על יציאה מהלוח.
לאחר חישוב של כלל העומסים במתקן (בהתחשב במשטר העבודה ומקדם העמסה של כל אחד מהם) אפשר יהיה להתחשב במקדם הבו זמניות ולאחר מכן להוסיף כ 30% למען גידול עתידי.
את המבטח הראשי ללוח אנו נבחר לפי ההנחיה בתקנה 6, תת תקנה א (מתוך פרק של העמסה והגנה של מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך מ- "חוק ותקנות החשמל")
- מבטח להגנה בפני זרם העמסת יתר בלבד
- מבטח המגן על מוליך מפני זרם העמסת יתר בלבד, יתאים לכל הדרישות האלה:
- Ib ≤In ≤I'z
- I2 ≤1.45*I'z
- I'z=Iz*c
Ib – זרם העבודה הממושך המרבי;
In – הזרם הנקוב של המבטח או הזרם שאליו הוא כוונן;
I2 – זרם הבדיקה הגבוה;
Iz – זרם מתמיד מרבי;
I'z – זרם מתמיד מרבי מתוקן;
C – מקדם תיקון משוקלל;
"מבטח" – אבזר הגנה להפסקה אוטומטית של זרם יתר במעגל או קו; מבטח יכול שיהיה נתיך (פיוז, Fuse ), מפסק אוטומטי (כמו מפסק תיבה יצוקה MCCB או מפסק אוויר ACB) או מפסק אוטומטי זעיר מא"ז, MCB).
זרם העבודה שיצא לנו בכל החישובים קובע את גודל המבטח המתאים ולפיו נבחר את שטח חתך המוליכים, המבודדים/ כבלים
(לשם כך נתחשב בשיטות ההתקנה, מפלי המתח, זרם קצר מינימלי וזרם קצר מקסימלי הצפויים על פי התקנות שמופיעות בפרק של העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים במתח נמוך ).
בכל לוח חשמל אנחנו מחויבים במפסק ראשי לפי תקנה 22 (בפרק של התקנת לוחות חשמל במתח נמוך מתוך "חוק ותקנות החשמל")
22 מפסק ראשי ומבטח ראשי
(א) כל לוח ראשי יצוייד במפסק ראשי ובמבטח ראשי לכל סוג אספקה.
(ב) בכל מקום שבו דרושים מפסק ראשי ומבטח ראשי מותר להשתמש במפסק אוטומטי, במפסק אוטומטי זעיר או במפסק ונתיכים;
המפסק יהיה –
(1) תלת קטבי או ארבע קטבי בזינה תלת-מופעית;
(2) חד-קטבי או דו-קטבי בזינה חד-מופעית.
(ג) בכל לוח משנה יותקן מפסק ראשי; קיים קשר עין בין לוח המשנה לבין המפסק בלוח הזן אותו ומעבר חופשי שאורכו אינו עולה על 3.0 מטרים, ניתן לוותר על מפסק כאמור.
ולרוב ממפסק זה אנו נזין פסי צבירה (לפחות כך ננהג בלוחות גדולים) בעת בחירת פסי הצבירה עלינו להתחשב בכמה גורמים (לצורך קביעת חתך פסי הצבירה, המרחקים ביניהם, חוזק המבודדים וכו' יש לערוך סדרת חישובים):
א. בחירת שטח חתך של פסי הצבירה מבחינת העמסת מותרת:
In אנו נקבע את שטח חתך הפסים לפי הזרם של המבטח הראשי
𝑆(𝑚𝑚2) = גובהו ℎ(𝑚𝑚) * ורוחבו 𝑏(𝑚𝑚) .
Iz הזרם המתמיד המתמשך המרבי.
נתונים של פסי הצבירה בשטחי החתך השונים ניתן למצוא בקטלוגי היצרנים השונים ויש לבחור את החתך לפי התנאי
.𝐼'𝑧≥𝐼𝑛
ב. בדיקת עמידות הפס בהלם תרמי:
אנו נבדוק האם שטח חתך הנבחר הוא מספיק בכדי לעמוד בהעמסה התרמית בעקבות זרמי הקצר, שטח חתך המינימלי של פס הצבירה יחושב על ידי הנוסחא הבאה:
𝑆=√(𝐼𝑘2∗𝑡)/𝑘2
שטח חתך של הפס (mm²) S .
Ikזרם קצר התלת מופעי הצפוי על פסי הצבירה.
tזמן ניתוק הקצר ע"י המפסק הראשי, כאשר המפסק פועל ללא השהיה ניתן לקבוע שהמן ניתוק הוא 0.1 שניה
(מומלץ לבדוק גם את עמידות הפס בזרם קצר לזמן של 0.3 שניה)
-𝑘 מקדם המאפיין את צפיפות הזרם בשניה. עבור נחושת גלויה: 𝑘=155 .
יש לבדוק שחתך הפס הנבחר בסעיף א, אינו קטן משטח החתך שחישבנו .
ג. בדיקת עמידות הפסים בפני כוחות אלקטרו דינמיים.
מעבר זרם חשמלי בכלל וזרם קצר בפרט יוצר כוחות אלקטרו דינמיים על ובין הפסים המותקנים במקביל.
עלינו לוודא שהפסים מותקנים כראוי ובהתאם להוראות היצרן כדי שבזמן קצר הם לא יזוזו ממקומם, על ידי מיקום נכון של המבדדים שתופסים אותם אנו נקבע את המרחק (L) בין המבדדים ( המרחק בין נקודות החיזוק/ תפיסה של הפס).
ניתן לחשב את הכוח הפועל על הפס באמצעות הנוסחה הבאה:
F הכוח הפועל על פס הצבירה בקטע שבין 2 מבדדים (ק"ג כוח kgf).
L המרחק של 2 מבדדים המותקנים על אותו פס (סנטימטר cm).
Ishok זרם ההלם (קילו אמפרים KA).
d המרחק בין פסי צבירה של מופעים (פאזות) שונים (סנטימטר cm).
הכוח F מפעיל על הפס מאמץ כפיפיה s (סיגמא).
s סיגמא- מאמץ כפיפה שפועל על הפס ((.
W ממונט ההתנגדות ( )
h גובה הפס (cm)
b עובי הפס (cm)
כאשר הפסים מותקנים במצב מאוזן
כאשר הפסים מותקנים במצב מאונך
נדרש לוודא שמאמץ הכפיפה לא יעלה על הערך המירבי לנחושת זה תנאי לעמידות פסי הצבירה בפני כוחות אלקטרו דינמיים הפועלים עליהם.
לפי תנאי זה ניתן לחשב את המרחק המרבי בין שני מבדדים על אותו הפס.
לאחר כל השינויים וההצבות נקבל עבור פסים במאונך
(הנוסחה מתאימה לפסים שהותקנו במאונך σ max=2500 kg/cm²)
*נדרש שהתוצאה הנ"ל תהיה גדולה יותר ממרחק ההתקנה
ד. בדיקת עמידות פסי הצבירה בפני תהודה.
בבדיקה זו אנו נוודא שמידות הפסים שבחרנו ומרחקי התקנת המבדדים שתופסים אותם לא יגרמו לתהודה בין הפסים לצורך כך נתחיל בחישוב תדר התהודה הטבעי של הפסים
כאשר:
-𝑓0 תדירות הטבעית של הפס (Hz) .
-𝐿 המרחק בין המבודדים (cm) .
-𝐸 מודול האלסטיות השווה ל – 1.1∗ (𝑔𝑘/𝑐𝑚²) עבור נחושת.
-𝐽מומנט האינרציה המחושב לפי (𝑐𝑚4) :עבור התקנה במאונך.
(𝑐𝑚4) עבור התקנה במאוזן .
-𝐺 משקל cm1 פס צבירה (kg/cm) .
המשקל הסגולי של נחושת הוא: (
כאשר תדרי התהודה שווים או קרובים לתדרי הרשת זהו המצב המסוכן ביותר, עלינו לוודא שהתדירות הטבעית של הפסים לא תהיה בתחומים 45-60Hz , 80-110Hz.
אם בבדיקה שלנו התברר שהתדירות הטבעית של הפסים נמצאת באחד מהתחומים המסוכנים, נדרש מאיתנו לשנות את המרחק L בין המבדדים ולחזור על חישובי הבדיקה.
בתכנון של לוח למתקן דירתי עלינו להתייחס לתקנות הנוגעות במתקן דירתי בפרק של התקנות לוחות חשמל במתח נמוך (מתוך חוק ותקנות החשמל), תת פרק ה, תקנות 27-29 כולל.
- (א) במיתקן דירתי ימוקם הלוח בתוך הדירה; במיתקן דירתי במבנה צמוד קרקע ניתן להתקין את הלוח בכניסה מקורה או במרפסת חיצונית מקורה, בתנאי שהלוח יוגן בפני חדירת מים; הלוח, לרבות המעטה שלו, יהיה מסוג II(בידוד כפול או בידוד מוגבר).
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול שלוח של מיתקן דירתי יהיה מתכתי (מסוג I) אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(1) מנגנון ההגנה בפני זרם יתר של המפסק הראשי יהיה ניתן לכוונון, הכוונון יהיה 3×100 אמפר או יותר;
(2) החיבור בין הלוח ובין המבטח המזין אותו נעשה באמצעות כבל בלבד;
(3) הכבל האמור בפסקה (2) יוכנס ללוח באמצעות התקן מבודד ("מכפש").
(ג) על אף האמור בתקנה 10(א)(1) ו-(2), יכול שהמרווח המזערי החופשי בין לוח דירתי לבין קיר שממול יהיה 0.7 מטר בלבד.
(ד) על אף האמור בתקנה 16(ב), יהיה הגובה המזערי של אמצעי הפעלה ידניים של ציוד בלוח של מיתקן דירתי 1.4 מטרים; הוראה זו לא תחול על לוח המותקן –
(1) בחדר ייעודי ללוח חשמל או בחדר מכונות;
(2) בארון או בגומחה עם דלת בעלת מנגנון סגירה, המותקן בגובה שבין 1.4 מטר ל-2 מטרים.
ציוד בלוח
- בלוח של דירת מגורים יותקנו אבזרים המשמשים ציוד של דירה זו בלבד.
מבטחים ומפסקים בלוח
- (א) מבטח ראשי בלוח של מיתקן ביתי יהיה מסוג מפסק אוטומטי זעיר או מפסק אוטומטי בלבד.
(ב) מעגלים הניזונים מלוח ביתי יוגנו על-ידי מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד.
(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יכול שיותקן מפסק אוטומטי או מפסק ונתיכים אם נדרש מבטח בעל זרם נומינלי של 63 אמפר או יותר.
(ד) לוח במיתקן דירתי יצויד במפסק מגן, אחד או יותר, כך שכל מעגל סופי במיתקן יוגן בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר; מפסק המגן האמור יותקן בין המפסק הראשי לבין מבטחי המעגלים הסופיים, אך יכול שהוא יהיה יחידה משולבת עם המפסק הראשי.
בחישוב של מספר המעגלים הסופיים בדירת מגורים עלינו להתייחס לתקנה 10 (מתוך פרק מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך מחוק ותקנות החשמל)
- (א) במיתקן ביתי יותקן מעגל סופי אחד לפחות לכל שני חדרים או לכל 40 מ"ר של הרצפה, או חלק מהם, הכל לפי המחייב מספר מעגלים רב יותר; חדרי שירותים ומעברים אינם כלולים בחישוב החדרים, אולם שטחם ייכלל בחישוב שטח הרצפה; מטבח ייחשב לחדר.
(ב) במיתקן בדירת מגורים יותקנו שני מעגלים לפחות לזינת נקודות מאור ובתי תקע.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר שבחדרי לימוד של מוסד חינוכי יותקן מעגל סופי אחד לשני חדרי לימוד ללא הגבלת שטח הרצפה.
(ד) המעגלים המיועדים לזינת דוד לחימום מים בעל בידוד תרמי, דוד שמש, מכונת כביסה, מכונת ייבוש, מדיח כלים, תנור בישול או אפיה, תנור אוגר חום או מזגן אוויר, לא ייכללו במספר המזערי הנדרש של מעגלים סופיים.
בכל תכנון של לוח נדרש לייצור איזון עומסים על הפאזות השונות (ככל האפשר), כדי למנוע מצב בו פאזה אחת מועמסת יותר מהאחרות (מצב בריא של חלוקת עומסים שווה בין הפאזות השונות יחסית יקטין באופן ניכר את הזרמים במוליך האפס N ).
נוסף על כך נדרש מאיתנו לחשב מהם זרמי הקצר הצפויים בלוח ולוודא שהציוד שבחרנו אכן מתאים להם.
לוודא כי והוא בעל כושר הניתוק המתאים להם כך שהוא יוכל לנתק את זרם הקצר מבלי שהוא יפגע ומבלי לפגוע בסביבתו.
במתקן דירתי נדרש להתייחס לערכי Icn ו Ics, במתקן תעשייתי נדרש להתייחס לערכי Icu ו Ics המופיעים על המבטחים השונים ובדפי המוצר שלהם.
לסיכום
כפי שלמדנו עד כה בתכנון לוח חשמל נדרש לקחת בחשבון הרבה מאוד גורמים והיבטים שונים, תקנים ותקנות שונות, לבצע חישובים מגוונים וכל זאת פחות או יותר בו זמנית כדי לוודא שמה שתכננו אכן עומד בדרישות השונות וזאת כדי לייצור לוח חשמל למתקן אשר יפעל בבטחה לאורך ימים.
עלינו לבחור את הציוד המתאים להתקנה בלוח לפי מקום התקנתו ולפי היעוד של השימוש בו לדוגמא:
לוח שמיועד לשימוש במתקן מגורים הציוד שבו צריך להיות מיוצר לפי תקן 60898-1, לוח שמיועד לתעשייה הציוד שבו צריך להיות מיוצר לפי תקן 60947-2 וגם במידת הצורך להתייחס לדרישות והתקנים של נציבות כיבוי האש, רמת הזיהום הסביבתית במקום ההתקנה וגורמי מזג האוויר הצפויים וכו'.
אלו רק חלק מהדרישות והתקנות השונות שעלינו להתייחס אליהן בבואנו לתכנן לוח חשמל.
כתיבה ינון עטר
חשמלאי הנדסאי חשמל.
מעגלי תאורה בחדר מדרגות
אני מרבה לקבל שיחות מחברים שנתקעים בתקלות של חדרי מדרגות.
מתוך השיחות זיהיתי שיש להם חוסר בהבנה של המעגל ולכן קשה להם לזהות את הבעיה ולטפל בה.
גם אני כחשמלאי צעיר נתקלתי בתקלות במשך זמן לא קצר, ועוד בתקופה שלא היו קבוצות חשמלאים שיכולים לסייע ובטח שלא לשתף אותך בידע של הוותיקים.
לכן לאחר שעזרתי למספר חשמלאים בחודש האחרון עם תקלה שדי חזרה על עצמה החלטתי לכתוב על כך ולייצר דוגמה שתאפשר הבנה ותקצר לך את זמן העבודה.
אם נסתכל על השרטוט מתחת נוכל לזאות את המא"ז הכפול שמזין את הטרמיון, לטרמיון יש פאזה קבועה ואפס ממותג ובנוסף ביציאה יש פאזה שהולכת אל התאורה שאותה הטרמיון ממתג.
בחלקו התחתון של הטרמיון ישנה חוגה שע"פ הסיבוב שלה אנחנו מגדילים או מקטינים את משך זמן הפעולה, מה שקובע לנו את זמן התאורה בחדר המדרגות.
מצורף סרטון בתחתית העמוד.
עכשיו לתכלס של חדר המדרגות!
לקחנו את התרשים והשחלנו את המוליכים בצנרת בין הקומות לתוך קופסה 55.
חדי העין ישימו לב שבשרטוט למפסק בשרטוט יש 3 מוליכים בעוד בשרטוט למטה ללחצן יש 2 מוליכים.
הסיבה?
בעבר היו מעבירים מוליך נפרד להזין את התאורה של הלחצן המואר.
היום משתמשים בנורת לד שצורכת זרם מועט, נורת הלד יושבת על קו האפס במקביל למפסק ואליה מוצרף נגד.
ההתנגדות מאפשר זרם נמוך מאוד שמאיר את הלד אך לא מאפשר את פעולת הטיימר. ברגע שנלחץ על הלחצן המעקף יוצר "קצר" לאפס ומספיק זרם עובר לדריכת הסליל בתוך הטיימר שגורם להפעלת השעון הדיגיטלי בתוכו והאור נדלק כשהמפסק הפנימי משנה את מצבו עד לסיום הספירה ואז האור נכבה.
הפעלה מהירה לווסת מהירות דגם ACS-580 של חברת ABB
| מספר פרמטר | תצוגה 3 שורות | פאני בסיסי שורה אחת | הערות |
|---|---|---|---|
| נתוני מנוע- מתוח לוחית הזיהוי | |||
| 96.04 | סטנדרט | 1 | בחירת בקרה סטנדרטית |
| 99.04 | סקלאר V/F | 1 | בחירת סוג בקרה 0 ווקטורית |
| 99.06 | [A] | [A] | זרם נומינלי |
| 99.07 | [V] | [V] | מתח נומינלי |
| 99.08 | [Hz] | [Hz] | תדר רשת נומינלי |
| 99.09 | [RPM] | [RPM] | מהירות מנוע ע"פ לוחית זיהוי |
| 99.10 | [Kw] | [Kw] | הספק מנוע |
| 99.16 | UVW/UWV | 1/0 | |
| הגדרת מגע יבש | |||
| 10.24 | מוכן לעבודה | 2 | |
| 10.27 | במצב עבודה | 7 | |
| 10.3 | מצב תקלה | 14 | |
| אופן הפעלה ועצירה | |||
| 20.21 | קדימה | 1 | |
| 21.03 | עצירת מנוע | 2 | 1 בלימה טבעית 2 בלימה הדרגתית* |
| 21.19 | מצב הפעלה סקלאר | 2 | אוט' למצב של הפסקות חשמל וחזרה לעבודה (מפוחים) |
| תחום עבודה | |||
| 30.13 | [Hz] | [Hz] | תדר מנוע מינימלי |
| 30.14 | [Hz] | [Hz] | תדר מנוע מקסימלי |
| 30.17 | [A] | [A] | זרם מנוע מקסימלי |
| פונקציות נוספות | |||
| 28.11 | כניסה אנלוגית AI1/AI2 | 1/2 | בחירת כניסה אנלוגית 1 או 2 |
| 28.22 | כניסה דיגיטלית DI3 | 4 | קביעת DI3 כפקודה למהירות קבועה |
| 28.26 | [Hz] | [Hz] | תדר קבוע (מהירות קבועה) |
| 28.71 | 0 | הפעלת הגדרת זמן האצה/האטה לבחירת הלקוח** | |
| 28.72 | 00:00 שניות | 00:00 שניות | זמן האצה |
| 28.73 | 00:00 שניות | 00:00 שניות | זמן האטה |
| *שימוש בהפסדי המנוע לבלימה, טוב למנועים קטנים אך במנועים גדולים או לבלימה מהירה יש להוסיף נגד בלימה, לבדוק מול השירות של ABB | |||
| ** ע"פ גודל המנוע והספקו אפשר לכוון את ההתנעה שתהיה ארוכה עם זרם נמוך או קצר עם זרם גבוה. יש להתייעץ עם השירות לפני הגדרה שכזו | |||
התמונה והמידע נלקח מאתר ABB.
תודה לראובן בן-ארי על השיתוף.
למרות שכתבנו ובדקנו עדיין בכל שינוי מידע או טעות בכתוב מה שקובע הוא המדריך של ABB מאתר ההורדות, יש להתייעץ עם חברת ABB או להוריד את המדריך האחרון והמעודכן ביותר.
מערכת החלפה חח"י גנרטור
בשנה החולפת נתקלנו יותר ויותר במושג מערכת החלפה לגנרטורים או בשמות נוספים כמו מחלף אוטומטי או מחלף הזנות.
כאשר התחילה המלחמה ובכל אתר חדשות אפשרי הודיעו כי צריך להיערך ל72 שעות ללא חשמל אנשים פרטיים רבים רכשו גנרטורים ועבורם נדרשה מערכת להעברה בין חברת החשמל לגנרטור שהם רכשו.
המעבר בין הזינות השונות נעשית ע"י בורר למעבר ידני או בקר למעבר אוטומטי.
צריך לזכור שבזמן טיפול במערכת ישנן שתיי הזנות שונות ותמיד לבצע בדיקות ולשמור על הבטיחות!
בפוסט זה נסכם את נושא מערכת ההחלפה האוטומטית, ישנם מספר בקרים להחלפה בין הזינות השונות כאשר אחת המוכרות לחשמלאים בתעשייה חברת "אמדר" ע"פ סקר חשמלאים שנעשה בקבוצת הפייסבוק.
בעבר היו משתמשים בבקר מכאני שכלל ממסרים לחוסר מתח, ממסרי כח, ממסרי פיקוד, טיימרים, מספר בוררים והרבה חיווט כך שהמערכת הייתה מורכבת ומסובכת לטיפול בזמן תקלה.
