כך קיבלנו מבחר בית תקעים ותקעים בשלל צבעים המאפשרים הגנה מפני חיבורים של ציוד שאינו מתאים למתח הזינה בבית תקע , בנוסף על המיקום פין הארקה והצבעים השונים יש לנו גם הבדלים בגודל הפיזי שמסמן לנו את הזרם אותו מיועד הסיקון להעביר.

איפה נדרש להשתמש בסיקון?

בתקנה (3ג) בפרק מעגלים סופיים: "ציוד חשמלי במעגל סופי יתאים לדרישות התקן". לפיכך, נדרש שכל בית תקע תעשייתי חייב להתאים לתקן הנוגע לו, כלומר ת"י 1109 או תקן IEC 60309.

בנוסף, בחלק מתקנות החשמל מוזכר במפורש ת"י 1109:

1. בתקנה (7א) פרק מתקן ארעי:
   "כל היציאות מלוח ראשי ומלוחות משנה יהיו באמצעות בתי תקע; מותר להתקין בית תקע משוקע בדופן לוח".
   ובתקנה (8א) : "תקע ובית תקע באתר בנייה יתאימו לת"י 1109"

2. בתקנה (13ב) פרק חצרים חקלאיים:
   "במקומות של סכנה מכאנית מוגברת יותקנו בתי תקע המתאימים לתקן ישראל ת"י 1109 "
3. בתקנה (8ב) פרק בריכות:
   "באזור 2 מותר להתקין בתי תקע, ובלבד שיהיו מסוג תעשייתי בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1109 – תקעים ובתי תקע ומערכות חיבור לשימוש בתעשייה".
4. תקנות החשמל בנוגע להזנת מכשיר באמצעות בית תקע-תקע.
   תקנה (32א) פרק מעגלים סופיים:
   על אף האמור בתקנה 31 מותר להזין מכשיר באמצעות –
   • תקע ובית-תקע במקום מפסק, כאשר הזרם הנקוב של בית-התקע אינו עולה על 25 אמפר;
   • חיבור בר-שליפה מפסי צבירה ללא הגבלת הזרם שלו, בתנאי שקיים מפסק על גוף המכשיר.

במידה ונדרש שימוש בבית תקעים ותקעים המיועד לזרמים העולים על 25 אמפר. ניתן לבצע זאת באמצעות בתי תקע הכוללים אינטרלוקים (מפסקים) מובנים, האינטרלוק אינו מאפשר את שליפת התקע מבית התקע ללא ניתוק הזינה.