עקרון פעולה:
המערכת דוגמת את מתח הכניסה של חח"י (חברת החשמל לישראל) וע"פ קריטריונים שנקבעו מנתקת את חח"י ומחברת את הגנרטור, כאשר התקלה/ליקוי חולפים המערכת מחזירה את המצב לקדמותו.
המערכות הישנות מטפלות בעיקר בפיקוד והמוצא מגיע למגען שמחבר או מנתק את הזינה ע"פ הצורך.
כסטנדרט ישנם 2 מגענים עם חיגור מכאני וחשמלי למנוע מצב של כניסת שתיי הזינות ביחד וגרימת קצר.
ע"פ סוג הלקוח בוחרים סוגים שונים של הפעלות:
נפילת מתח כללית
מתח לא יציב, שקיעות וקפיצות מתח לזמן ממושך
שינוי תדר מחוץ לטווח התקן
חוסר בפאזה אחת
סדר פאזות הפוך
פקודת הפעלה של כיבוי אש או ידנית לביצוע ביקורת ובדיקה
את המערכת החלפה האוטומטית ניתן לתפעל ע"י:
אות מבקר חיצוני שמבצע דגימות ברשת
בקרה פנימית (מערכת קומפלט) הכוללת תקשורת לדוגמה אטרנט, מודבס או סוג אחר ע"פ הדגם
תפעול עצמי ע"י בורר או בפנל מובנה (קיימים גם דגמים עם פנל לדלת)
מספר 1 בורר מעבר בין ידני לאוטומטי או כיבוי כללי (ניתוק 2 הזינות)
מספרים 2 ו 4 הפעלה במצב ידני של זינה 1 או 2
מספרים 3 ו 5 פתיחת המגעים במצב ידני של זינה 1 או זינה 2
בנוסף ישנן נורות חיווי למצב תקלה ופעולה, מתחת ניתן לראות 3 פוטנציומטרים לקביעת זמן השהייה לחיבור וניתוק.
חיווט מלמעלה למטה:
הריבוע העליון נועד לחיבור הזינה של חברת החשמל או הרשת הראשית שמזינה את המתקן.
J1– מתח כניסה 3 פאזות ומוליך הניוטרל
J2– מגעי עזר לפיקוד
נקודה 1- מגע N.O משנה מצב כשהמפסק מחובר
נקודה 2- מגע N.C במצב מחובר כאשר המפסק מנותק
נקודה 3- נקודת הזנה משותפת ל 2 המגעים מוזן מפזה R.
*למערכת קיימת מערכת נעילה חשמלי. כאשר המגע בין 2 ל 3 פתוח לא ניתן לחבר את מפסק הזרם או המגען של זינה 2.
נקודות 7 ו 8 מגע תקלה מץם, במקביל למגע נדלק חיווי אדום על תקלת זרם יתר (במידה ולא בשימוש אין לחבר)
J3– יציאות פיקוד
נקודה 3 – פקודת חיבור למפסק זרם (בעל מנוע טורי) או מגען לזינה מס' 1 – פיקוד 230VAC
נקודה 4 – פקודת ניתוק למפסק זרם (בעל מנוע טורי) או מגען לזינה מס' 1 – פיקוד 230VAC
נקודה 5 – חיווי מתח מפסק זרם או המגען של זינה 1 מחובר.
נקודה 6 – חיווי מתח מפסק זרם או המגען של זינה 1 מנותק.
נקודה 8 – חיבור לקו אפס (ממותג)
נקודה 10 – מתח פיקוד 230VAC ממופע R של זינה 1 או זינה 2 (ממותג)
נקודות 11 ו 12 – מגע יבש N.O למעגל novolt של זינה , כאשר המגע סגור הזינה תקינה
כאשר המתח חוזר לזינה 1 המגע יסגר לאחר 30 שניות.
סמלים וסימנים ע"פ תקן IEC 60617
חיבור שעון שבת ומגען תלת מופעי
דגשים לפני בדיקות בלוח חשמל
מפסק מתח גבוה שניידר אלקטריק
בקרת PID
בקרת PID על קצה המזלג.
בדומה לנהיגה ברכב לנהג יש שליטה על מהירות הרכב, לוחץ את דוושת הגז כדי להאיץ, באפשרותו להוריד את הרגל כדי לשייט ולוחץ על הבלם כדי להאט ולעצור. במקרה המתואר הבקר הוא הנהג.
צריך לזכור שהבקרה היא בקרה בסוג סגור, תמיד יש משוב ותיקון התהליך
הבקרה מחולקת ל 3 חלקים שביחד מביאים את המערכת לאיזון:
P- פרופורציונלי, מתקן את השגיאה בצורה פרופורציונלית.
שגיאה- היא בעצם ההפרש בין המצוי לרצוי.
לדוגמה נוהג מעל ללא מד מהירות לוחץ על הגז ומוריד את הרגל מהגז ובעצם "מפמפם" לאורך הנסיעה.
I- אינטגרלי, אינטגרל בזמן לתיקון פרופורציונלי על שגיאת העקיבה ובכך להבטיח שגיאת מצב מתמיד אפסית. תחום זה לומד את "תיקוני העבר" במערכת ומנסה לצמצם את השגיאה העתידית.
לדוגמה התקנת שעון המהירות ברכב במקום להגיע ל 100 בכביש של 70 המערכת מאפשרת לשמור את הנסיעה בתחום ה 70 ומצמצמת את כמות ה"פמפומים".
D- דיפרנציאלי, תיקון פרופורציונלי לנגזרת בזמן של השגיאה כך מוסיפה הבקרה ריסון למערכת ומונע תגובת יתר.
במערכות הבקרה משתמשים לרוב ב 1 או ב 2 מהמדידות מעלה.
כדי להשיג תוצאות יעילות יותר לדוגמה בקר P או PI או PID לעיתים נדירות ו PD בשימוש למנועי סרוו.
לדוגמה:
אות משוב לנהג בתחום ה 0.25 קמ"ש כך שהרכב יציב ותחושת ה"פמפום" נעלמת.
אז מה עושים עם ה PID?
בעבר היו מגיעים המפעילים אל התהליך ומסתכלים על מד החום חוזרים אל חדר הבקרה מדווחים ומשנים פקודה בתהליך כדי להוריד את החום. ושוב חוזרים על התהליך לחימום וקירור.
בתהליכים אלו אחוזי השגיאה היו גבוהים, חימום יתר או חוסר חום.
במערכות הבקרה היום אנחנו מגדירים ערך רצוי שאליו הבקרה צריכה להגיע ולשמור עליה.
דוגמה נוספת:
בשימוש עם משאבות במערכות מים לשמירת טמפרטורה, מפוחים לשמירת לחץ אוויר או טמפרטורה וכו'.
ההגדרה נעשית בערכים אנלוגים, מתבצעת הגדרה של גבולות עליון ותחתון, כאשר האות הנמדד נמצא בתוך התחום.
לדוגמה בתנור כבשן כאשר הערך יורד מתחת לגבול התחתון (טמפרטורה צונחת) יוצא אות מהבקרה להאיץ את המפוח . הערך עובר את הגבול העליון המערכת מנתקת את האות והמפוח מאט עד לכדי עצירה ומפסיק את פעולת החימום.
דוגמה נוספת לשימוש בבקרת pid היא שמירת לחץ בצנרת מים: כאשר אין דרישה המערכת במצב שינה. פתיחת ברז גורמת לצניחת לחץ במערכת והרגש לחץ משנה את ערכו, המערכת יוצאת ממצב שינה ומעבירה אות הפעלה לווסת שנכנס לעבודה במהירות איטית ומעלה את המהירות עפ"י הדרישה ובעצם מגביר את הלחץ, המהירות עולה עד אשר הערכים שוב נפגשים (הרצוי והמצוי שווים) והווסת מוריד את המהירות לשמירה על הלחץ. המערכת מזהה כי הברז נסגר והלחץ הנמדד בצנרת הגיע עד לסף העליון והמערכת מבטלת את האות שמעבירה את הווסת למצב שינה והתהליך נעצר.
עצירת המשאבה עדיפה מאשר עבודה ברמת נצילות נמוכה. *ניתן להגדיר מצב שינה כמהירות קבועה נמוכה ממהירות העבודה. לדוגמה במסועים בהם יש מרווחים בזמני העמסה. או הגברת והקטנת הובלת גז אל מבער בדוד קיטור ועוד….
*הערה: בווסתי המהירות ניתן להשתמש בבקרת pid אך ורק בבקרה מרחוק.
מתנע רך -חיבור בתוך המשולש
לפני מספר ימים פנה אלי חבר לקבוצה ושלח לי סרטון על מתנע רך שבפונקציות שלו קיים מהמונח – INSIDE DELTA בתרגום לעברית חיבור בתוך המשולש.
מה זה אומר?
מי שעדיין לא יודע איך מחברים מנוע… לינק
מי שכבר למד ומכיר את המונחים "סלילי המנוע" מוזמנים להתקדם.
בניגוד לחיבור הרגיל בו אנחנו מעבירים אל המנוע כבל עם 4 או 5 מוליכים:
- 3 פאזות L1-2-3
- מוליך הארקה
- מוליך ניוטרל (אפס) לשימוש בציוד חד פאזי כמו בלם או מאוורר לקירור מאולץ, המוליך לרוב לא מחובר או לא קיים.
חיבור בתוך המשולש הוא חיבור מיוחד בו משתמשים ב 6 מוליכים שמתחברים כל זוג אל סליל המנוע כאשר אחד מהם מחובר ישירות לזינת המערכת (אחרי מגען או מפסק תפעול) והצד השני מחובר דרך המתנע הרך.
אוקיי אז צד אחד מחובר אל הזינה והשני אל המתנע מה זה שונה מחיבור רגיל?
הסבר:
בתחילה המתנע מייצר זרם התנעה נמוך יותר (בשורש 3 יותר נמוך) מאשר חיבור מתנע למנוע המחובר ע"י 3 מוליכים.
מאחר והזרם נמוך אפשר להשתמש במוליכים בעלי שטח חתך נמוך יותר, ההגנות וציוד המיתוג נמוכים יותר.
והוא שימושי במיוחד עם אנחנו רוצים להחליף מתנע כוכב משולש כשהמנוע והמוליכים כבר קיימים
התמונות לקוחות מאתר שניידר אלקטריק
מידע כללי לתכנון מערכת הכוללת ווסת מהירות - 3
בפוסט הקודם הדגמנו חישוב זרמים והשפעת הזרם על המומנט, בשלב 3 נדבר על עומסים, מדוע חשוב להבין אותם וכמובן לתכנן את המערכת ע"פ העומס…
נתחיל בעומס קבוע
המנוע פועל בעומס נמוך כך שהוא אינו גורם להתחממות יתר למנוע בהפעלה ארוכה.
השימוש הקבוע הוא מפוח או משאבה שפועלים בזרם הנומינלי שלהם 24/7.
*ראוי לציין כי בכל הדוגמאות
זמן המחזור מונע התחממות יתר לזמן ממושך לסלילי המנוע בהתאם להוראות הייצרן, ככל שהחום עולה משך זמן העבודה יורד.
כדי לחשב את זמן מחזור העבודה עלינו להגדיר את:
1. סוג העבודה
2. מקדם זמן מחזור
3. כמות המחזורים בשעה (c/h)
4. זמן תאוצת העומס Jload
5. וזמן תאוצת המנוע Jmotor.
עומס לזמן קצר
המנוע פועל בעומס קבוע לאורך זמן קצוב, זמן זה לא מאפשר לטמפרטורה בתוך סלילי המנוע ו להגיע למצב של התחממות יתר,כפי שהוגדר ע"י הייצרן.
לאחר מכן הפסקה כדי לאפשר לטמפרטורה לרדת לטמפרטורת הסביבה או מה שהוגדר ע"י הייצרן לטמפרטורה בטוחה להתחיל את המחזור מחדש.
לדוגמה, משאבה שעובדת מעל הזרם הנומינלי שלה לזמן קצוב ומנוחה ארוכה כזו המאפשרת התקררות.
זמנים מומלצים 10,30,60 ו 90 דקות בסיום כל מחזור פעולה.
עומס מחזורי
המנוע פועל ובמנוחה ברצף זמנים מחזורי זהה.
מחזורי פעולה מומלצים 15,25,40 ו 60 אחוז ב10 דקות פעולה
בפוסט זה נעסוק בהתקנת יחידות התראה וסליל ניתוק למפסק היצוק של חברת שניידר אלקטריק.
את פעולת ההתקנה ניתן לבצע כאשר הוא מותקן בלוח החשמל.
אך מאחר וישנם ברגים וציוד נשלף, מומלץ ברמה הבטיחותית לבצע את ההתקנה כשהמפסק במצב שכיבה על שולחן נקי לפני ההתקנה בלוח החשמל!
אחרת הברגים או הציוד עלולים ליפול בתוך הלוח וליצור קצר.
בפוסט זה נסקור את ההתקנה של:
SD-יח' התראות לזיהוי מצב הפעלת הגנה במפסק, במידה וההגנה פעלה המגעים משנים מצב.
OF-יח' התראות לזיהוי מצב המגעים מחובר/מנותק.
XM-סליל ניתוק- בקבלת מתח מנתק את המפסק.
נתחיל מהמובן מעליו, נדרש להוריד מתח
אפשרות ללחוץ על לחצן טריפ (TRIP) הלחצן הכתום
נשתמש מברג פיליפס ונפתח את 2 הברגים שמקבעים את המכסה אל גוף המפסק.
נזכיר כי שימוש במברג לא מתאים הורס את השפתיים של הברגים ולאחר מספר פעילויות כללו אפשר שלא נוכל לפתוח/לסגור את הבורג ונצטרך להחליפו.
שימו לב כי הפנל מחובר על ציר בחלק התחתון .
בצדדים ניתן לראות את מיקום ההתקנה של יחידות ההתראה
קבוצת חיבורים בשנאי
בשנים האחרונות נכתבו הרבה פוסטים ומדריכים על קבוצות החיבורים בשנאי אבל עדיין עולות אותן השאלות…
בפוסט זה אשתדל לרכז את המידע ולהסביר מדוע נדרש להבין מהם קבוצות החיבורים ומה אפשר לעשות איתן.
ראשית נזכיר כי רוב השנאים מורכבים מ 3 סלילים.
אנחנו מגדירים אתה סלילים ע"פ מיקומם וסדר הפאזות L1 L2 L3 בעבר היה נהוג לסמן אותם כ RST אותיות גדולות בכניסת מתח גבוה ואותיות קטנות ביציאת מתח נמוך.
אז מדוע "קבוצות חיבורים"?
בשנאי תלת מופעי כאמור ישנן 3 כניסות ו 3 יציאות כל סליל בעל 6 הדקים ואופן החיבור של הסליל קובע את המתח על הסליל ואם החיבורים שונים אנחנו מקבלים הזזת מופע. ולכן יש לתת התייחסות למידע הזה לפני חיבור שנאים במקביל.
הסלילים יושבים על הגרעין הפירומגנטי של השנאי ואם הם מלופפים לאותו הכיוון מושרים המתחים ע"י אותו השטף לאותו הכיוון באותה נקודת זמן.
במידה ונהפוך כיוון ליפוף אחד הסלילים ונקבל כיוון מתחים מושרים הפוכים.
כנ"ל לאפשרות שנבצע חיבור הפוך של הסלילים:
במקום מוליך 1 למעלה ומוליך 2 למטה נחבר את מוליך 1 למטה ואת מוליך 2 למעלה.
משני האפשרויות האחרונות נקבל הפרש מתחים של 180 מעלות
כבל מתח גבוה בהתקנה באדמה
בחירת מנוע
בחירת המנוע נעשית עפ"י המידע שנאסף על התהליך:
לפני שנבחר את המנוע עלינו לברר מהו תחום המהירות הדרושה לתהליך, כפי שלמדנו בפוסטים השונים מאירות איטית דורשת התייחסות וכך גם מהירות גבוהה מאוד.
במהירות הגבוהה נדרש לאפיין מאוורר ממתכת, המאוורר פלסטיק פשוט מתפרק מהמהירות וסופו של המנוע להישרף מכיוון שכשהמאוורר ישבר המנוע לא יצליח לקרר את עצמו.
בהתאם נדרש לבדוק מהם אופייני המומנט, מהם אמצעי קירור ומהו תחום העמסת המנוע.
כל אלו מאפשרים קו מנחה לבחירת המנוע.
לעיתים כדי להשוות מספר מנועים בגלל השפעת גודל הספק המנוע על גודל ווסת המהירות.
הדבר הבא שנדרש לדעת הוא צורת מבנה המנוע, האם הוא נדרש לחיבור עם רגליים לריצפה או חיבור ישיר עם פלנג' או עם שניהם.
כדי לעמוד בכוחות המופעלים עליו ועל המתקן אותו הוה מסובב.
לכל אות בתמונה יש משמעות:
B3 מנוע עם רגלים ומצב אופקי.
B5 מנוע עם פלנג' רחב מצב אופקי
V5 מנוע עם רגלים במצב ורטיקלי כלפי מטה.
V6 מנוע עם רגליים במצב ורטיקלי כלפי מעלה.
וכפי שאתם יכולים לראות ישנם עוד הרבה תצורות לבחירה, מדוע זה חשוב לנו?
כל אחד מהמנועים המוזכרים למעלה טומן בתוכו שינויים שלא תמיד אפשר לראות בעין.
מייסבים מיוחדים לעומס שונה, פעם העומס מושך כלפי מטה פעם לצד וכו'.
פירוש הקוד השני II הקוד בנוי מ 2 אותיות ו 4 ספרות:
IM הגדרת קוד בין לאומי לקיבוע
הספרה הראשונה סוג המבנה לדוגמה "1" מנוע עם רגליים ו 2 מיסבים וכיסוי מגן אחורי.
שתי הספרות במרכז סוג הקיבוע לדוגמה "00" קיבוע אופקי
הספרה האחרונה "1" תוספת לציר במקרה שלנו מאוורר.
העמסת חום במנוע
כאשר מתכננים את המערכת יש להתחשב בהעמסת החום על המנוע והתהליך.
המונח העמסת החום מגדירה את משך זמן העבודה של המנוע בעומס נומינלי ו גם העמסת יתר.
לכל מנוע השראה סטנדרטי מותקן מאוורר בצידו השני של ציר לצורך אוורר עצמי.
למנועים עם אוורר עצמי קיימת בעיה שבה ככל שהמנוע מסתובב לאט יותר כך הוא מפנה פחות חום מצלעות הקירור.
ולכן ניתן להעמיס את המנוע פחות מאשר בעבודה בטווח הנומינלי, בנוסף בעקבות המהירות הנמוכה אנו גם מוגבלים במומנט קבוע לאורך זמן.
הפתרון לבעיה הזאת להעמיס את המנוע במהירות נמוכה כאשר מחובר אליו איוורור מאולץ,
האיוורור המאולץ מחושב בזמן תכנון המערכת כך שהאיוורור זהה לזה הקיים בזמן עבודה נומינלית.
הפתרון של אוורר מאולץ לא משפיע מעבר לנקודת המהירות הנומינלית.
ניתן להעמיס מנוע AC לזמן קצר ללא התחממות יתר .העמסה לזמן קצוב מוגבלת בעיקר ע"י Tmax המומנט המקסימלי המנוע יכול לייצר.
כדי להיות בטוח בדוק את מרווח הביטחון עם הייצרן.
בכלליות, העמסת חום לזמן קצר, קריטית יותר בווסת המהירות מאשר במנוע.
מנוע קטן יכול לעבוד בערך 15 דקות ומנוע גדול עד כמה שעות תלוי בגודל המנוע, כמות הברזל מהווה חלק משמעותי בהולכת החום מתוך הליבה אל פני השטח.
כאשר נבדוק את הנתונים הללו בווסת מהירות, הייצרן מגדיר את זמן העבודה לרוב למספר דקות בודדות.
- עומס קבוע- המנוע פועל בעומס נמוך כך שהוא לא גורם להתחממות יתר למנוע בהפעלה ארוכה.
- עומס לזמן קצר- המנוע פועל בעמוס קבוע לאורך זמן קצוב, זמן שלא מאפשר לו להגיע למצב של התחממות יתר, לאחר מכן הפסקה כדי לאפשר לטמפרטורה לרדת לטמפרטורת הסביבה.
מומלצים הערכים 10,30,60 ו 90 דקות בסיום כל מחזור פעולה. - עומס מחזורי- המנוע פועל ובמנוחה ברצף זמנים מחזורי זהה.
זמן המחזור של העבודה והמנוחה מאפשר התקררות המנוע לפני המחזור הבא כך שאין השפעה ממשית על עליית הטמפרטורה.
מחזורי פעולה מומלצים 15,25,40 ו 60 אחוז ב10 דקות פעולה. - רצף מחזורי של התנעה קשה שלאחריו פעולה בעומס קל והפסקה או בלימה טבעית.
זמן המחזור לא מאפשר את התחממות המנוע. - פעולה רציפה בעומס משתנה- רצף מחזורי של עבודה בעומס נקוב אחריו פעולה ללא עומס אחריו בלימה חשמלית ואחריו מנוע עומד במנוחה.
זמן המחזור מאפשר למנוע להתקרר.
עומס משתנה בהאצה ובבלימה חשמלית- רצף מחזורי של התנעה אחריו פעולה בעומס קל אחריו בלימה חשמלית ואחריו מנוע עומד במנוחה.
זמן המחזור לא מאפשר את התחממות המנוע.פעולה מחזורית רציפה בעומס נמוך ובלימה חשמלית- רצף מחזורי של האצה עבודה בעומס נקוב אחריו בלימה חשמלית ובסיומה האצה חוזרת.
בעומס זה זמן המחזור והעומס הנמוך מאפשרים למנוע להתקרר מספיק.
פעולה מחזורית רציפה במהירות עומס משתנה ובלימה חשמלית- רצף מחזורי של האצה, עבודה בעומס נקוב ואחריו בלימה חשמלית – חלקית, עבודה בדרגת מהירות נמוכה יותר, בלימה נוספת, עבודה בדרגת מהירות נמוכה יותר ובסיומה האצה חוזרת.
אופן הפעולה וזמן המחזור מאפשרים את התקררות המנוע.
*כדי לחשב את זמן מחזור העבודה עלינו להגדיר את סוג העבודה:מקדם זמן מחזור, כמות המחזורים בשעה (c/h) זמן תאוצת העומס Jload וזמן תאוצת המנוע Jmotor.
מתנע תרמו-מגנטי GV2ME+GV2P שניידר אלקטריק
בתמונה למעלה ניתן לראות שני מתנעים הכוללים את הציוד הנלווה להם.
המתנע תרמו מגנטי נועדו לאפשר את זרם ההתנעה הגבוה של המנועים הקטנים ולהמשיך ובכל זאת להגן על הקו.
את הציוד מתקינים על פס דין, וניתן להסיר אותו ע"י שימוש במברג שטוח.
לכל ציוד יש את הסכמה הסימון החשמלי שלו, פריט שכדאי לכל חשמלאי להכיר כדי לרחיב את הידע שלו ואת ארגז הכלים שלו.
שכן פרט להגנה על המנוע אנו מאפשרים פעילות של פיקוד ובקרה במעלה ובמורד הזרם (לפני ואחרי הציוד), הפסקת קו ייצור שאם לא כן, עלולה להמשיך לייצר ולהרום חומר גלם או ציוד על מסוע לא פעיל (צריך לדבר על הנזק?)
או מכונה שממתינה לחומר גלם חשוב כמו אקסטרודר (מזרק פלסטיק) שללא החומר גלם המכונה עלולה להישרף.
ישנו ציוד בעל מיתוג עם תגובה מהירה שהוא חיוני לבטיחות, הגנות חוסר מתח גם להתראה וגם לפעולה.
מצרף לכם רשימה של הציוד אותו ניתן לחבר למתנע, זהו דגם ישן אך ניתן למצוא אותו בכל לוח חשמל ובקרוב נעלה גם את הדגם החדש:
GV2P- מתנע תרמו אלקטרי לחצנים
GV2ME- מתנע תרמו אלקטרי סיבובי
רשימת הציוד הנלווה:
GV2AK00-התקן נעילה
GV1L3-מגביל זרם
GV2V02-התקן נעילה
GVAD-מגע סימון +מגע מהיר
GVAM11-מגע יבש מהיר
GVAN- מגע יבש מהיר
GVAE1-מגע יבש מהיר n.c או n.o
GVAE11-מגע יבש מהיר n.c + n.o
GVAS-מגע חוסר פאזה
GVAU-ממסר חוסר פאזה
LS1D32-בית נתיך
תיאור | מיקום התקנה | בלוקים אפשריים | סוג מגעים | מס' קטלוגי | משקל ק"ג |
מגע יבש מהיר | מקדימה | 1 | N.O או N.C | GVAE1 | 0.03 |
צד שמאל | 2 | N.O+N.C | GVAN11 | 0.11 | |
מגע יבש מהיר +מגע סימון לתקלה | צד שמאל | 1 | N.O(תקלה)+N.O N.C(תקלה)+N.O N.C(תקלה)+N.C | GVAD1010 | 0.12 |
מגע יבש סימון תקלת זרם קצר | צד שמאל | 1 | SPDT | GV2AM11 | 0.1 |
מידע כללי לתכנון מערכת הכוללת ווסת מהירות - 2
זרם מנוע השראה מורכב מ שניי מרכיבים :
זרם ראקטיבי Isd
זרם אקטיבי Isq
הזרם הראקטיבי מכיל את הזרם המגנטי Im ואילו הזרם האקטיבי מכיל את זרם ייצור המומנט .
הזרמים האקטיבי והראקטיבי אנכים אחד לשני.
Is למי ששאל את עצמו הוא החיבור הווקטורי של שני הזרמים ביחד
בתחום השטף הקבוע מרכיבי הזרם מחושבים בקירוב כך:
משוואה מפוצצת שמשתמשת במומנטים להסביר את הזרם המגנטי
מידע כללי לתכנון מערכת הכוללת ווסת מהירות
תכנון מערכת הנע היא משימה אשר צריך להתייחס אליה בזהירות רבה ובכובד ראש.
*אנו נתייחס בפוסט זה למנוע AC בלבד אך קיימת מערכת עבור מנוע המוזן ב מתח וזרם DC.
התכנון דורש ידע על כלל המערכת:
מערכת הזינה והארקות, כלל המכונות בתהליך, התנאים הסביבתיים של המנוע הווסת או מתנע וכו'.
ככל שנקדיש יותר זמן לשלב התכנון והבדיקה כך נחסוך בעלויות ההקמה בתקלות ושינויים.
מבנה המערכת:
מערכת הנע AC לרוב מורכבת משנאי הזנה או חיבור ישיר לרשת, ווסת מהירות,
מנוע AC (מנועי ההשראה נפוצים מאוד בתעשייה) ועומס המחובר אל ציר המנוע.
בתוך ווסת המהירות מותקנים גשר מיישר, פסי צבירה ויחידת מהפך DC ל AC.
בשוק קיימת האפשרות למערכת מרובת ווסתים אשר מורכבת מיחידת השנאה אחת משותפת וכל יחידות המהפכים מחוברות אל פס-צבירה DC משותף.
שלב איסוף המידע:
- בדוק מול ספק הרשת שלך, על-מנת לבחור את הווסת והמנוע המתאימים עליך לבדוק את מתח העבודה
400 או 690 וולט (קיים במפעלים) ותדר הרשת 50 הרץ בישראל.
*תדר הרשת אינו מגביל את טווח המהירויות של האפליקציה. - בדוק את דרישות התהליך: האם ישנה דרישה למומנט בהתנעה? מהי המהירות בה תשתמש? ומהו סוג העומס
נרחיב בהמשך על חלק מהעומסים האופיינים. - בחירת המנוע- מנוע חשמלי הינו מקור מומנט שצריך לעמוד בהעמסת יתר ומסוגל לייצר כמות מספקת של מומנט. אין להקל ראש בטווח טמפרטורת העבודה של המנוע.
וכמו כן יש להשאיר מרווח של 30 אחוז למומנט המקסימלי כאשר מחשבים את המומנט המקסימלי הקיים. - בחירת ווסת מהירות- רשת ההזנה והמנוע שנבחר מכתיבים את סוג הווסת. יש לבצע בדיקה כי הספק הווסת מתאים ואף גבוה מספיק כדי לייצר את הזרם והמתח הדרושים ליצור המומנט הנדרש..
כמו-כן יש לתת עדיפות לווסתים שבהם ניתן לעבוד בעומסים שמעבר לעומס הקבוע בזמנים קצרים ומחזוריים, בהתאם לנדרש ע"פ התהליך .
כדי להבין את התהליך עלינו להניח מספר יסודות בסיס.
ראשית, כל מנוע השראה הופך אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכאנית.
המרת האנרגיה מבוססת על השראות אלקטרו מגנטית.
תופעת ההשראות יוצרת במנוע החלקה- מהירות סיבוב המנוע נמוכה ממהירות סיבוב השטף המגנטי.
ההחלקה (SLIP) מוגדרת בנקודה הנומינלית של המנוע :
תדר Fn
מהירות nn
מומנט Tn
מתח Un
זרם In
הספק Pn.
בנקודה בה החליקה היא נומינלית Sn:
נוכל להשתמש בנוסחה Sn=(Sn-nn)/ns*100
בן ביטון - גנרטורים מפסק 3 ו 4 קטבים
אני יוצא מנקודת הנחה שכולכם פחות או יותר מבינים מהו ההבדל בין מפסק תלת קוטבי (3 פול) למפסק ארבע קוטבי (4 פול).
ההבדל בין שני המפסקים למען הסר ספק, מפסק ארבע קוטבי בעל היכולת למיתוג האפס בנוסף לשלושת הפאזות.
במפסק תלת קוטבי מוליך האפס נשאר מחובר קבוע.
מתי השימוש בתלת או ארבע קוטבי, למה, כמה ואיך זה בהמשך הפוסט.
תמונה זו מציגה את ההבדל בין 2 סוגי המפסקים, תודה רבה לאייל הדר על העזרה בהכנת התמונה.
"הארקת שיטה" – הארקה, במתכוון, של נקודה אחת לפחות של השיטה.
"שיטה" – שיטה של אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, עם הארקת שיטה או בלעדיה.
"הארקה" – חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה.
"גנרטור" – מכונה הממירה אנרגיה באחת מצורותיה לאנרגיה אחרת, לדוגמה אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית.
"שנאי" – מכשיר אלקטרומגנטי אשר מעביר אנרגיה חשמלית ממערכת זרם חילופין אחת למערכת זרם חילופין אחרת.
האות הראשונה מסמלת את האדמה (טרה)-T
האות השנייה מאפשרת לנו להבין מה מצב הגופים המתכתיים במתקנים כלפי האדמה
כהגדרתם בחוק החשמל בפרק "הארקה ואמצעי הגנה בפני חישמול" ישנם שלושה הגדרות לתכלית הארקה:
TT- כאשר מוליכי האפס של מקור הזינה וגופי הציוד החשמלי מחוברים בנפרד אל האדמה, חיבור נקודת הארקה ההגנה.
לכל מנוע יש לוחית זיהוי המהווה תעודת זהות ממנה אפשר להבין את הנתונים הדרושים לנו לצורך החלפה.
בכתבה זו נבחן שילוט מנוע של חברת "סימנס" נראה את הנתונים ונלמד כיצד אנחנו מחברים את המנוע בהתאם לשילוט.
אם נסתכל בלוחית הזיהוי במיקום המסומן באדום, על פי הסימון משולש או האות Y (כוכב) אנחנו נבין כיצד נדרש מאיתנו להתקין את הלשות בקופסת החיבורים – בדוגמה 400V חיבור משולש 50Hz .
כאשר נפתח את המנוע נוכל לזהות בתוך קופסת החיבורים כי ישנם לרוב 6 ברגים (במידה וישנם 9 ברגים זהו מנוע מיוחד ל 2 מהירויות עליו לא נדון במאמר זה, אך לידיעה שמו מנוע דלנדר והתוספת ברגים היא חיבור בתוך הסליל בנקודות שונות שמאפשרות שימוש בחלק מהסליל ובכך להקטין את המהירות) או לחיבור מתנע כוכב משולש או חיבור בתוך המשולש.
בישראל רוב המנועים מחוברים במשולש בהספקים שמעל 5kW ומתחת לכך לרוב החיבור בכוכב (הסימון יהיה 400V וסימן Y לידו) אלא אם זה מנוע שמחובר במכונה עם זינה שונה דרך שנאי.
בדוגמה של לוחית הזיהוי למעלה 400V חיבור משולש 50Hz, החיבור במשולש מורכב מ-3 לשות המחוברות במקביל ומאפשרות את חיבור הסלילים ע"פ הסכמה ניתן לראות את צורת המשולש שנוצרת. כל מלבן שחור מסמן סליל ולסליל כמובן שני קצוות בבדיקת זליגה (בידוד) מפרקים את הברגים ומשחררים את המוליכים ובודקים כל סליל מול השכן שלו ומול הגוף המתכתי של המנוע זליגה בין סלילים וזליגה לאדמה.
בתוך קופסת החיבורים ישנם לרוב 6 ברגים (במידה וישנם יותר זהו מנוע ל 2 מהירויות או חיבור מיוחד עליו לא נדון זו בפוסט זה, אך לידיעה שמו מנוע דלנדר) או מתנע רך בחיבור מיוחד – Inside Delta
בישראל רוב המנועים מחוברים במשולש מעל הספק של 5kW ומתחת לכך זה חיבור בכוכב (הסימון יהיה 400V וסימן Y לידו) אלא אם זה מנוע שמחובר במכונה עם זינה שונה דרך שנאי, בהספקים גבוהים יותר החיבור הוא במשולש.
במידה ונבחין כי ע"פ המתח נדרש בחיבור כוכב האות Y (כוכב) אנחנו כבר יודעים כיצד נדרש מאיתנו להתקין את הלשות בקופסת החיבורים, החיבור מורכב מ-2 לשות המחוברות אחת על השנייה ובכך מאפשרות את חיבור הסלילים לצורה המזכירה כוכב כאשר כל צד בסליל מחובר אל השכן שלו ובצד השני מחוברת הזינה.
התמונות לקוחות מאתר חברת סימנס
סיקון תקע ובית תקע תעשייתים
אני מעריך שכל מי שנמצא בקבוצה מכיר את המילה סיקון, ורוצה להאמין שגם יצא לכם לחבר ולנתק ואפילו לחבר את הגידים בתוך הבית תקעים והתקעים.
התמונה לקוחה מאתר סיקון
מהו שקע סיקון?
בית תקע גדול ביחס לבית התקע הבייתי שהשימוש העיקרי שלו הינו בתעשייה, כיום גובר השימוש גם בבתים הפרטיים בעיקר עבור כיריים אינדוקציה אך גם עבור שקעים למטענים ניידים לרכבי חשמל.
הבית תקע והתקע בעל חיבור זכר-נקבה ארוכים שמאפשר מגע רציף וארוך יותר מהבית תקע-תקע הבייתי ישראלי (16A) ולכן מתאים להעברת זרמים גבוהים חד או תלת פאזיים.
לציוד הקיים ישנה גם אפשרות להוספת מפסק משולב המבטיח את בטיחות המפעיל ומונע את ניתוק הכבילה בעומס לפני ניתוק הזינה, מפחית את הנזק מקשתות וכך שומר על הציוד .
לסיקון קיים תקן IEC60309-2 , תקן זה מאפשר לייצרן לקבוע את מיקום פין הארקה ביחס למגרעת/פין מוביל המאפשר את החיבור המכאני. בארץ לרוב נמצא שהמגרעת/פין נמצאים בשעה 6 (כיוון מטה) אך ישנם מפעלים בהם משתמשים בתדר או מתח שונה וכדי למנוע מצב של חיבור מתחים שונים בטעות משתמשים במיקום שונה לפין הארקה כפי שניתן לראות בתמונה למעלה לקוח מקטלוג החברה..
בנוסף ישנו קוד המגדיר צבעים ותדרים שונים והוא IEC60309-1,2
כך קיבלנו מבחר בית תקעים ותקעים בשלל צבעים המאפשרים הגנה מפני חיבורים של ציוד שאינו מתאים למתח הזינה בבית תקע , בנוסף על המיקום פין הארקה והצבעים השונים יש לנו גם הבדלים בגודל הפיזי שמסמן לנו את הזרם אותו מיועד הסיקון להעביר.
איפה נדרש להשתמש בסיקון?
בתקנה (3ג) בפרק מעגלים סופיים: "ציוד חשמלי במעגל סופי יתאים לדרישות התקן". לפיכך, נדרש שכל בית תקע תעשייתי חייב להתאים לתקן הנוגע לו, כלומר ת"י 1109 או תקן IEC 60309.
בנוסף, בחלק מתקנות החשמל מוזכר במפורש ת"י 1109:
- בתקנה (7א) פרק מתקן ארעי:
"כל היציאות מלוח ראשי ומלוחות משנה יהיו באמצעות בתי תקע; מותר להתקין בית תקע משוקע בדופן לוח".
ובתקנה (8א) : "תקע ובית תקע באתר בנייה יתאימו לת"י 1109"
- בתקנה (13ב) פרק חצרים חקלאיים:
"במקומות של סכנה מכאנית מוגברת יותקנו בתי תקע המתאימים לתקן ישראל ת"י 1109 " - בתקנה (8ב) פרק בריכות:
"באזור 2 מותר להתקין בתי תקע, ובלבד שיהיו מסוג תעשייתי בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1109 – תקעים ובתי תקע ומערכות חיבור לשימוש בתעשייה". - תקנות החשמל בנוגע להזנת מכשיר באמצעות בית תקע-תקע.
תקנה (32א) פרק מעגלים סופיים:
על אף האמור בתקנה 31 מותר להזין מכשיר באמצעות –- תקע ובית-תקע במקום מפסק, כאשר הזרם הנקוב של בית-התקע אינו עולה על 25 אמפר;
- חיבור בר-שליפה מפסי צבירה ללא הגבלת הזרם שלו, בתנאי שקיים מפסק על גוף המכשיר.
במידה ונדרש שימוש בבית תקעים ותקעים המיועד לזרמים העולים על 25 אמפר. ניתן לבצע זאת באמצעות בתי תקע הכוללים אינטרלוקים (מפסקים) מובנים, האינטרלוק אינו מאפשר את שליפת התקע מבית התקע ללא ניתוק הזינה.
זיהוי תקלה במפסק מגן (פחת) אצל הלקוח - או איך לחסוך נסיעה ולזכות בלקוח עתידי
כאשר המפסק מגן לא פועל,
פעל ע"פ ההוראות כדי לאתר את המעגל/ציוד הזולג
מפסק מגן עקרון
הלקוחות התרגלו וכך גם רוב החשמלאים, אך בספרות המקצועית ה"פחת" נקרא מפסק-מגן.
תפקידו להגן עלינו מחשמול ומהתחשמלות, לא הרבה יודעים אך במקור המפסק-מגן נועד לזיהוי גניבת חשמל….
אז איך הוא מגן עלינו ?
נתחיל במבנה העקרוני שלו כפי שניתן לראות בסכמה בצד שמאל כי לתוך הטרואיד (הבייגלה או דונאטס הם אומנם שמות שונים אך הפעולה דומה) נכנסים 2 מוליכים, פאזה ואפס (N).
למדנו בשיעורי "תורת החשמל" במהלך הלימודים באחד משיעורי מגנטיות, כי מסביב לכל מוליך בו עובר זרם מופיע שדה מגנטי.
הטרואיד עשוי שכבות דקות ממתכת מסוג פייריט (בעלת תכונות מגנטיות) בדומה ללוחיות המרכיבות את השנאי.
מלפפים את המוליכים סביבו, הליפוף יוצר סליל וע"פ כמות הליפופים ושטח חתך המוליך נקבע השטף המגנטי המשפיע על הטרואיד.
השטף המגנטי יוצר כא"מ (כוח אלקטרו מניע) שהוא מתח מושרה, המתח מייצר זרם שזורם בתוך הטרואיד, ואותו הזרם מייצר שדה מגנטי בליפוף השלישי (צבע ירוק) שמזין אלקטרו-מגנט המפעיל מנוף שנועד לנתק את המגעים ומונע את המשך הזנת המעגל.
אם כך, איך הוא עובד?
המוליכים מלופפים על אותו הטרואיד והם מייצרים שטפים מגנטים הפוכים
(כניסה ויציאה) שמבטלים אחד את השני, כך כאשר ישנה זליגה אל מחוץ לגידים מסיבה כלשהי, לדוגמה: מגע בגוף מתכתי המכסה את הציוד ומחובר אל הארקה או כאשר מישהו חס וחלילה מתחשמל ומסלול ההתחשמלות נסגר דרך האדמה הזרמים השונים יוצרים הפרש בשטף המגנטי והוא יוצר את הזרם שיפעיל את המנוף.
בדיקה ידנית:
בנוסף ניתן למצוא על המפסק-מגן כפתור שתפקידו לדמות זליגה ע"י חיבור עוקף דרך נגד לצורך בדיקת המכניקה של המפסק מגן, יש לזכור כי עצם הפעולה לא מאשרת כי הוא תקין מבחינת זמן התגובה! אלא נועדה למנוע מצב של תקיעה במערכת המכאנית.
חוק החשמל לא מכתיב מתי לבצע בדיקה במתקן ביתי אך מוגדר זמן בדיקה אחת לחודש ע"פ רוב הוראות הייצרן .
בדיקה נוספת שבעבר רק הבודקים ביצעו עם ציוד ייעודי (היום הציוד זול וזמין לכולם)
בדיקת זמן התגובה:
בבדיקות שנעשו בשנים עברו נוצר גרף המתאר את אופן השפעת הזרם על גוף האדם.
נמצא כי עד זרם של 0.5mA אין השפעה ממשית לגוף, תחום AC1 בגרף.
תחום AC2 ישנה הרגשת התחשמלות אך ללא נזק פיזי חמור – עיוותים.
תחום AC3 נרגיש כיווץ שרירים חזק אך הנזק הפיך.
תחום AC4 אפשרות לנזק פיזי ללב ולריאות, אי סדר בפעולת הלב (פרפור חדרים) .
התמונה לקוחה מאתר איטון
לכן ככל שהניתוק מהיר יותר נוכל להבטיח כי הנזק לאדם יהיה קל יותר, כסטנדרט מדברים על עד 300 מילי שניות ורגישות של 30 מילי אמפר.
נזכיר כי, מפסק מגן פועל רק כאשר ישנה זליגה אל האדמה.
במידה ונעמוד על חפץ מבודד וניגע בפאזה דבר לא יקרה מאחר שלא נסגר מעגל תקלה.
במקרה של נגיעה וסגירת מעגל בין מוליך הפאזה ומוליך ה "0" או בין 2 מוליכי הפאזות בהזנה תלת-פאזי, המפסק-מגן ממשיך לעבוד כרגיל ואנחנו נתונים לחסדי המא"ז, המותקן בלוח החשמל שיקפוץ עקב זרם קצר.
זמני תגובה:
בזרם הדלף הנקוב מפסק המגן צריך להפסק תוך 300 מילי שניות לכל היותר.
בזרם דלף הכפול מהזרם הנקוב שלו צריך מפסק המגן להפסק תוך 150 מילי שניות לכל היותר.
בזרם דלף השווה ל-5 פעמים הזרם הנקוב שלו צריך מפסק המגן להפסק תוך 40 מילי שניות לכל היותר.
בדיקת המפסק מגן!
בעיון בחוק החשמל ניתן למצוא כי בפרק "מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך, התשס"ג-2002" בתחתית העמוד תוספת שניה (2ב' ו 11) מוגדרות בדיקות תקופתיות למתקן ובניהם ניתן למצוא בדיקה למפסק המגן.
באתרי בנייה החוק דורש לחיצה ובדיקה ומאפשר זאת ע"י אדם ללא רישיון חשמל אחת לשבוע, לוודא כי המנגנון המכאני פועל, בנוסף אחת לשלושה חודשים נדרשת בדיקה עם מכשיר בדיקה ע"י חשמלאי מעשי לפחות (לא כתוב אך נדרש לעבור הדרכה והסמכה).
ייתכן ואי-הפעלת הציוד לאורך זמן תגרום למגעים להיתפס והמנגנון לא יפעל חס וחלילה בשעת צרה. מה שאומר שאנחנו לא מוגנים.
אף אחד לא יכול להבטיח כי ציוד שנבדק בלחיצה ונמצא תקין היום מחר יהיה תקין בזמן אמת אבל עדיף לבצע את הבדיקה ולהאריך את חיי האביזר מאשר לא לעשות כלום, בנוסף לשקול להחליפו כל 10 שנים.
במידה ובדקתם ומצאתם כי המפסק מגן לא תקין נדרש להחליפו במקום או לנתק את הזינה ללוח עד לאחר ההחלפה והבדיקה שלאחר מכן.
דגמים של מפסק מגן בישראל
ישנם מספר דגמים שכדאי להכיר לפני ביצוע רכישה/התקנה.
דגם AC לזרם סינוס – הדגם ישן ואסור להתקין אותו יותר.
* במידה ובמתקן יש AC לא חובה להחליף אך מומלץ, מאחר והוא לא מתאים כהגנה.
יותם גרין - בדיקות וליקויים במתקן דירתי
הפוסט עוסק בבדיקות וביקורות חשמל במתקן דירתי, הכנות והיערכות לביקורת, וכמובן ליקויים, אשר לרוב חוזרים על עצמם ועליהם כדאי לתת דגש, כך נצליח לעבור את הבדיקה בקלות ובמהירות.
כחשמלאים אנחנו לרוב נגיע למתקן או אל לקוח חדש, שאיננו מכירים את היסטוריית המתקן.
קיבלנו החלטה לקחת את העבודה, לכן אנו מחויבים לפתור תקלות קיימות ולהשמיש את המתקן כך שיהיה תקין, תקני ובטיחותי.
ידוע לנו כי החוק דורש שהמתקן יהיה תקין ובמידה וישנו ליקוי המהווה סכנה נדרש לטפל באופן מיידי.
האחריות שלנו כחשמלאים מתחילה מיציאת מוליכי החשמל במונה חברת החשמל, ועד הבית תקע האחרון והמרוחק, המותקן במתקן.
זוהי חובתנו וכאן מקצועיותנו נמדדת!
את הביקורת נתחיל מהלוח הראשי, נזהה את המפסק הראשי והמפסק המגן (פחת), ונוודא כי הם מתאימים לגודל החיבור של המתקן.
כדי לקבל התאמה מלאה רצוי לבקש מהלקוח לראות את אחד מחשבונות החשמל ובדף השני של חשבון החשמל מופיע גודל החיבור.
מכאן נתקדם וניגש לבצע בדיקת הבדדה (בדיקה ללא מתח) ונוודא שהתוצאה תקינה בהתאם לתקנות החשמל – במתקן חדש, הערך הנדרש הינו 1.5MΩ לכל הפחות, ובמתקן קיים 0.25MΩ.
לאחר שווידאנו שערכים אלו תקינים, נבדוק את עכבת לולאת התקלה, הידועה בשם LT (Loop Test).
ערך עכבת לולאת התקלה צריך להתאים לנדרש בתקנות החשמל, ובעיקרן להבטיח כי המבטח יופסק עד 5 שניות מהתחלת ה"קצר", ככתוב בפרק "הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול" (סעיף 42(א)(1)).
כעת נבדוק כי המא"זים מתאימים בגודלם לשטח חתך המוליכים/כבלים המחוברים אליהם.
בנוסף נוודא התאמה בין מספר האפסים וההארקות למספר המעגלים הקיימים בלוח.
לאחר מכן נבדוק את ההתקנות במתקן. נוודא כי ישנה רציפות הארקה בין הלוח לבין כל האביזרים הדרושים בהארקה, נבדוק כי האביזרים מתאימים למקום התקנתם ונוודא גישה נוחה לכל חלקי המתקן, עבור בודק החשמל שיגיע למתקן בין אם זה בודק פרטי או בודק של חברת החשמל..
יש לזכור כי לא כל מתקן דירתי דומה לקודמו, ולכן אציין מספר דגשים שחשוב לשים לב אליהם, לפי אופי וסוג הבדיקה:
- הימצאות מפסק ראשי ומפסק מגן (פחת). בהרבה מקרים, דירות ישנות היו מחוברות ללא מפסק מגן (עקב רשלנות של "חשמלאים", חשמלאי שהגיע לטפל בקצר נדרש ליידע את הלקוח ולהתקין פחת), ולפעמים מפסק ראשי אשר אינו תואם את גודל החיבור, הגדלה פיראטית.
- לא קיימת התאמה בין מספר המעגלים למספר מוליכי האפסים וההארקות.
- בתי תקע ללא רציפות הארקה, ולפעמים גם ללא הארקה כלל.
- התקנות בחדרי אמבטיה – מנורות המותקנות באזור 1, בתי תקע שאינם מוגני מים באזור 3, מפסקי תאורה באזורים 1/2/3 וכו'.
- שטח חתך/חומר הגישורים בלוח החשמל, אינו תואם את הזרם הצפוי ואינו מתאים לתקן (לדוגמה גישור בשימוש של מוליכים עם בידוד בד, או מוליכים בחתך 1.5 ממ"ר במקום 2.5 ממ"ר וכדומה).
*מא"ז 50 אמפר לא קיים במתקן בייתי
הגדלת חיבור/חיבור חדש:
דין מתקן ישן כדין מתקן חדש בהגדלת חיבור. על כן, כל הדגשים רלוונטיים לשני המתקנים, וכן, מתקן ישן בהגדלת חיבור ייבדק כמתקן חדש.
- ערך בדיקת הבדדה – בודקים מסוימים יכול שיסכימו כי הערך יהיה 25MΩ ומעלה, ולא 1.5MΩ ומעלה, אין להסתמך על כך ולכן, יש להיערך בהתאם.
- הזנה לדוד שמש/חשמל תתבצע באמצעות קו ישיר, ייעודי, ללא חיבורים בדרך.
- גובה לוח החשמל יהיה בהתאם לתקנות החשמל, לא נמוך יותר, ולא גבוה יותר.
- ההזנה החדשה ללוח תתוקן בהתקנה סמויה ועם הגנה מכנית נאותה.
- בתי תקע ישנים אשר לא תקניים – מלבניים. יש להחליפם בתקניים.
- בדירות ישנות לעיתים נמצא מפסקי מגן מסוג AC, שאינו מאושר להתקנה בלוחות חשמל חדשים משנת 2001, לכן בחידוש אספקה – יאושר, בתנאי שלא בוצע שינוי בלוח החשמל, אם בוצע שינוי נדרש להתקין מפסק מגן מסוג A ומעלה.
- שיטת הגנה בפני חשמול ומקור ההארקה – את מסלול מוליך הארקה צריך לראות בעין ולא רק לבדוק אם קיימת בלוח. בהרבה מהמתקנים הישנים נמצא מוליך בחתך 4 או 6 ממ"ר, המחובר לצנרת המים הישנה. במתקנים חדשים/בהגדלות חיבור, יש לוודא כי מקור ההארקה מותקן בהתאם לתקנות "הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול", יש לוודא כי מוליך ההארקה הראשי בשטח חתך ומחומר התואם את שיטת התקנתו, וכי הוא מחובר באמצעות אביזר מתאים, אל מקור ההארקה.
לסיכום, עלינו החשמלאים החובה לבצע את העבודה בצורה הטובה, הבטיחותית והתקנית ביותר. כל אחד ואחת מאיתנו מייצגים את כלל ציבור החשמלאים בארץ.
הנכתב מעלה נותן דגשים ממש על קצה המזלג, וכמובן שיש לעמוד בתקנים והתקנות הרלוונטיים. הנני ממליץ לכל חשמלאי לקרוא לפחות פעמיים את חוק החשמל ותקנותיו, את הדברים הרלוונטיים יותר וגם את הפחות.
הכתבה עוסקת בבדיקות וביקורות חשמל במתקן דירתי, הכנות והיערכות לביקורת, וכמובן ליקויים, אשר לרוב חוזרים על עצמם ועליהם כדאי לתת דגש, כך נצליח לעבור את הבדיקה בקלות ובמהירות.
כחשמלאים אנחנו לרוב נגיע למתקן או אל לקוח חדש, שאיננו מכירים את היסטוריית המתקן.
קיבלנו החלטה לקחת את העבודה, לכן אנו מחויבים לפתור תקלות קיימות ולהשמיש את המתקן כך שיהיה תקין, תקני ובטיחותי.
ידוע לנו כי החוק דורש שהמתקן יהיה תקין ובמידה וישנו ליקוי המהווה סכנה נדרש לטפל באופן מיידי.
האחריות שלנו כחשמלאים מתחילה מיציאת מוליכי החשמל במונה חברת החשמל, ועד הבית תקע האחרון והמרוחק, המותקן במתקן.
זוהי חובתנו וכאן מקצועיותנו נמדדת!
את הביקורת נתחיל מהלוח הראשי, נזהה את המפסק הראשי והמפסק המגן (פחת), ונוודא כי הם מתאימים לגודל החיבור של המתקן.
כדי לקבל התאמה מלאה רצוי לבקש מהלקוח לראות את אחד מחשבונות החשמל ובדף השני של חשבון החשמל מופיע גודל החיבור.
מכאן נתקדם וניגש לבצע בדיקת הבדדה (בדיקה ללא מתח) ונוודא שהתוצאה תקינה בהתאם לתקנות החשמל – במתקן חדש, הערך הנדרש הינו 1.5MΩ לכל הפחות, ובמתקן קיים 0.25MΩ.
לאחר שווידאנו שערכים אלו תקינים, נבדוק את עכבת לולאת התקלה, הידועה בשם LT (Loop Test).
ערך עכבת לולאת התקלה צריך להתאים לנדרש בתקנות החשמל, ובעיקרן להבטיח כי המבטח יופסק עד 5 שניות מהתחלת ה"קצר", ככתוב בפרק "הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול" (סעיף 42(א)(1)).
כעת נבדוק כי המא"זים מתאימים בגודלם לשטח חתך המוליכים/כבלים המחוברים אליהם.
בנוסף נוודא התאמה בין מספר האפסים וההארקות למספר המעגלים הקיימים בלוח.
לאחר מכן נבדוק את ההתקנות במתקן. נוודא כי ישנה רציפות הארקה בין הלוח לבין כל האביזרים הדרושים בהארקה, נבדוק כי האביזרים מתאימים למקום התקנתם ונוודא גישה נוחה לכל חלקי המתקן, עבור בודק החשמל שיגיע למתקן בין אם זה בודק פרטי או בודק של חברת החשמל..
יש לזכור כי לא כל מתקן דירתי דומה לקודמו, ולכן אציין מספר דגשים שחשוב לשים לב אליהם, לפי אופי וסוג הבדיקה:
- הימצאות מפסק ראשי ומפסק מגן (פחת). בהרבה מקרים, דירות ישנות היו מחוברות ללא מפסק מגן (עקב רשלנות של "חשמלאים", חשמלאי שהגיע לטפל בקצר נדרש ליידע את הלקוח ולהתקין פחת), ולפעמים מפסק ראשי אשר אינו תואם את גודל החיבור, הגדלה פיראטית.
- לא קיימת התאמה בין מספר המעגלים למספר מוליכי האפסים וההארקות.
- בתי תקע ללא רציפות הארקה, ולפעמים גם ללא הארקה כלל.
- התקנות בחדרי אמבטיה – מנורות המותקנות באזור 1, בתי תקע שאינם מוגני מים באזור 3, מפסקי תאורה באזורים 1/2/3 וכו'.
- שטח חתך/חומר הגישורים בלוח החשמל, אינו תואם את הזרם הצפוי ואינו מתאים לתקן (לדוגמה גישור בשימוש של מוליכים עם בידוד בד, או מוליכים בחתך 1.5 ממ"ר במקום 2.5 ממ"ר וכדומה).
*מא"ז 50 אמפר לא קיים במתקן בייתי
הגדלת חיבור/חיבור חדש:
דין מתקן ישן כדין מתקן חדש בהגדלת חיבור. על כן, כל הדגשים רלוונטיים לשני המתקנים, וכן, מתקן ישן בהגדלת חיבור ייבדק כמתקן חדש.
- ערך בדיקת הבדדה – בודקים מסוימים יכול שיסכימו כי הערך יהיה 25MΩ ומעלה, ולא 1.5MΩ ומעלה, אין להסתמך על כך ולכן, יש להיערך בהתאם.
- הזנה לדוד שמש/חשמל תתבצע באמצעות קו ישיר, ייעודי, ללא חיבורים בדרך.
- גובה לוח החשמל יהיה בהתאם לתקנות החשמל, לא נמוך יותר, ולא גבוה יותר.
- ההזנה החדשה ללוח תתוקן בהתקנה סמויה ועם הגנה מכנית נאותה.
- בתי תקע ישנים אשר לא תקניים – מלבניים. יש להחליפם בתקניים.
- בדירות ישנות לעיתים נמצא מפסקי מגן מסוג AC, שאינו מאושר להתקנה בלוחות חשמל חדשים משנת 2001, לכן בחידוש אספקה – יאושר, בתנאי שלא בוצע שינוי בלוח החשמל, אם בוצע שינוי נדרש להתקין מפסק מגן מסוג A ומעלה.
- שיטת הגנה בפני חשמול ומקור ההארקה – את מסלול מוליך הארקה צריך לראות בעין ולא רק לבדוק אם קיימת בלוח. בהרבה מהמתקנים הישנים נמצא מוליך בחתך 4 או 6 ממ"ר, המחובר לצנרת המים הישנה. במתקנים חדשים/בהגדלות חיבור, יש לוודא כי מקור ההארקה מותקן בהתאם לתקנות "הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול", יש לוודא כי מוליך ההארקה הראשי בשטח חתך ומחומר התואם את שיטת התקנתו, וכי הוא מחובר באמצעות אביזר מתאים, אל מקור ההארקה.
לסיכום, עלינו החשמלאים החובה לבצע את העבודה בצורה הטובה, הבטיחותית והתקנית ביותר. כל אחד ואחת מאיתנו מייצגים את כלל ציבור החשמלאים בארץ.
הנכתב מעלה נותן דגשים ממש על קצה המזלג, וכמובן שיש לעמוד בתקנים והתקנות הרלוונטיים. הנני ממליץ לכל חשמלאי לקרוא לפחות פעמיים את חוק החשמל ותקנותיו, את הדברים הרלוונטיים יותר וגם את הפחות.
מפסק יצוק ABB הוספת הגנת זליגה
בפוסט זה נעבור על תהליך התקנת התקן זיהוי זליגה למפסק יצוק של חברת ABB.
גם אם אתה לא משתמש בציוד שכזה, לדעתי כדאי לך להכיר את הפתרון.
שכן הוא מאפשר פתרון נקודתי, במתקן בו נדרשת הגנת " פחת כהגנה בלעדית" התקן זה לא מאושר לשימוש-
בוועדת פירושים 03-04-20 הוגדר כי הגנת הזליגה של מפסק בעל הגנה מסוג G אינו עומד בתקנה 42 בפרק הארקות, שם נדרש כי המפסק זרם אוטומטי הניתן לכוונון תאפשר עכבת לולאת התקלה ZL של זהקצר, פיתוח זרם IK שיבטיח את הפסקתה של הזינה תוך חש שניות לכל היותר.
נכתב כי אומנם המנגנונים עם הפונקציה הזו יכולים לעמוד בדרישה של נתוק תוך 5 שניות אך הם מיועדים לכוונון לזרמים נמוכים המתאימים ללולאת תקלה עם ערכי אמפדנס גבוהים בהרבה מאלה הנדרשים ע"פ התקנות, בשונה ממפסקים אוטומטיים בעלי מנגנון שיחרור רגיל.
על זאת יש להוסיף החמרה הקיימת בתקינה הבילאומית בדרישה לגבי זמן הניתוק של זרמי הזליגה לאדמה במעגלים סופיים לעומת קווי הזינה ללוחות החשמל.
הדרישות בתקנה 42 בפרק הארקות, אינה מבדילה בין מעגל סופי שהחשמול בו עלול לסכן חיי אדם מול קווים שבהם סיכון בעיקר לציוד חשמלי ולרכוש כתוצאה משריפה.
שימו לב כי מתחת לכל תמונה קיים מלל המתאר את הפעולה הנדרשת לביצוע.
- הערה : את ההרכבה נדרש לבצע על שולחן נקי ולא מומלץ לבצע בשטח, ברגים שנופלים לפעמים לא נמצאים ואז לא ניתן להשלים את ההתקנה, ייתכן וניתן לבצע את ההתקנה בשטח אבל רק בעל ניסיון ובטח ובטח שלא בלוח חי! מה שאסור ע"פ תקנות החשמל.
בתמונה נמצא התקן הזליגה, היחידה מתחברת אל המפסק ובאמצעות הבוררים ניתן להגדיר את זמן וזרם התגובה, בעצם להגדיר מתי ההגנה תפעל.
נסיר את הבורג בנקודת החיבור המסומנת בעיגול אדום ונסיר את המכסה
עכשיו שהסרנו את המכסה נחשפו נקודות החיבור אל המפסק, החלק השחור למטה הוא המשנ"ז דרכו עוברים המוליכים ומבצעים את הבדיקה.
נפעיל לחץ מלמטה כדי לשחרר את המכסה לנקודת התקשורת ונוציא אותו ממקומו.
נלחץ עם המברג על לחצן הבדיקה וידית הדריכה אמורה לעבור למצב תקלה (האזור הצהוב). נפתח את הברגים המסומנים בעיגול אדום.
נסיר את המכסה מחלקו העליון של ההתקן
התקנת קופסת חיבורים לתאורת גינה באדמה
אנחנו ביקשנו להציג לכם איך אמורים לעשות את זה נכון.
יש מצב שגרמני לפי המהדקים המהירים.
בטיחות בלוחות חשמל
תקלה חוזרת אצל השכנים
קיבלתי טלפון מאיש האחזקה במפעל שכן שטען שאין להם חשמל.
לכן הם הגיעו די מהר.
הוחלט בשיחה טלפונית עם מהנדס המפעל לבצע בדיקת התנגדות הבידוד בלוח.
לשם כך נותקו ההזנות לנוריות הסימון ולמגן מתחי היתר (הגנת ברקים) במדידה נמצא:
מא"ז - קריאת נתוני הגרפים
- במידה והצריכה נמוכה מדי במקרה של קצר אולי לא נגיע לזרם הפעלה של המנגנון. לכן יש לקחת זאת בחשבון! ואולי לבחור במבטח קטן יותר.
- מעל לזרם זה (נניח 48A ב 40 מעלות) נחשב הזרם כעומס יתר ולאחר מספר שניות עד דקות יפעל המנגנון, כמה זמן? אפשר לראות בגרף השני .
1. זרם במפסק עד זרם נומינלי 1In בו אסור שתהיה תגובה כלשהי.
2. זרם יתר במפסק- פעולה ההגנה התרמית זמן ביחס לזרם .
3. זרם קצר- פעולת הגנה מגנטית מיידית ללא השהייה
שימו לב כי ב 20In המפסק יעבוד לפרק זמן של בין 0.1 ל 0.25 שניות כשהמפסק חם ובין 0.25 ל 1.8 שניות כשהוא קר (הפעלה ראשונה ללא זרם)
החלפת מפסק יצוק
אני ונתיג של החברה בעל רישיון ראשי יצאנו לטייל בין לוחות החשמל ולחפש ממצאים.
כאשר הגיע הקבלן עדכנו את הבודק על ההחלפה וקבענו איתו שיגיע בשעה הקרובה והתחלנו את התהליך :
תקלה בלוח מפוחי עשן
בהמשך קיבלתי הערה מירון דהן שהוא יועץ בתחום בקרת המבנה ומערכות קירו.:
ליקויים בלוח חשמל - בועז לוגסי
כאשר משתמשים בנחושת גמישה חייב לאחוז אותה משני צדדיה באביזר מקובע לקונסטרוקציה בלוח.
במקרה שלנו יכול להיות צד אחד במפסק ונדרש להוסיך מבודד יעודי, כדוגמת לשות או בורג ופלטת הידוק.
הבורג נדרש להיות מבודד וגם אפשר להוסיף ידית לחלק העליון כדי לאפשר התקנה קלה.
תודה רבה לבועז לוגסי בודק סוג 2 ששלח לנו את התמונות.
Boazlug@gmail.com
+972 52-689-5315
נתק במוליך הפן (PEN)
מהו מוליך הפן?
מוליך המחובר אל נקודת הכוכב של השנאי ובמקביל אל הארקת השיטה של השנאי.
המוליך מחובר בצד השני אל מהדק הניוטרל בפילר.
מהמהדק יוצא המוליך אל מהדק נוסף המותקן בלוח המתקן, שם הוא גם מתחבר אל הפה"פ ומשם לפס הארקות ויוצר איפוס.
(קיים פוסט נוסף בנושא) מהמהדק הניוטרל בלוח המתקן מתחברים אל המפסק מגן ומשם בעצם אל הפס אפסים ואל הנקודות במתקן.
באיור ניתן לראות את מסלול התקלה הזרם שיוצא מהשנאי דרך הפאזות עובר דרך המהדקים במקרה שלנו הזרם עבודה בפאזה L1 בצרכן "מקרר" .
אם נעקוב אחר המסלול נראה שבמתקן הכל תקין עד שמגיעים לפילר ושם מופיע נתק.
הזרם מחפש את דרכו חזרה אל השנאי והוא יגיע בכל דרך אפשרית.
לכן הדרך הקצרה ביותר עבורו היא דרך הארקה שמחוברת בלוח המתקן אל מהנדק האפס דרך ה"איפוס".
למרות שדרך האדמה ההתנגדות גבוהה יותר מאשר במוליך עדיין מתקן שעומד בדרישות תקנות החשמל נדרש לעמוד בהתנגות לולאת התקלה ע"פ תקנה 21 בפרק הארקות:
21. התנגדות חשמלית בין האלקטרודות להארקת שיטה לבין המסה הכללית של האדמה
(א) ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות המיועדות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר שההתנגדות האמורה במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד, לא תעלה על 20 אוהם.
אז מה הבנו ממעקב אחר מסלול הזרם?
המקרר ימשיך לעבוד ובעל המתקן לא ירגיש שישנה בעיה.
עד שיתחילו המכשירים בעלי המעטה המתכתי לחשמל אותו במקרה של ערך הארקה גבוה במוליכים (נתק או מוליך משוחרר) ואז זרם העבודה יעבור דרך האדם לאדמה.
למי ששואל את עצמו מה קורה אם הארקה מנותקת מה קורה….
אין מסלול אין זרם
תקלה בעקבות ליקויי התקנה בלוח חשמל
ישנם מספר ליקויים בתמונה שאפשר ללמוד מהם:
2. אפשר לראות שאין סופיות למוליכים
התמונה הבאה היא חיבור של בקר על הפנל .
את התקלה אפשר לזהות מבלי להפעיל יותר מדי חשיבה.
אך מה הסיבה?
הפתח עבור הפנל ממש צפוף והכניסות של המוליכים נעשו מהצד הקידמי של הפנל במקום להגיע מאחורה.
אפשר היה להגיע עם תעלה או סטריפים נצמדים (דבק דו"צ).
הפתיחה של הדלת או רעידות באתר חתכו את הבידוד של המוליך עד שחדר אותו לגמרי ולפנינו התוצאה.
בועז לוגסי בודק סוג 2
Boazlug@gmail.com
+972 52-689-5315
התקנות שונות למערכות סולאריות
למערכות אנרגיה מתחדשת "אנרגיה סולארית PV צפה במאגרי מים "
א.מ אלקטריק גרופ מלווים כל תהליך בפרויקט ליצירת קשר :- 0546497657
נשמח לתת תמיד שירות מקצועי
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
מפסק יצוק ABB הוספת מערך מגעים פנימיים Q3
בפוסט זה נעבור על תהליך התקנת התקן הפעלה בסיבוב למפסק יצוק של חברת ABB.
גם אם אתה לא משתמש בציוד שכזה, לדעתי כדאי לך להכיר את הפתרון.
שכן הוא מאפשר ללקוח להפעיל או לנתק את המפסק ללא הצורך להפעיל כח.
מתחת לכל תמונה קיים מלל המתאר את הפעולה הנדרשת לביצוע.
- הערה : את ההרכבה נדרש לבצע על שולחן נקי ולא מומלץ לבצע בשטח, ברגים שנופלים לפעמים לא נמצאים ואז לא ניתן להשלים את ההתקנה, ייתכן וניתן לבצע את ההתקנה בשטח אבל רק בעל ניסיון ובטח ובטח שלא בלוח חי! מה שאסור ע"פ תקנות החשמל.
בתמונה נמצא מפסק יצוק של חברת ABB מדגם XT ולידו סט מגעים, המגעים נועדו לצורך בקרה על שינוי מצב.
לדוגמה:
אם נבקש לדעת מה מצב המפסק בחדר הבקרה, במקרה של תקלה להעביר פקודה ישירה לעצירת המשך התהליך כדי למנוע תקלות.
ראשית נעביר את המפסק למצב תקלה ע"י לחיצה על לחצן הבדיקה (המפסק יקפוץ ממצב עבודה או מופסק למצב תקלה-לא נדרש מתח) ונסיר את הברגים מהחלק העליון של המפסק
נסיר את החלק העליון של המכסה
נפעיל לחץ מלמטה כדי לשחרר את הפנל העליון של המפסק ונוציא אותו ממקומו.
- יש להיזהר שלא יכנסו גופים זרים העלולים לפגוע בתפקוד המנגנון.
נסיר את המסתם (צד שמאל) ונפנה מקום ליחידה Q3 (צד ימין)
תקלה מעניינת שנמצאה בעמדת עבודה אחרי 6-7 שנים שהיא מותקנת שם. אף אחד לא עלה על הבעיה מאחר ואף אחד לא השתמש בשקע התלת מופעי! הלוח שאמור היה לעבור בדיקות קבלה…. כנראה לא עבר. אני מזכיר בטיחות לפני הכל ולכן בסיום הבדיקות במתח הורדנו את המפסק הראשי ווידינו שאין מתח במוצא המפסק ובפסי הצבירה השונים. צילמתי רק את התקלה שכן היא הנושא העיקרי אותו רציתי להראות ולהסביר.
מצטער על האיכות- המקור נמחק אך הרעיון די ברור.
- ראוי לציין כי קיבלתי נזיפה ממספר חברים אין לבצע בדיקה ביד אחת שכן עלולה היד להחליק וליצור קצר בין הפרובים המחושמלים ולעשות שמח.
מפסק יצוק ABB -הוספת התקן הפעלה בסיבוב
בפוסט זה נעבור על תהליך התקנת התקן הפעלה בסיבוב למפסק יצוק של חברת ABB.
גם אם אתה לא משתמש בציוד שכזה, לדעתי כדאי לך להכיר את הפתרון.
שכן הוא מאפשר ללקוח להפעיל או לנתק את המפסק ללא הצורך להפעיל כח.
מתחת לכל תמונה קיים מלל המתאר את הפעולה הנדרשת לביצוע.
- הערה : את ההרכבה נדרש לבצע על שולחן נקי ולא מומלץ לבצע בשטח, ברגים שנופלים לפעמים לא נמצאים ואז לא ניתן להשלים את ההתקנה, ייתכן וניתן לבצע את ההתקנה בשטח אבל רק בעל ניסיון ובטח ובטח שלא בלוח חי! מה שאסור ע"פ תקנות החשמל.
ראשית נעביר את המפסק למצב תקלה ע"י לחיצה על לחצן הבדיקה (המפסק יקפוץ ממצב עבודה או מופסק למצב תקלה-לא נדרש מתח) ונסיר את הברגים מהחלק העליון של המפסק
נסיר את החלק העליון של המכסה
נפעיל לחץ מלמטה כדי לשחרר את הפנל העליון של המפסק ונוציא אותו ממקומו.
- יש להיזהר שלא יכנסו גופים זרים העלולים לפגוע בתפקוד המנגנון.
נפעיל לחץ בנקודה זו כדי לשחרר את הכיסוי עם לוגו ABB ונוציא אותו ממקומו
התאמת היחידה החדשה למפסק הקיים ע"י שבירת הפנל
(יש לוודא בהוראות ההתקנה לכל מפסק בנפרד)
בפוסט זה נעבור על תהליך התקנת התקן לריבוי מוליכים למפסק יצוק של חברת ABB.
גם אם אתה לא משתמש בציוד שכזה, לדעתי כדאי לך להכיר את הפתרון.
שכן הוא מאפשר לך לחסוך בפסי צבירה חיצוניים, מקום בלוח ו/או לוח קטן יותר.
וכמובן כסף אם עושים את השכלול לכל הדברים.
מתחת לכל תמונה קיים מלל המתאר את הפעולה הנדרשת לביצוע.
- הערה : את ההרכבה נדרש לבצע על שולחן נקי ולא מומלץ לבצע בשטח, ברגים שנופלים לפעמים לא נמצאים ואז לא ניתן להשלים את ההתקנה, ייתכן וניתן לבצע את ההתקנה בשטח אבל רק בעל ניסיון ובטח ובטח שלא בלוח חי! מה שאסור ע"פ תקנות החשמל.
בתמונה זו ניתן לראות את כל החלקים בקיט Multi-cable terminals – MC
בטבלה למעלה ניתן לראות שלכל ציוד יש את המתאם שמתאים לו,
כמו-כן כתוב המידע (משמאל לימין)
גרסה
כמות כניסות (6) וגודל שטח חתך 2.5 עד 35 ממ"ר.
גודל בורג הידוק M6-M8
כח הידוק -ניוטון מטר
L אורך מוליך חשוף נדרש
גודל כיסוי /מבודד בין פאזות נדרש
בשלב ראשון נתקין את מסתם הגב, ניתן לראות את האום המובנה שמאפשר לנו לסגור את הבורג ולמקם את המתאם
שלב שני נכניס את המתאם פנימה ונמקם אותו בין הטרמינל של המפסק אל המסתם האחורי.
נכניס את הבורג ונשתמש במפתח אלן כדי למקם ולסגור את המתאם במקומו.
שימו לב להשתמש בטבלה כדי לסגור את הבורג ע"פ המומנט של הייצרן, הידוק יתר יהרוס את ההברגה וייתכן והבורג יפתח, פחות מזה הבורג יפתח וישנה אפשרות שהבורג יפול והמתאם ישתחרר.
אני מוציא את הראש מהדלת מסתכל על השנאי ו….
לחצתי פטרית חרום וניתקתי את המתקן הזמנתי את חברת החשמל (שלא רצתה לפתוח לי הזמנה כי הרישיון שלי לא מספיק- הייתי חשמלאי ראשי באותה תקופה והשנאי 630KVA) הפעלתי את הבודק והשתמשנו ברישיון שלו
ליקוי במערכת שאיבה
תקלה במתקן שאיבה.
כפי שניתן לראות בלוח החשמל ביצעו מעקף להגנת מנוע שככל הנראה לא הצליחה להפעיל את המנוע מסיבה מסויימת (לאחר בדיקה נמצא כי המשאבה שהייתה שואבת מים שואבת ביוב- תנאים אחרים לגמרי)
ההגנת מנוע הייתה מתחממת להם וקופצת אז החכמים מצאו פתרון! מעקף והיי עכשיו זה לא קופץ.
בביקורת נמצאה הקומבינה המסוכנת הזו, המנוע והמשאבה הוחלפו וכך גם ההגנות בלוח הוגדרו מחדש והוחלפו.
תקלה בבקר סאייטק
מספר בדיקות נוספות הראו תוצאות מתח שונות שגרמו לנו לחשוד בחשוד העיקרי
ציוד בדיקה - סדר פאזות
מדי פעם יוצא שמפתיעים אותי עם ציוד חדש ומעניין.
הבודק ניב רייס שלף לי מכשיר בדיקה לסדר פאזות, וזה לא שלא ראיתי מכשיר כזה.
גם יש לי במכשיר המשולב את הבדיקה ואני משתמש בה מדי פעם לפני חיבור מנועים או במקרה של תקלות.
אז מה מיוחד במשיר הזה?
טוב חדי הראיה ישימו לב שיש קורקודיל אבל אין לו שיניים.
הוא בעצם משנ"ז שיושב על המוליך ומבצע קריאה של השטף המגנטי שעובר דרכו בדומה למשנ"ז של מונה חשמל או סאטייק שאנחנו מכירים מלוחות החשמל.
יתרון עצום בבטיחות מניחים את הצבטות זרם על הבידוד והוא מדגים לנו עם לדים את כיוון הסיבוב.
טכנאי מזגנים, מפוחים,משאבות… אחלה כלי, לי פחות פרקטי כי התקלות הן לרוב במערכות חד-מופעיות.
שוב… מדהים
בודק חשמל אסף דטינקה כהן
אסף, מהנדס ובודק חשמל מורשה.
חבר התאגדות המהנדסים בחוג הבודקים!
מבצע מגוון בדיקות חשמל, בדיקות לפני הפעלה ותקופתי, עסקים עבור חברות הביטוח, נכס יד שניה, גנרטורים, אל פסק, מתקנים פוטו וולטאים, עמדות טעינה, מכשירים לאישורי בטיחות, צילום תרמוגרפי ועוד. אסף ספק ונותן שירות לרשויות מקומיות ומגוון חברות וארגונים עסקיים ופרטיים.
מייל: asaf.deti@gmail.com
נייד להתקשרות: +972 50-636-9972
חיסכון באנרגיה - שדרוג תאורה
ליקויים בבידוד
ביצענו ביקורת וחיזוק ברגים לכל הלוח, הסברתי לחשמלאי איך מה הגורמים לתופעה…
דקות מאסון
כחלק מסיור שבועי אני פותח לוחות חשמל ובודק מה המצב בתוכם.
הגעתי למפעל חדש שנרכש לא מזמן והתחלתי לבנות את המסלול שלי.
ביד אני מחזיק מצלמה טרמית קלה (לא יקרה וגם לא כל כך מדוייקת)
אבל במקרה שלנו לא צריך מצלמה כדי להבחין בבעיה…
לכן אני תמיד אומר, צריך לפתוח את לוח החשמל ולהסתכל מדי פעם! ישנם מספר סוגים של תחזוקה:
- תחזוקת שבר- נשבר? מתקנים.
- תחזוקה מונעת- יודעים שיש זמנים לבדיקהוהחלפת חלקים ע"פ הייצרן, מחליפים אם נשבר ואם לא (בעיקר כדי לא להגיע למצב שבר)
- המצב המעניין ביותר, החזקה חזויה. נדרש להתקין חיישני חכמים שמזהים טמפרטורה, רעידות לחות ודברים נוספים ובעזרת תוכנה ייעודית ואלגוריטמים מאפשרים לנו את התחזוקה החזוייה מטפלים קרוב יותר לנקודת השבר אך הרבה לפני שמגיעים למצב קריטי של עצירת עבודה, הדיווח נשלח אל המנהל והוא יכול להחליט מתי לעצור את הפעילות ולאפשר תחזוקה בהתאם לנדרש…. או להמתין שהכל יעלה באש, וחזרנו שוב לאחזקת שבר…….
תנאים לאיפוס
בקר גובה אולטרסוני
- יש לוודא שסוג הגשש מתאים לסביבה בה הוא נדרש לעבוד!
מה תחום המדידה (גובה), שטח המדידה, קוטר הגשש, תדר העבודה, זווית השידור, טמפ' העבודה, מתאים לאזור נפיץ? (ביוב, דלק וכו'), דרגת-אטימות, האם קיימים אישורים מתאימים? - את הגשש יש להתקין במאונך בזווית של 90 מעלות מפני הנוזל (מים, ביוב, תרכובות וכו'). FIGURE1 ניתן להשתמש בשרשראות FIGURE3
- את פעולת הידוק הגשש יש לבצע בכח יד ללא שימוש בציוד מכאני, רצוי להשתמש באביזרים פלסטיים (ברגים ואומים) או חומר מבודד אחר (שאינו מתכת) לביצוע ההתקנה, שימו לב לא לסובב את הגשש ולפתל את הכבל! ישנו אום רקורד המיועד לסיבוב וחיבור. FIGURE2
- אם נוצרת בעיית החזר מוטעה בזמן המדידה, ניתן להתקין את הגשש בתוך צינור, העובר לכל גובה המיכל / בור, ובכך להגביל את פיזור השידור, ולהתגבר על ההחזרים הנ"ל. FIGURE3a
- את הגשש נתקין במרכז המיכל או רחוק מהדפנות ככל הניתן- כך נמנע מבעיות אקו (גל קול שחוזר מהדפנות ועלול לבלבל את המכשור)
כמו-כן לא נתקין את הגשש מעל המשאבה או ציוד אחר שנמצא בתוך המיכל שעלול לשבש את הקריאה. FIGURE4 - כדי להימנע מסכנת התזה, או טמפ' גבוהה, יש להרחיק את הגשש ע"י צינור הגבהה מתאים.
- גששים אלו אינם עובדים בוואקום – אין החזר גל! לכן שימו לב להוראות הייצרן!
- יש להתחשב ב"טווח העיוור של הגשש בעת ההתקנה, ע"פ הוראות ההתקנה של הייצרן!
בכך לקבל סביבת למידה שתאפשר לכם להרחיב את הידע ולבצע פעולות פשוטות .
- ע"פ הוראות הייצרן לכל דגם יש את שיטת החיבור שלו אם זה 2/3/4 גידים, הכבל נדרש להיות עם סיכוך למניעת רעשים שיגרמו לתוצאות לא מדויקות.
- יש לוודא עבור כל גשש מהו המרחק המקסימלי אותו ניתן להתקין שכן מפלי מתח יגרמו להפרעות ותקלות בציוד.
- בסביבה בעלת הרמוניות (כגון: מנועים, מתנעים, ווסתים, לוחות חשמל, גנרטורים וכו' ) רצוי להוליך את הכבל בתוך מוביל העשוי מתכת ואת אותו המוביל להאריק בקצה אחד בלבד.
- במידה ולגשש יש כבל יצוק, את החיבור למערכת יש לבצע בתוך קופסת חיבורים מתאימה שתגן מפני חדירת נוזלים ואבק את החיבור ניתן לבצע בשימוש במהדקים רגילים לכבלים גמישים יש להוסיף סופיות. את החיווט יש לבצע כאמור ע"פ הוראות הייצרן בהתאם לסוג הגשש ושיטת העבודה.
תקלה בקו הייצור
אז אם המנורות עובדות והמכונה לא עובדת מה הדבר ראשון שעושים?
תקין…קורה שזה ככה היסטורית ובגלל כמות המכשירים והכלים והתנועה שלהם בין המחלקות השונות, מעדיפים להצליב את הכבילה של הזינה בתוך העמדה/לוח ולא לגעת בציוד בשטח…
תקלה בתריס חשמלי - תעשייתי (לא שזה משנה)
הוספתי תמונה של לחצן חרום במעבדה, אפשר לראות את 2 המגעים (ירוק ואדום) כאשר הלחצן משנה את המצב של שניהם ביחד אפשר באמצאות הסגירה לתת משוב בנוסף לאות הפעלה להגנה במעלה הזרם.
שדרוג מערכת תאורה במחסן
ביצעתי החלפה של ממסר צעד למונה.
הסיבה?
בעקרון, לחיצה על הלחצנים שאני מנער עם המברג נועדו להפעלה של ממסר צעד, מי שלא יודע מה זה ממסר צעד. הוא משנה את המצב שלו בכל לחיצה (אם הוא דרוך נכבה וההפך אם הוא כבוי נדרך).
אחרי אחד החגים עם החופשות הארוכות מצאתי שהשאירו את האור דלוק כל החופש וכנראה שגם לפני כי המקום לא היה בשימוש תקופה ארוכה.
החלטתי מבלי להתייעץ אם אף אחד (כממונה האנרגיה באתר לא באמת צריך אישור) החלטתי כי המונה סופר 6 שעות ומשנה מצב לכיבוי התאורה.
המטרה כמובן שבמתחם הזה שהפעילות ממש נמוכה להתקין את המונה וכך ניתן לחסוך בצריכה ובשעות עבודה של גופי התאורה.
21 גופים מטלייד 400 וואט הרבה אנרגיה.
התחלתי לתכנן וביום שישי חזרתי לבצע, הורדתי מתח בתא הפיקוד ושלפתי את הנתיכים.
חיברנו את המונים במקום הממסרי צעד החזרנו חשמל, הפעלנו וכלום לא עובד…
ביצעתי מדידות וזיהיתי שהמתח פיקוד מהלחצן עובר את ה 95 וולט. לכן הטיימר הפנימי של המונה לא ״מתאפס״ מתח הפעלה 30-230 וולט.
בדקנו את התוואי של כל המפסקים (סרטון מצורף להפתעות שמצעתי על הדרך) חיפשנו קופסאות חיבורים ואחרי שהתייאשתי ניתקנו את המוליכים והחלפנו בסופו של דבר את הכבל.
ההחלפה בוצעה כמובן לאחר ניתוק הזינה בתא ובדיקת חוסר מתח. לאחר מכן בוטלו נקודות הפעלה ישנות שהוצאתי משימוש.
שידרגתי את השעון לתאורת החוץ לדיגיטלי.
כהכנה לפרוייקט שארחיב עליו בפוסט אחר החלפה של תאורת פעמונים 400 וואט ל 200.
חיסכון שמחזיר את עצמו תוך שנה וחצי ועכשיו עם המונה מניח שאפילו פחות.
עומס יתר -חוסר איזון צרכנים
.אחרי חיווט מחדש
מדידה ראשונה
230 במעגל תלת מופעי
זליגה לא ברורה
הפנתה אותי ללוח החשמל וביקשתי ממנה שתראה לי מה "כל הזמן קופץ".
מאחר והתשובה שלילית אני ממשיך ושואל, יש זמן מסויים שזה קורה?
הכיתה נמצאת בקומת המרתף ויש עוד 4 כיתות באותה הקומה.
אני שואל האם יש מקררים, תמי 4?
כשהבן שלי יצא מבוהל מהחושך אני נכנסתי לבדוק מה יש מסביב ומצאתי את השקע של המשאבה.
המשאבה יושבת בתוך מארז מפלסטיק ואין לה הארקה אבל בשקע יש
להזמין את האינסטלטור שיחזק את הצינור בחיבורים קקללל…
קצר במכולה
קיבלתי קריאה להגיע לאזור המחסנים, אין חשמל בקרוואן.
מכניס את הכלים שלי כי בדיוק סיימתי עבודה אחרת, אני והחשמלאי הנוסף עולים על הרכב ונוסעים אל המקום.
כמו תמיד מגיע ושואל שאלות לפני שאני מתחיל ללכת לחפש תשובות לבד.
התשובה שקיבלתי, נכנסנו פנימה וניסינו להפעיל את האור אבל כלום לא עבד, הלכנו ללוח מאחורה והכל למעלה.
ועושה סיבוב מסביב ומחפש, בגלל שמדובר במבנה יביל אני יודע שהם מחוברים עם שקע תקע, כדי לשנע אותם ממקום למקום, אמרתי נבדוק את הכבל על הדרך…
לאחר כמה דקות מקבל צלצול שאזלו לנו התקעים. הוזמן סוג אחר, לא כזה שיש לו פקק מלמעלה אלא מלמטה וכשיגיע:
להתקנות חוץ אנחנו מחליפים שקעים ישנים "החשמלאים שחסכו" ומוציאים קצת יותר על ציוד אמין, הסיבה?
אני מעדיף להגיע לתקלות או עבודות עם אתגרים ולא בגלל שמישהו חסך.
בגלל החשיבה הזו אני חסכתי לעצמי הרבה שעות של הקפצות על שקעים ותקעים שבורים.
גם פתרון מעולה שכדאי להזכיר…
התקע עם האפשרות בחירת סדר פאזות, בגלל השינוע של המכולה ייתכן והסדר פאזות במקום החדש יהיה הפוך, חוסך מהחשמלאי עבודה של פירוק פנלים.
התמונות נלקחו מאתר אוריאל שי.
ניתוח לנתיך מותך
הסיבה היא, כאשר המוליך מתחמם החול מתגבש והופך לסוג של זכוכית (תלוי במשך ו עוצמת החום) הבידוד מגביר את החום ובשלב מסויים מתיך את הנתיך.
אם מראה לנו התנגדות אין סופית… צריך להחליף, אם מצפצף עדיין יש לו אפשרות לעבודה.
תקלת תאורה - במשרדים
התקשר וצעק עלי בלחץ כי אין לו חשמל והוא לא עומד בזמנים ועכשיו האחריות עליי….
טוב בוא תגיד לי מה לא עובד מצביע לי על שקעים בצד שני של החדר.
עונים לי בחזרה שלא… וגם המספרים היו שונים אז לא התייחסתי.
מצלם מוריד עד הסוף ומרים בחזרה. (ככה אני, מתעד בשביל החברים) עכשיו עובד?
אלה שקעים על הטיח שהתקינו אחרי שהמשרדים נבנו כתוספת למחשבים ועמדות בדיקה.
עוקב אחרי המוביל שלו עם כבל הההזנה וממשיך עד שאני מגיע לעמדת עבודה לא רחוקה כל כך.
שואל אותו תגיד….מישהו נגע פה?
חיברתם משהו?
הוא ענה לי שלא, אבל מקודם חיברתי ספק לשקע הוא עבד ואז הפסיק
אם הייתי מרים את המא"ז (שצריך להחליף ) והתקע עדיין היה בתוך השקע הייתי מגלה את הסיבה מבלי לשמוע ממנו שטויות ושקרים.
הוספתי תמונה נוספת מתקלה דומה …מצא את הירוק!
בקר תאורה לא מגיב
רצתי ברחבי המפעל במשך שעתיים בין לוחות החשמל, מאחר וקיימת תקשורת שליטה על עוצמת רמת ההארה כדי לחסוך באנרגיה.
ביצעתי מספר מדידות ונמצא כי במקום 24 וולט הגיע לבקר המשנה 6 וולט, מתח שלא מספיק לתפעול הבקרה ולכן המערכת לא הגיבה לפקודות מהבקר המרכזי.
מצאתי את התשובה לבעיה, אז איך הגענו למצב הזה?
ליד הבקר המרכזי התקינו ספק הגדילו את הזינה ל 28 וולט במקום 24 ואל הנקודה המצולמת הגיע מתח 17 וולט( נמוך מאוד ולא מספיק מה שגרם לתקלות רבות לשלט הבקרה האלחוטית ) בכל הפסקת חשמל הבקרה מפסיקה לעבוד, הבקרה אחראית להורדת רמת הארה לחיסכון באנרגיה וכיבוי האור ע״פ שעון פנימי המוגדר לפי ימים ושעות.
חיברנו את המוליך הזינה למגבר מתח שכבר הותקן באותו הלוח אך לא השתמשו בו ואחרי 4 שנים שלא מצאו פתרון לתקלה שלום על ישראל.
מבנה המנוע- סלילים
מא"ז דו-קוטבי עם חצי לוטו (נעילה ותיוג)
בעת ביצוע ביקורת תקופתית בחדרי החשמל ומעבר על לוחות החשמל השונים לפעמים רואים גם את זה.
בתמנה מא"ז דו-קוטבי, כזה שמנתק את הזינה גם במוליך הפאזה וגם במוליך הניוטרל וכך מונעים מצב התחשמלות דרך מולך הניוטרל אל האדמה (למי שלא יודע מוליך הניוטרל הוא מוליך חי כמו כל מוליך פאזה במתקן מחושמל)
בתמונה יש 2 דברים שמטרידים אותי.
- המא"ז הימני מפוצל ל 2 באמצע.
ייתכן ונפל והחיבור בלחץ שלו נפתח, או שעבר קצר מספר פעמים ולא הוחלף. זה לא משנה כבר כי את הלוח מחליפים בקרוב. - את ההגנה למניעת הורדה (ניתוק הזינה) שהתקינו לבקרת כיבוי אש לא נעלו כנדרש, אז זה רק כדי שידעו שאסור אבל אם בא לך… לך על זה.
תקלה בהפתעה נתק במוליך תאורה
לא נשאר לך כל כך אפשרות להימנע מכך, במיוחד שאתה עם הילדים.התחלתי לפתוח קופסאות חשמל ולאחר חיפוש קצר נמצא גיד שכלל הנראה הקבלן ששיפץ ביקש להכניס את הגידים בכח.
קצר בתאורת חרום
.גם בורג צריך לדעת להבריג
חבר מתקשר אליי ואומר לי דבר כזה עוד לא ראיתי.
ושולח לי תמונה קצר בצ'ילר שהפיל את כל המפעל, קצר מלא פאזה לאדמה.
מה קרה ואיך?
אחרי שהתקינו את הצ'ילר ועשו לו בדיקות הפעלה (יצא תקין), הותקנה מערכת מתח נמוך לכיבוי אש.
ראו את התמונות.
האשם… או אח שלו… פורק כדי להזיז את המובילים של המתח נמוך התוואי שונה
ביצוע מופה בידוקת בידוד וחזרה לעבודה
מכינים את דור העתיד
רקע:
תקלת תאורה במבנה שכל ההזנה שלו מנותקת בסוף יום, יש פאקט על הקיר (לא בתמונה) והכיבוי כולל את כל החשמל בתוך המבנה.
הבעיה:
לאחר שנים התגלתה טעות בחיווט והותקנה תאורת חרום שלא פעלה.
בתמונה רון מתרגל הכנסת כבל, עשינו התקנה חיצונית בתוך מרירון ורון מחבר את ההזנה ליציאה שמחוברת לפני המגען.
היום רון כבר לא עובד איתנו אך במשך השנתיים שהוא עבד איתו השתדלתי לערב אותו בכל העבודות הקיימות באתר.
מי עוד רוצה לבוא לעבוד איתי?
מא"ז אופיינים
תקלה וכמעט שריפה בלוח חשמל
תקלה נדירה,
באמצע התקנת כבילה למכונה חדשה מקבלים דיווח על התראה שריפה בלוח חשמל קרוב.
פותחים את הדלת והפתעה.
אש לא הייתה אך העשן התחיל לעלות, בשניות לחצנו על פטרית החירות ניתקנו את הזינה ללוח.
ממצאי הבדיקה העלו כי סגרו את הבורג על הבידוד שעל הפס הגמיש.
זו בעיה שמצאו לה כמה שנים לפני כן פתרון עם סף שמונע מהפס להמשיך ולעבור את הבורג ,אני מניח שלא יכלו לראות את הליקויי בזמן החיזוק מאחר והמפסק פנימי.
הוצאנו מהמחסן מתאם מהדגמים החדשים החלפנו את הבית של המפסק במהלך ההחלפה הגיע הבודק שלנו ביצענו בדיקות בידוד ובדיקות נוספות לוודא שהלוח, הכבלים והפיקוד לא נפגעו בדרך כלשהי כתוצאה מהחימום.
ביצענו הפעלה של המפסק הראשי בדקנו את ההגנות (לחצן חירום שאני בדקתי בלייב לפני כן בלחיצת חירום) הפעלנו את המפסקים בלוח אחד אחד והפעילות חזרה לשגרה.
תקלה מעניינת והרבה מזל שכן זה יכל להסתיים אחרת, תפסנו אותה בזמן.
מונחים בסולאר
הגנה בקבלים החדשים
בתמונה למעלה, הקבלים באמצע ובצד שמאל תקינים , צד ימין נפוח ולא פעיל.
תודה לסער שוורץ על התמונה
הגנות מנוע-טרמו-מגנטית-PKZM (שם של דגם )
המא"ז לא בנוי לעמוד בזרם הגבוה בזמן כל כך קצר, אם נבדוק את הגרפים שלו או עקומת עבודה.
נראה שהוא עובר מהתחום הטרמי (עומס יתר) לתחום המגנטי (זרם קצר) ומפעיל את ההגנה, במהלך השנים פותח ע"י מספר חברות פתרון הניתן לכיוון ההגנה של הזרם המגנטי ובכך לאפשר את פעולת ההתנעה ולאחר מכן הגנה בזמן עבודה סדירה.
תקלת תאורה משביתה בתאורת חוץ
במהלך תקופת הגשמים עדכנו אותי שהתאורה בערב לא עובדת.
הגעתי אל לוח החשמל וראיתי שהמא"ז תלת- מופעי למטה.
הרמתי אותו והכל היה תקין.
סובבתי את הבורר למצב עוקף שעון (שעון שבת שמפעיל את התאורה 7 ימים בשבוע) והמא"ז פעל וניתק את הזינה לתאורת החוץ.
מה עושים עכשיו?
כחשמלאים אנחנו מבצעים בדיקות.
מאחר והתאורת חוץ דורשת עבודה בגובה ובאתר מלא מלגזות משאיות, צריך להביא במה אך החלטתי קודם לזהות את הגוף תאורה הבעייתי כי מה תעזור לי במה אם אני לא יודע איך להתקדם…
מה עושים?
אם עניתם שולפים גיד אחד ביציאה לאחד ממעגלי התאורה ומרימים את המא"ז סימן שיש לכם ניסיון ותושייה.
כך לאחר פעמיים זיהיתי את המעגל המקצר (למה תמיד זה האחרון?)
עשיתי סיבוב מסביב למבנה (מעל ל 30 גופים מתוכם 1/3 לא פועלים) הבאתי במה ואני והקבלן עברנו על הגופים שהייתה לנו גישה אליהם.
ביצענו ניתוק בקובפת החיבורים המגשרת וביצענו בדיקת בידוד. צד אחד תקין וצד שני קצר מלא.
מאחר והצד השני היה מלא בארגזים למשלוח לא יכולנו לעבוד אז השארנו את המצב כך עד יום שישי כשהתנועה דלילה מאוד וביקשתי שיפנו לנו כדי שנוכל לעבוד.
ואז…. בגוף האחרון שהגענו אליו נמצאה שלולית וע"פ הצבע אתם יכולים להבין שהיא לא ישבה שם 5 דקות.
החלפנו את הקופסה והמהדקים ביצענו בדיקת הבדדה והכל נמצא תקין.
תודה לאלרום-מתקנים על הסיוע והמקצועיות
ליקויים בלוח חשמל 23.1.24
AFDD מה זה?
רכיב שנכנס בשנים האחרונות לשוק הישראלי אך קיים ואפילו נדרש בלוחות האירופה ובארה"ב הוא ה AFDD
Arc Fault Detection Device
אביזר בטיחות מתקדם המותקן בלוח החשמל במבנים מסחריים ואף דירתיים,
השימוש בו נועד לגלות ולנתק קשתות חשמליות מסוכנות לפני שיוכלו לגרום נזק או שריפה.
אני מניח שכולכם יודעים שקשתות חשמליות הן סוג של התפרקות פלסמה והיא נגרמות במעבר זרם חשמלי דרך האוויר.
הן יכולות להיווצר כתוצאה משחיקה במגעים חשמליים, פגמים בכבלים, חיבורים רופפים ועוד.
הטמפרטורות שנוצרות כתוצאה מקשתות חשמליות יכולות להגיע מעבר ל 6,000 מעלות צלזיוס, בפרקי זמנים קצרים מה שעלול לגרום לשריפות, נזק לרכוש ולצערי גם פגיעה בחיי אדם.
איך האביזר פועל?
בכך שהוא מבצע ניטור רציף של מעגל החשמל לאיתור זרמים קיבוליים.
כאשר מתגלה קשת חשמלית, המכשיר מנתק את המעגל המושפע ומפסיק את זרימת החשמל.
התמונות לקוחות מאתר איטון
המערכת החכמה מאפשרת חיבור חוזר ידני ובמקרה של תקלה חוזרת נותנת התראה ואף מנתקת את האביזר, אם התקלה חוזרת היא לא מאפשרת לדרוך את המנוף.
הקווים הצהובים הם נורת הלד שמסומנת בעיגול ו ע"פ כמות ההיבהובים ניתן לדעת מה התקלה.
- קשת חשמלית
- עמוס יתר
- קצר
- מתח יתר
- עומס תרמי על האביזר
- פניה לשירות
איור המפרט את מרכיבי האביזר:
כניסות וטרמינלים, לחצן בדיקה וממסר לפתיחת המגעים.
באיור ניתן לראות את הגורמים לקשת חשמלית.
זרם זליגה, זרם קצר, זרם יתר כולם נוצרים כתוצאה מפגיעה בבידוד.
סלקטיביות במפסקי מגן
שהראשי 40 מותר להתקין תחתיו מא"זים 32/25/16 אמפר.
חיבורים במפסק מגן
לרוב אנו החשמלאים מבינים את אופן החיבור במפסק מגן,
לעיתים קורה שהפחת קופץ ואנחנו לא רואים סיבה טובה לכך…
מצרף לכם סכמות חיבור מאתר איטון על טעויות נפוצות.
מתחת לכל תמונה הסבר על הטעות, מקווה שתצליחו להבין מה נדרש לתקן אחרי זה.
בתמונה זו אנו רואים כי ישנו חיבור בין מוליכי הניוטרל.
חיבור זה מאפשר לזרם להתחלק ל 2 ולצאת בנקודת ההתנגדות הנמוכה יותר.
לכן ישנה אפשרות שהזרם ממספק מגן ימין יחזור אל השנאי דרך מפסק המגן השמאלי.
בתמונה זו בדומה לתמונה הקודמת מצב שבו ישנו קשר דרך הצרכנים.
במידה והצרכנים זהים בצריכתם ייתכן והמערכת תעבוד ללא בעיה.
אך כאשר צרכן אחד יתעייף והזרם שלו יהיה גבוה יותר ייתכן והזרם יתחלק ל 2 ויחזור בדרך הקצרה
בתמונה זו אנו עדים לזליגה לאדמה, שכן מוליך הניוטרל מחובר אל האדמה.
בתמונה זו אנו רואים כי החיבור במפסק המגן הפוך, כלומר היציאה והכניסה של מוליך הניוטרל הפוכים לכיוון הזרם של מוליך הפאזה.
בכך במקום לקזז את הזרם בליבה שמבצעת מדידה הם מגבירים אותו ובעצם ההגנה תיכנס לפעולה במיידית.
מרכיבי חיבור מתח גבוה בלוח חשמל
חברים רבים ביקשו להבין את חלקי החיבור למתח גבוה.
מצאתי באתר של סימנס את התמונה הבאה ותרגמתי את החלקים.
ראוי לציין כי קיימת אפשרות לחיבור של יותר ממוליך אחד לפאזה.
החיבור מבוצע ע"י חיבור של ברך על ברך.
ישנה אפשרות להתקין בתצורה זהה (ברך) מגן ברקים
* חשוב ביותר לוודא התאמה של הראשים אחד לשני מול הספק
תקלת חוסר פאזה
תקלה שכזו די נפוצה במקומות בהם אין חשמלאי קבוע או שבעל הבית מבקש לחסוך בעלויות והופך לחשמלאי.
בעקרון החלפת נתיך אינה חלק מעבודות חשמל ולא נדרש רישיון עבור פעולה זו, אך! זה שמותר להחליף נתיך לא אומר שמותר לעשות מה שרוצים או להשתמש במה שיש….
נקראתי לתקלה של חוסר פאזה, איך אני יודע? הגיע טכנאי של הציוד וביקש לבדוק אותו.
חיברת את היחידה הפנאומטית וקפץ להם החשמל .
בבדיקה שלו בשקע לא היה מתח ולכן הזמינו חשמלאי.
בבדיקה שלי נמצאו הנתיכים 16/20/20 בקופסת הנתיכים, ככל הנראה הנתיך של ה16 אמפר נשרף ראשון ואז הפאזה השנייה נשרפה על הזרם פיצוי לפאזה החסרה (ככה זה במנועים).
המאז בלוח 32 הוחלף וחזרנו לעבוד
קופסת החיבורים בין פס הצבירה אל הנתיכים, בעצם הפתיחה של הקופסה שולפת את המגעים ומאפשרת את ניתוק הזינה לצרכן- במקרה שלנו עמדת עבודה.
הנתיכים שנשלפו מתוך היחידה
המפסק הראשי בעמדת העבודה, לאחר מכן גם הציוד הישן הוחלף ליתק בטיחות.
כך נראית המגירה הנשלפת של הנתיכים (יושב בתוך הקופסה הכתומה)
החלק האחורי גם כאן ניתן לראות את הסכינים של הנתיכים.
חשוב לציין כי במידה ולחץ הגז נמוך בשום אופן לא לבצע שום פעולת מיתוג במפסק הזה אלא לגשת ולבצע זאת במפסק אחד לפניו!
כאשר החלונית בצבע הירוק סימן שהלחץ בתא תקין וניתן לבצע פעולות מיתוג
(הגז ברמה מספקת לטיפול בקשת החשמלית)
כאשר החלונית בצבע אדום סימן שהלחץ בתא ירד ונדרש – טיפול, אסור לבצע פעולות מיתוג
(לא בטוח שנוכל לכבות את הקשת החשמלית)
מנגנון החלונית
בהתאם למערכת המכאנית אנו מקבלים מראה מצב הגז בתוך הלוח
עקרון פעולה של תצוגה , אם הצבעים לא מסתדרים לכם זה כי היח' מותקנת הפוך ואז הירוק למעלה והאדום למטה.
1. תא מתח גבוה מלא בגז SF6
2.יח' מדידה אטומה השומרת על הלחץ הפנימי שלה – כשהלחץ בתא יורד היא מתנפחת וכמו סולנואיד משנה את המצב על הציר Y
3.יח' מגנטית
4.חלונית אדומה- אינו מוכן לפעולה ויש צורך בתחזוקה
5.חלונית ירוקה- מוכן לפעולה
ריילי המשמש כהגנת מנוע - CM-MSS.11 של חברת ABB
תקלה - חוסר פאזה
ניגש ללוח החשמל ומחפש מא"ז שקץ, רואה שהכל למעלה נכנס אל חדר המקלחת ומרים את הפנלים בחדר כדי לחפש קופסת חיבורים…ומתברר שאין.
טיפים להשחלת מובילים וקופסאות בקיר גבס/בטון - נועם אריכא
.הגשת תוכניות של מתקן חשמל דירתי
כמו כל ספר בישול טוב כדי לתכנן מתקן עלינו לעבור על המתכון שלו בקפדנות ולעבור צעד צעד, כך נוכל לעבור את כל השלבים ולהגיע אל השלב הסופי.
השלב הראשון לפני תחילת העבודה נדרש ללשבת ללמוד את צורכי המתקן ולתכנן אותו.
ע"פ תקנות החשמל נדרש להגיש תוכניות חשמל והן מהוות תיעוד לשימוש עתידי של הלקוח.
כמו-כן התוכניות מהוות את גשר השפה בין המתכנן למבצע שכן המתכנן מעלה את הרעיון על התוכנית והמבצע מתמש בתוכנית להצבת הקירות, תשתיות בהתאם.
מבנה התוכנית:
בתוכנית נשתמש בסימנים מוסכמים ע"פ התקנים המעודכנים.
המלצת הוועדות שימוש בשרטוט שקנה המידה שלו 50:1, כלומר כל ס"מ בתוכנית שוות ערל ל חצי מטר בשטח.
מידה זו מקובלת בתוכניות אדריכולות.
מה נדרש להכניס לתוכנית החשמל?
נתחיל מהסבר בכמה מילים לסימונים שמופיעים בתוכנית בצמוד לסימון הגרפי (מקרא תוכנית).
תוכנית הארקה כמפורט בנספחים של תקנות החשמל (הארקות יסוד)
תוכנית חד-קווית של המתקן ובה נציין את גודל חיבור החשמל, מהו אמצעי ההגנה מפני חישמול (TT/TN-C-S/TN-S) סימון קווי ההזנה ונקודות החיבור העיקריות (קופסאות חיבורים).
מהו מקור הארקה של המתקן (הארקת יסוד ופה"פ, אלקטורדת הארקה ייעודית, במתקן ישן צנרת מים וכו').
מיקום לוחות החשמל , מראה לוח עם סימון מעגלים והסבר מה כל מעגל מזין (מטבח, תנור, מזגו וכו')
תרשים פס האפסים ואופן החיבור של מפסק המגן (פחת) במתקן שבו קיים מפסק מגן אחד מוליך הניוטרל יתחבר ישירות אליו ע"פ הוראות הייצרן לנקודת ה N (צד שמאל או ימין ע"פ דגם וייצרן) במידה וישנם מספר מפסקי מגן במתקן , מוליך הניוטרל יחובר אל פס האפסים וממנו יצאו המוליכים אל מפסקי המגן הנפרדים ובלוח יותקנו יותר מפס אפסים אחד כדי לאפשר את פיצול השדות.
לגבי פס הארקות נדש גם הוא בסימון כל מוליך .
בנוסף יש לציין על התוכניות את שם המתקן וכתובתו, תיאור המתקן, פרטי החשמלאי המתכנן :
מספר וסוג רישיון החשמל – נדרש שיתאים כמובן לגודל המתקן.
חתימת החשמלאי המתכנן ותאריך.
בנוסף יש להגיש וטפס הצהרת חשמלאי, בה החשמלאי מצהיר על ביצוע נאות של המתקן (ע"פ חוק החשמלותקנותיו)
תקלה בתאורת מחסן
תקלה בלוח תאורה
המגען על קצה המזלג- עקרון פעולה סיכום שיחה!
פיתוחים אלו האיצו את תחום האלקטרוניקה והבקרה לזו שאנו מכירים היום.
שימושים נפוצים בתעשייה וגם בבית:
מבנה בסיסי:
עקרון הפעולה של המגען:
תודה ל Ariel Segal העתקתי את הערכים שלמטה מתוך אחת התשובות המקצועיות שלו בפורום…
זרם חילופין:
זרם ישר:
בחירת מגען - ינון עטר
פוסט זה מיועד לסייע לכם לבצע בחירת מגען אם זה כי המגען הקודם תקול או כי נדרש לבצע תכנון והתקנה חדשה.
כל מגען דורש מספר פרמטרים שונים:
- מתח הפעלה של הסליל- יכול שיוזן במתח ישר או חילופין. ובנוסף ברמות שונות של מתח 12/24/70/110/230/400V ובתדר 50/60 הרץ.
- נדרש לוודא את משטר העבודה (הגדרת הצרכן ) אומי טהור כגון תנורים, גופי חימום או השראי כדוגמת מנוע או קיבולי לדרייבר של לדים או קבלים.
- האם נדרשים מגעי עזר ומה הסוג ומיקומים, ישנם דגמים שבנוסף למגעי הכח יש גם מגע פיקוד לכן צריך לזהות את המגע (פתוח או סגור במצב רגיל , n.o או n.c ) במידה ולא קיים אותו המגען אך עדיין נדרש מגע עזר אפשר להוסיף אחד שמתלבש על השיניים בחזית המגען.
- חשוב מאוד! גודל פיזי של המגען אם זה חלופי או חדש, יש לוודא את הגודל הפיזי כך שיכנס למקומו ויאפשר את סגירת הדלת (לפעמים יש הבדל בגובה או ברוחב המגען בין החברות ובין הדגמים השונים ).
נכתב ע"י ינון עטר מתוך הניסיון האישי שלי ומידע שנמצא ברחבי המרשתת ובא לשתף לטובת הכלל.
* שימו לב כי חלק מהבדיקות מבוצעות חת מתח חי ולכן נדרש לבצען בזהירות רבה, בעל רישיון חשמלאי מתאים ולהתמגן בהתאם.
אין הכתוב באתר בא להחליף התייעצות עם אנשי מקצוע והאחריות היא על המבצע בלבד ולכותב אין חלק, אחריות או עניין בכך.
דגשים לבדיקת מגענים - ינון עטר
לפני שמבצעים בדיקה או בכלל אם מחליפים מגענים יש לבדוק ראשית את נתוני הסליל של המגען שהוא מתאים להחליף את המגען הקיים.
על המגען כתובים נתוני הסליל- מתח AC/DC תדר וגובה המתח.
מניסיון כשמחברים מגען 24 וולט למתח 230 וולט המגען עולה בלהבות!
כדי לאשר שהמגען תקין נדרשות מספר בדיקות:
- אחרי שבדקנו את תווית המגען בודקים מתח בטרמינלי A1/A2 אם לא קיים מתח מבצעים 2 בדיקות מתח נוספות, 1- בין נקודת מתח בדוקה ו נקודת האפס של המגען (אמור להראות את מתח ההזנה) 2- בין נקודת אפס כלשהי (עדיף בפס) ונקודת המתח A1, במידה ואין מתח באחת מהבדיקות יש נתק ולכן אנו בודקים את החיווט של הפיקוד.
- אם החיווט תקין אך עדיין אין מתח-מזינים אותו במתח בטרמינלים A1/A2, ע"י מוליך שחיברנו לנקודה אחרת (גשר) לבדוק שלוקחים מאותה הפאזה אחרת נעשה קצר דו-פאזי, עכשיו…האם הוא נדרך?
במידה ולא נדרך ישנה אפשרות כי הסליל בתוכו שרוף ויש נתק ולכן הוא לא נדרך או שהוא תפוס, יש אפשרות להשתמש במברג מבודד וללחוץ על החלק האמצעי (זה שמראה את מצב המגען) או להזיז ימינה שמאל (תלוי בדגם ובייצרן).
במצב כזה ניתן לבצע בדיקה להתנגדות הסליל עצמו, מורידים את מתח ההזנה לפיקוד ובודקים התנגדות בין A1 ל A2 במידה וההתנגדות גבוהה כנראה שיש נתק בסליל ונדרש להחליף את הסליל או את המגען. - במידה והמגען מרצד (נכנס ויוצר בקצב מסויים).
ייתכן כי המתח שמגיע לא מתאים ולכן הוא לא מצליח "להיתפס" ולשמור על שינוי המגעים. - תקלה אפשרית נוספת, למרות שניתקנו את מתח הפיקוד המגען עדיין דרוך והצרכן עובד.
למצב זה אנחנו נקרא "מגעים דבוקים" כלומר המגען התחמם יתר על המידה ולכן הפלסטיק שהותך תפס את הקפיץ והוא איבד מכוחו והמגעים נדבקו, אפשרות נוספת בעקבות ההתחממות היא שהמגען לא נתפס ומרצד במהירות, מאותה הסיבה המגען לא מגיע לסוף המהלך שלו ומשתחרר מהאחיזה.
במגענים קטנים במצב זה נדרש להחליף את המגען, אין מה לעשות, במגענים גדולים מזמינים שירות שמחליפים את החלקים ומאריכים את חיי המגען או כמובן תלוי בנזק… מחליפים. - כדי לבצע בדיקת "מגעים דבוקים" מסעיף קודם נדרש להוריד את המתח המזין את מעגל הפיקוד ומעגל הכח, מעבירים למצב רציפות במכשיר הבדיקה ונוכל לשמוע את הצפצוף של המגעים הדבוקים,אפשרי גם לבדוק התנגדות ונראה כי היא נמוכה עד כמעט 0.
זיהוי צבעי מוליכים, כבלים וסימונם
לעיתים רחוקות עולה השאלה על צבע המוליכים.
במשך השנים הצבעים של המוליכים עברו מספר תהפוכות עד שהגענו לתקן הקיים.
אני מניח שאם יצא לכם לעבוד באתרים ישנים כמו בתים בת"א תוכלו לראות מולךיך פאזה בצבע כחול, למרות שגם היום הצבע הכחול מוגדר כניוטרל אך יש להתייחס אליו כאל מוליך חי.
תקנות החשמל- התקנת מוליכים, התש"ל-1979
10.בידוד המוליך
מוליך יהיה בעל בידוד תקני או יבודד מבחינה חשמלית מסביבתו בהתאם למתח המיתקן שבו
הותקן ולמקום התקנתו
11. סימון מוליכים
(א) בידוד של מוליך במיתקן יהיה בעל צבע מיוחד בהתאם לייעודו ויסומן לפי הצורך; הצבע
והסימון יהיו בני קיימא ונוחים לזיהוי;
(ב) הבידוד יהיה בעל צבע כמפורט להלן:
1) לזרם חילופין-
(א) מופע – חום; במעגלים תלת מופעיים יוסף סימן, כגון שרוול או טבעת סימון, המציין את שייכותו
של כל מוליך למופע מסוים;
(ב) אפס (N) כחול;
(ג)PEN – כחול עם סימון באמצעות שרוול או כיוצא באלה, בצבע צהוב/ירוק בכל קצה;
(ד) הארקה (PE)- שילוב של הצבעים צהוב/ירוק;
(ה) מוליך המחבר בין מוליך PEN שבכניסת קו הזינה למבנה ובין פס השוואת הפוטנציאלים
של המבנה, יהיה בצבע כחול עם סימון, כגון שרוול, בצבע צהוב/ירוק בכל קצה;
(ו) מוליכי מופע, אפס (N) ו (PEN) המשמשים בצרור יהיו בצבע שחור ויסומנו בהתאם לייעודם;
2) לזרם ישר –
(א) מוליכי הקטבים – צבע כלשהו למעט צהוב, ירוק ושילוב צהוב/ירוק;
(ב) מוליך הארקה (PE) – שילוב של הצבעים צהוב/ ירוק;
3) לפיקוד ובקרה –
צבע כלשהו למעט צהוב, ירוק ושילוב צהוב/ירוק.
(ג) אם אין צבע הבידוד של המוליך או הסימון הנדרש עבורו בקצהו החופשי מאפשר זיהוי
חד-משמעי, יותקן בקצה האמור שרוול המסומן בהתאם לייעודו.
(ד) במיתקן קיים שבו הוחלפו מוליכים יותקנו שלטי אזהרה בנוסח: "זהירות – הצבע הכחול של בידוד מוליך במיתקן יכול שיסמן מוליך אפס (N) או מוליך מופע".
(ה) שילוט כאמור יותקן הן בלוח הראשי והן בכל לוח משנה שבקו הניזון ממנו ואשר בוצע בו שינוי כאמור.
57. שיעורי התנגדות בידוד המוליכים במיתקן מתח נמוך
(א)שיעור התנגדות הבידוד שבין שני מוליכים במעגל חשמלי אחד במתח נמוך שמתחו לאדמה אינו עולה על 250 וולט, ובין מוליך המעגל לבין גוף מוארק לא יפחת מהנתונים הבאים לפי סוג הבדיקה:
1) מ-1.5 מגאום, כאשר הבדיקה היא בדיקת הפעלה;
2) מ-0.25 מגאום, כאשר הבדיקה היא תקופתית;
3) שיעור התנגדות הבידוד בין המוליכים הכלולים במכשיר יהיה בהתאם לתקן של המכשיר האמור.
(ב) בדיקת שיעורי ההתנגדות של הבידוד תיעשה במכשיר מדידה שמתחו הנומינלי אינו עולה על 500 וולט בזרם ישר.
עקרון חיבור בתוך פילר עד 100 אמפר
מדי פעם צצה השאלה איך החשמל מגיע אלינו הביתה.
את החיבור לשנאי סיקרנו בפוסט אחר עכשיו ניגע בחלק המחבר בין הצרכן (מתקן ביתי עד 63 אמפר)
הכבל מגיע מהשנאי מצד המתח הנמוך, הכבל בעל 4 מוליכים נכנס אל קופסת החיבורים של חח"י בתוכה פסי צבירה המאפשרים חיבור כניסה ויציאה אל כיוון הצרכן דרך מנתק על העמוד.
מקופסת החיבורים אנו מתחברים אל מנתק הנתכים, מאפשר ניתוק הזינה לצורך טיפול במונה או בכבילה אל הצרכן.
במערכת הגנה מסוג TT אנו מגיעים אל הצרכן עם 4 גידים (במתקן תלת מופעי או 2 במתקן חד מופעי) בקרבת מקום מותקנת אלקטרודה באורך מעל ל 2 מטרים, למי ששאל את עצמו למה האלקטרודה היא באורך 1.5 מטר זה כדי שתרכשו 2 וע"י הכנסת אחת אחרי השנייה תחצו את עומק ה 2 מטרים.
בעבר היו מתחברים אל צנרת המים העירוני אך בשנים האחרונות החלפת הצנרת לפלסטיק גרמה לעליית ההתנגדות של לולאת התקלה ולכן גרמו להרבה התחשמלויות שההגנה לא פעלה בהם כנדרש.
בדומה לחיבור מערכת הגנה TT גם מערכת הגנה איפוס TN-S נועדה להגן מפני חשמול.
ההבדל בין התחשמלות לחשמול?
לדוגמה, מגע של פאזה חיה במכסה מתכתי. כאשר הארקה תקינה נוצר זרם קצר גבוה שמנתק את ההזנה לצרכן.
ומהי התחשמלות? כאשר ישנו ליקוי בחיבור הארקה והערך שלה גבוה מאוד, הזרם קצר שנוצר לא מספיק כדי להפעיל את ההגנה.
ובמקרה של נגיעה וסגירת המעגל דרך האדם זוהי התחשמלות, האדם הופך לחלק מלולאת התקלה (דוגמת מקרה הכלה שהתחשמלה)
בדוגמה המצורפת למטה ניתן לראות ש- אל הצרכן מגיעים 4 מוליכים במערכת תלת מופעית, חברת חשמל דורשת 5 מוליכים כאשר 1 נשאר מנותק ספייר .
השימוש בהארקת TN-S תהיה בעיקר לרבי קומות בהם השנאי מותקן בתוך המתקן או בחצר המתקן.
את הארקה נביא מהארקת היסוד של הבניין שתקוע בעומק והחיבור נמצא בחדר החשמל בו מותקן השנאי.
את מוליך הארקה מהפה"פ אנו נעביר בין הקומות ונייצר פסי הארקה קומתיים.
בדומה אך טיפה שונה בחיבור איפוס TN-C-S חברת החשמל מגיעה עם 4 מוליכים ומהפילר יוצרים עם 5 מוליכים כאשר נקודת החיבור ומוליך הPEN מתפצלים למוליך ניוטרל והארקה.
באמצעות החיבור הכפול אנו נקבל ערכים נמוכים מאוד וזרמי קצר גבוהים שינתקו את ההגנות במהירות גבוהה.
למערכת הגנה מסוג TN-C-S יש גם חסרונות אבל עליהם נדון בפוסט אחר
הדרכה-תקשורת בין בקר ABB ומסך חברת DELTA - מיכאל אפשטיין
טיימר פונקציונלי - שמעון מלכה
תודה רבה לשמעון מלכה על השיתוף.
טיימר פונקיונלי, עם שיטות חיווט ע״פ הפונקציה. שרטוט שהכין במהלך עבודתו על טיימר לזמנים משתנים להפעלה ועצירה
אפיון מנועים
תקלות נפוצות בווסתי מהירות 1
מנוע השראה
מערכת שמירת לחץ
בידוד במנועים
שעון שבת
מצד שמאל אנו רואים את השעון המכאני ולידו השעון הדיגיטלי.
עקרון הפעולה של השעונים זהה אך הפעולה עצמה שונה.
שני השעונים דורשים בכניסה פאזה ואפס.
ההזנה נדרשת כדי לאפשר את הפעלת המונה הפנימי, במכאני מנוע שמסתובב וע"י הזיזים הכחולים (משתנה מחברה לחברה) אנו קובעים את פרק הזמן שהמגע פתוח או סגור ומשנה את מצבו .
בשעון הדיגיטלי מזינים את הכרטיס הדיגיטלי בתוכו יש מונה שפועל 24/7.
הכיוון נעשה ע"י כניסה למצב תכנות, קביעת תאריך ושעה ראשונית ולאחר מכן ניתן להגדיר שעות שונות בימים שונים.
מכאן שמו של השעון – שעון שבועי.
גם בשעון המכאני וגם בדיגיטלי יש לנו כניסה קבועה אליה נחבר את ההזנה ו שתי יציאות שונות :
n.o- מצב פתוח בשיגרה.
n.c- מצב סגור בשיגרה.
כפי שכתבתי למעלה בקבלת פקודה מכאנית או חשמלית המגע משנה את מצבו ומאפשר או קוטע את זרם החשמל אל המשך התהליך.
עם השעון שמהווה בקרה לכל דבר אנו מפעילים:
- תאורה- פנים וחוץ ע"פ הדרישה.
- מפוחים
- משאבות
- מגענים שמפעילים צרכנים גדולים, מנועים תלת-מופעיים או מספר מעגלים במקביל שאנו מבקשים עליהם שליטה (חזרנו שוב לתאורה)
- מסועים
- תנורים
- דודי שמש
ועוד….
איך מזינים את שעון השבת?
1. דרך מא"ז לפיקוד 2-6 אמפר
2. דרך המא"ז שמזין את הצרכן במידה והוא עד 16 אמפר מעבר לגודל הזה נדרש מא"ז פיקוד נפרד.
נשתמש במוליכים 0.75 לפיקוד ועד 2.5 בהתאם לצרכן המחובר.
המלצה להשתמש במגען להפעלת צרכנים כבדים או בעלי זרם הפעלה גבוה.
דוד חשמלי או כמות גדולה יחסית של תאורת לד לתאורה
חיבור מפסק מחליף
חיווט מפסק מחליף:
כבל מגיע מלוח החשמל אל קופסת החיבורים, מוליך הניוטרל והארקה ממשיכים אל כיוון בית המנורה*
מוליך הפאזה יורד אל מפסק אחד (לא משנה איזה), מחברים 2 מוליכים במקביל בין שתי המפסקים (הם אלו שמאפשרים את ההחלפה) ומיציאה של המפסק השני הולכים אל בית המנורה.
לרוב נשתמש במוליך בעל צבע שונה להדגיש שאלו מוליכים לפאזה ממותגת, באיור השתמשתי בשני הצבעים כדי להדגיש את המסלול השונה.
חשוב לדעת אנו משאירים ספייר כדי לאפשר עבודה ותיקונים קלים כדאי לפרק את המהדקים ולהתקין אותם בשכבות ע"פ הסדר הבא:
1. מוליך הארקה בפנים
2. מוליך האפס מעליו
3. מוליכי הפאזה והחוזרת (1 ו 2)
סדר זה מאפשר לנו לבצע בדיקות מבלי הצורך לשלוף את כל המוליכים, כמובן שאם ישנה בעיה רצינית נשלוף את כולם לבדוק חיבור תקין
היום רוב גופי התאורה הם לד, נכון שהדרייבר לא מקבל את מוליך הארקה אך עדיין ע"פ חוק החשמל אנו נדרשים ברציפות הארקה כדי לאפשר הפעלת מפסק המגן במקרה של פגיעה בכבל
- ע"י שימוש במוליכים במקום בכבל ניתן להשחיל את המוליכים עד הסוף מבלי הצורך לבצע חיבור מהדקים באמצע ולשרשר מגוף תאורה אחד לשני, תלוי במרחק במיקום וכמובן באפשרות להתחבר בתוף גוף התאורה.
חיבור מפסק כפול
חיווט מפסק כפול:
כבל מגיע מלוח החשמל אל קופסת החיבורים, מוליך הניוטרל והארקה ממשיכים אל כיוון בתי המנורה ומתפצל בקופסת ההמשך *
מוליך הפאזה יורד אל המפסק אשר מנתק ומחבר את מעבר הזרם דרך המנורה במפסק כפול אנו מקבלים כניסה אחת ו שתי יציאות
לרוב נשתמש במוליך בעל צבע שונה להדגיש שזו פאזה חוזרת, באיור השתמשתי בשני הצבעים כדי להדגיש את המסלול השונה.
חשוב לדעת אנו משאירים ספייר כדי לאפשר עבודה ותיקונים קלים כדאי לפרק את המהדקים ולהתקין אותם בשכבות ע"פ הסדר הבא:
1. מוליך הארקה בפנים
2. מוליך האפס מעליו
3. מוליכי הפאזה והחוזרת (1 ו 2)
סדר זה מאפשר לנו לבצע בדיקות מבלי הצורך לשלוף את כל המוליכים, כמובן שאם ישנה בעיה רצינית נשלוף את כולם לבדוק חיבור תקין
היום רוב גופי התאורה הם לד, נכון שהדרייבר לא מקבל את מוליך הארקה אך עדיין ע"פ חוק החשמל אנו נדרשים ברציפות הארקה כדי לאפשר הפעלת מפסק המגן במקרה של פגיעה בכבל
- ע"י שימוש במוליכים במקום בכבל ניתן להשחיל את המוליכים עד הסוף מבלי הצורך לבצע חיבור מהדקים באמצע ולשרשר מגוף תאורה אחד לשני, תלוי במרחק במיקום וכמובן באפשרות להתחבר בתוף גוף התאורה.
חיבור מפסק יחיד
חיווט מפסק יחיד:
כבל מגיע מלוח החשמל אל קופסת החיבורים, מוליך הניוטרל והארקה ממשיכים אל כיוון בית המנורה*
מוליך הפאזה יורד אל המפסק אשר מנתק ומחבר את מעבר הזרם דרך המנורה.
לרוב אנו נשתמש במוליך בעל צבע שונה כדי להדגיש שזו פאזה חוזרת.
חשוב לדעת אנו משאירים ספייר כדי לאפשר עבודה ותיקונים קלים כדאי לפרק את המהדקים ולהתקין אותם בשכבות ע"פ הסדר הבא:
1. מוליך הארקה בפנים
2. מוליך האפס מעליו
3. מוליכי הפאזה והחוזרת (1 ו 2)
סדר זה מאפשר לנו לבצע בדיקות מבלי הצורך לשלוף את כל המוליכים, כמובן שאם ישנה בעיה רצינית נשלוף את כולם לבדוק חיבור תקין
היום רוב גופי התאורה הם לד, נכון שהדרייבר לא מקבל את מוליך הארקה אך עדיין ע"פ חוק החשמל אנו נדרשים ברציפות הארקה כדי לאפשר הפעלת מפסק המגן במקרה של פגיעה בכבל
- ע"י שימוש במוליכים במקום בכבל ניתן להשחיל את המוליכים עד הסוף מבלי הצורך לבצע חיבור מהדקים באמצע.
מתנע רך 1
לדוגמה- רצועות תיאום בין המנוע לציוד הסובב מחליקה או נקרעת ותמיד קיימת האפשרות לגזירת ציר.
החשמלאי חיבר את המנוע, אך הוא לא עובד
1. לפני שמכניסים מתח.
הגנה במפסקי אוויר
הם מאפשרים את מעבר הזרם בין הזינה לצרכן, שיכול להיות כל דבר ממנוע ועד לוחות משנה.
השטף המגנטי החזק במוליך ובעיקר בלוחיות המורכבות בסוף החלק הנע מקבל שטח מגע גדול והוא מסתובב בתוכו.
נעל כבל מובדלת עבור כבל אלומניום
בתמונה אנו רואים נעל כבל עבור כבל אלומניום.
כדי למנוע שיתוך (קורוזיה) בחיבור 2 המתכות אלומניום והנחושת שבפס הארקות, אנו משתמשים בחומר שלא מגיב כחוצץ.
לכן אנו רואים בנעל כבל 2 שכבות , יודעים להגיד מה החומר שלא מגיב?
מיקום פרמטרים בין ווסתי ABB מדגם ACS550 ל ACS580
ACS580
במידה ונמצא הבדל בין הכתוב באתר לבין המדריך של ABB הקובע הוא המדריך
| היה ב ACS550 | פרמטר ACS550 | חדש ב ACS580 | פרמטר ACS580 | תיאור פרמטר | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | OPERATING DATA | 1 | Actual values | ניתור ערכים בסיסי | |
| 3 | FB ACTUAL SIGNALS | 3 | Input references | כניסת אות ייחוס | |
| 4 | FAULT HISTORY | 4 | Warnings and faults | מידע על תקלה/התראה אחרונה | |
| - | 5 | Diagnostics | ביצוע מדידות לבדיקת הווסת | ||
| - | 6 | Control and status words | הכנסת נתונים לבקרה דרך תקשורת | ||
| - | 7 | System info | גישה לגרסת חומרה/תוכנה | ||
| 10 | START/STOP/ DIR | 10 | Standard DI, RO | הגדרת ריילי יציאה וכניסות דיגיטליות | |
| 11 | REFERENCE SELECT | 11 | Standard DIO, FI, FO | הגדרת תדר כניסה | |
| 12 | CONSTANT SPEEDS | 12 | Standard AI | הגדרת כניסות אנלוגיות | |
| 13 | ANALOG INPUTS | 13 | Standard AO | הגדרת יציאות אנלוגיות | |
| 14 | RELAY OUTPUTS | - | |||
| 15 | ANALOG OUTPUTS | 15 | I/O extension module | הגדרת I/O בכרטיס הרחבה בחריץ מס' 2 | |
| 16 | SYSTEM CONTROLS | - | |||
| - | 19 | Operation mode | בחירת הפעלה מקומי/חדר בקרה | ||
| 20 | LIMITS | 20 | Start/stop /direction | הגדרת כיוון וסוג התנעה/בלימה | |
| 21 | START/ STOP | 21 | Start/stop mode | בלימת חרום/מיקום אות ייחוס/מגנוט מקדים | |
| 22 | ACCEL/ DECEL | 22 | Speed reference selection | אות ייחוס פוטנציומטר | |
| 23 | SPEED CONTROL | 23 | Speed reference ramp | תאוצה | |
| 24 | TORQUE CONTROL | 24 | Speed reference conditioning | הגדרת תדר כניסה | |
| 25 | CRITICAL SPEEDS | 25 | Speed control | הגדרת בקרת מהירות | |
| 26 | MOTOR CONTROL | 26 | Torque reference chain | הגדרת אות ייחוס למומנט | |
| - | 28 | Frequency reference chain | הגדרת אות ייחוס לתדר | ||
| 29 | MAINTENANCE TRIG | - | |||
| 30 | FAULT FUNCTIONS | 30 | Limits | קביעת הגבלות לווסת | |
| 31 | AUTOMATIC RESET | 31 | Fault functions | הגדרת פעולה בזמן תקלה | |
| 32 | SUPERVISION | 32 | Supervision | כיוון משגוח | |
| 33 | INFORMATION | - | |||
| 34 | PANEL DISPLAY | 34 | Timed functions | כיוונון פעולות מתוזמנות | |
| 35 | MOTOR TEMP MEAS | 35 | Motor thermal protection | הגדרות גנת טמפ' | |
| 36 | TIMED FUNCTIONS | 36 | Load analyzer | הפעלת שומר נתונים עבור ערכי שיא | |
| 37 | USER LOAD CURVE | 37 | User load curve | קביעה של ערכי העמסה | |
| 40 | PROCESS PID SET1 | 40 | Process PID set 1 | PID 1 | |
| 41 | PROCESS PID SET2 | 41 | Process PID set 2 | PID2 | |
| 42 | EXT/TRIM PID | - | |||
| - | 43 | Brake chopper | הגדרה של נגד בלימה פנימי | ||
| - | 44 | Mechanical brake control | הגדרה של בלימה מכאנית | ||
| 45 | ENERGY SAVING | 45 | Energy efficiency | הגדרות לחישובי ייעול | |
| - | 46 | Monitoring/ scaling settings | הגדרות תצוגה לאותות | ||
| - | 47 | Data storage | שמירת נתונים | ||
| - | 49 | Panel port communication | הגדרות תקשורת אל פנל התצוגה | ||
| 50 | ENCODER | 50 | Fieldbus adapter | הגדרת מתאם תקשורת | |
| 51 | EXT COMM MODULE | 51 | FBA A settings | הגדרת מתאם תקשורת A | |
| 52 | PANEL COMM | 52 | FBA A data in | הגדרת מתאם תקשורת A | |
| 53 | EFB PROTOCOL | 53 | FBA A data out | הגדרת מתאם תקשורת A | |
| - | 58 | Embedded fieldbus | הגדרות תקשורת אל תקשורת מובנית | ||
| 64 | LOAD ANALYZER | - | |||
| - | 71 | External PID1 | הגדרת PID חיצוני | ||
| - | 76 | PFC configuration | הגדרת בקרת PFC החלפה אוט' | ||
| - | 77 | PFC maintenance and monitoring | הגדרת בקרת PFC החלפה אוט' | ||
| 81 | PFC CONTROL | - | |||
| - | 95 | HW configuration | הגדרות חומרה בווסת המהירות | ||
| - | 96 | System | שפה\מאקרו\שמירה ושליפת נתונים\אתחול | ||
| - | 97 | Motor control | תדר מיתוג\הגבר חליקה\הגבר מתח\ בלימת שטף\הזרקת DC\ פיצוי IR | ||
| 98 | OPTIONS | 98 | User motor parameters | מידע על המנוע הכנסת נתונים ע"י המשתמש | |
| 99 | START-UP DATA | 99 | Motor configuration settings. | הגדרת תצורת מנוע |
מהו קצר חשמלי
מהו קצר חשמלי?
כאשר שני מוליכי חשמל מבודדים בעלי פוטנציאל שונה*, בעלי בידוד לקוי יוצרים מגע גלווני (מתכת במתכת).
מעבר הזרם לא מוגבל ע"י הצרכן שאינו מקבל זרם כלל ויכול להגיע למאות אמפרים.
במידה ולא נעצור את הזרם הגבוה המוליכים יתחממו מעבר לנקודת ההיתוך ועלולים לגרום לשריפה במתקן.
קצר לא מופיע סתם ככה, ולכל קצר יש את הסיבה שבגינה הוא הגיע:
- סוג בידוד לא תיקני
- התקנה לקוייה- צנרת לא נקייה בזמן ההתקנה, התקנת מוביל מפותל יוצרת לחץ בזמן משיכה, שימוש בציוד חיבור לא מתאים או לא ע"פ הוראות ייצרן ועוד…
- פגיעה בבידוד- קידוח/חציבה
כאשר נוצר המגע הגלווני בין המוליכים והזרם מתחיל לטפס ישנו ציוד בלוח החשמל בשם מא"ז שאחת ההגנות שלו היא הפסקת הזרם.
הוא עושה את זה ע"י שימוש בשדה המגנטי החזק שנוצר בזמן שערך הזרם עולה.
במידה בעקבות תקלה או מישהו שמגדיל ראש ומחליף מא"ז שלא מתאים לכבל (קורה בהרבה דירות שמזמינים "חשמלאי זול" או "חאפר" שנותן פתרון קסם בזיל הזול) ואז הכבל נשרף כי אין לו הגנה ואז ההוצאה לטיפול בנזק עולה מאות ולפעמים מאות ואלפיים על שריפה של הכבל/לוח/דירה/בניין.
* דוגמה לפוטנציאל- במפל מים יש לנו פוטנציאל גובה מעבר המים מגבוה לנמוך.
בחשמל בבית בין הפאזה (230V) ואפס (0V) או אל הארקה (0V) .
מפסק מחליף
לאחר מספר בקשות של חברי הקבוצה לעניין תקלות וחיבור מפסק מחליף למדרגות או סתם חיבור בדירה או משרדים החלטתי לבנות הסבר שיהווה בסיס לכל החשמלאים.
לפניכם טבלת אמת עם כל המצבים של חיבור מפסק מחליף בתוספת מפסקי צלב.
מפסק צלב מאפשר הוספת מצב מחליף בכמות גדולה לחדרי מדרגות או במתקן גדול בו נדרשים הדלקות ממספר נקודות.
הגנת מנוע טרמו-מגנטי
כיוון מפסק יצוק
היום אוסיף וארחיב על הגנת זרם קצר I3.
את הזרם המינימלי בו ההגנה תפעל ותנתק את הזינה לצרכנים או בעצם לקצר בהמשך הקו.
- התנגדות לולאת התקלה
- זרם הקצר המקסימלי היכול להתפתח באותו המסלול.
במידה וההתנגדות גבוהה יותר ישנם מספר אופציות לפנינו:
- הגבלת זרם האספקה לצרכן (נתיכים קטנים יותר מחברת החשמל והגבלת מפסק הזרם – חח"י מתקינים פלומפה לוודא שלא נעשו שינויים).
- שיפור הארקה
- במקרים חריגים פחת כהגנה בלעדית, תלוי בערך ההתנגדות שהתקבל וניסיונות השיפור שנעשו.
ועכשיו לשאלות:
1. מי לדעתכם ראשי לקבוע את הערכים?
2. איפה כותבים את הערכים?
3. כל כמה זמן נדרש לבצע בדיקת ערכים?
הגנה על כבל חשמל
גשש אולטרסוני
כחלק משיתוף פעולה עם חברת מגטרון נעלה מדי פעם מידע פרקטי והוראות התקנה כדי לאפשר לכם ללמוד ולהבין כיצד לגשת ולתפעל את הציוד.
בכך לקבל סביבת למידה שתאפשר לכם להרחיב את הידע ולבצע פעולות פשוטות .
- יש לוודא שסוג הגשש מתאים לסביבה בה הוא נדרש לעבוד!
מה תחום המדידה (גובה), שטח המדידה, קוטר הגשש, תדר העבודה, זווית השידור, טמפ' העבודה, מתאים לאזור נפיץ? (ביוב, דלק וכו'), דרגת-אטימות, האם קיימים אישורים מתאימים? - את הגשש יש להתקין במאונך בזווית של 90 מעלות מפני הנוזל (מים, ביוב, תרכובות וכו'). FIGURE1 ניתן להשתמש בשרשראות FIGURE3
- את פעולת הידוק הגשש יש לבצע בכח יד ללא שימוש בציוד מכאני, רצוי להשתמש באביזרים פלסטיים (ברגים ואומים) או חומר מבודד אחר (שאינו מתכת) לביצוע ההתקנה, שימו לב לא לסובב את הגשש ולפתל את הכבל! ישנו אום רקורד המיועד לסיבוב וחיבור. FIGURE2
- אם נוצרת בעיית החזר מוטעה בזמן המדידה, ניתן להתקין את הגשש בתוך צינור, העובר לכל גובה המיכל / בור, ובכך להגביל את פיזור השידור, ולהתגבר על ההחזרים הנ"ל. FIGURE3a
- את הגשש נתקין במרכז המיכל או רחוק מהדפנות ככל הניתן- כך נמנע מבעיות אקו (גל קול שחוזר מהדפנות ועלול לבלבל את המכשור)
כמו-כן לא נתקין את הגשש מעל המשאבה או ציוד אחר שנמצא בתוך המיכל שעלול לשבש את הקריאה. FIGURE4 - כדי להימנע מסכנת התזה, או טמפ' גבוהה, יש להרחיק את הגשש ע"י צינור הגבהה מתאים.
- גששים אלו אינם עובדים בוואקום – אין החזר גל! לכן שימו לב להוראות הייצרן!
- יש להתחשב ב"טווח העיוור של הגשש בעת ההתקנה, ע"פ הוראות ההתקנה של הייצרן!
- ע"פ הוראות הייצרן לכל דגם יש את שיטת החיבור שלו אם זה 2/3/4 גידים, הכבל נדרש להיות עם סיכוך למניעת רעשים שיגרמו לתוצאות לא מדויקות.
- יש לוודא עבור כל גשש מהו המרחק המקסימלי אותו ניתן להתקין שכן מפלי מתח יגרמו להפרעות ותקלות בציוד.
- בסביבה בעלת הרמוניות (כגון: מנועים, מתנעים, ווסתים, לוחות חשמל, גנרטורים וכו' ) רצוי להוליך את הכבל בתוך מוביל העשוי מתכת ואת אותו המוביל להאריק בקצה אחד בלבד.
- במידה ולגשש יש כבל יצוק, את החיבור למערכת יש לבצע בתוך קופסת חיבורים מתאימה שתגן מפני חדירת נוזלים ואבק את החיבור ניתן לבצע בשימוש במהדקים רגילים לכבלים גמישים יש להוסיף סופיות. את החיווט יש לבצע כאמור ע"פ הוראות הייצרן בהתאם לסוג הגשש ושיטת העבודה.
ריילי כהגנת מנוע
סלקטיביות במתקן
מה אתם יודעים על סלקטיביות?
וסלקטיביות של מפסקי מגן (פחת)?
אם עבר לכם בראש נתקין מפסק מגן אחד אחרי השני בטור כדי לייצר פחת כהגנה בלעדית… הפוסט הזה בשבילכם!
במתקנים גדולים, תעשייה או מסחר, אנחנו נדרשים לפצל את העומס לשדות שונים כדי לחלק את העומס ולאפשר שליטה על חלקי המתקן כך שבמצב של תקלה בחלק אחד לא תיפגע אמינות חלק אחר שמוזן מאותה הרשת.
אנחנו יודעים שמפסקי המגן שאנו מתקינים מוגבלים ל 30mA ל 300mSec שנועדו להגן על בני האדם מפני חישמול, אך ישנם גם דגמים נוספים המאפשרים להגן על ציוד מפני זליגות חשמל ולהם דרגות שונות של זרמים ודגמים נוספים בעלי השהייה.
1.דגם G – מושהה ל 10mSEC (מוגדר כחצי מחזור) ואז בדומה למפסק מגן הרגיל עד ל 300mSec בזרם 30mA,
2.דגם S -סלקטיבי בדומה לדגם G יש לו השהייה אך ארוכה יותר של 40מילי שניות ולאחר מכן מגיב בטווח שבין 130 ל 500 מילי שניות( מצורף גרף וטבלת זמני הפעלה).
בהתקנה ניישם את הדגמים המושהה והסלקטיבי במעלה הזרם,
כך נבטיח שבמקרה של זליגה במורד הזרם יתנתק רק חלק מהענף ושאר המפעל ימשיך לתפקד.
אז לדעתכם,
איך מבצעים התקנה של פחת כהגנה בלעדית?
לקוח ממדריך של חברת איטון
מדוע נדרשת ביקורת ותחזוקה בלוחות חשמל?
בטיחות בחשמל
כמעט והלכה העבודה
מדידות בלוח חשמל
מסוע
לוח חשמל
תאורת מטוסים
שאלות 760/761/762 גרסה 7.1
התחברות מנויים
ברוך הבא ל"צומת חשמלאים" ע"פ
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
אנו מחוייבים לעדכן (בכל יום) בפופאפ על שימוש בקוקיז באתר.
קבצי טקסט המוצבים על המחשב במטרה לסייע לאתר לנתח כיצד המבקרים משתמשים באתר. האינפורמציה מועברת ונשמרת בשרתי גוגל.
גוגל משתמשת במידע זה כדי להעריך את השימוש שלך באתר, עריכת דוחות על פעילות האתר ועל השימוש באינטרנט בשביל מנהלי אתרים.
מבחינת מפעיל האתר המידע שנשמר הוא מינמילי וכולל את המייל ושם המשתמש, IP למעקב עבור סימולטור ההכנה לוועדה והשימוש בתגובות בפורום.