הלקוחות התרגלו וכך גם רוב החשמלאים, אך בספרות המקצועית ה"פחת" נקרא מפסק-מגן.
תפקידו להגן עלינו מחשמול ומהתחשמלות, לא הרבה יודעים אך במקור המפסק-מגן נועד לזיהוי גניבת חשמל….
אז איך הוא מגן עלינו ?
נתחיל במבנה העקרוני שלו כפי שניתן לראות בסכמה בצד שמאל כי לתוך הטרואיד (הבייגלה או דונאטס הם אומנם שמות שונים אך הפעולה דומה) נכנסים 2 מוליכים, פאזה ואפס (N).
למדנו בשיעורי "תורת החשמל" במהלך הלימודים באחד משיעורי מגנטיות, כי מסביב לכל מוליך בו עובר זרם מופיע שדה מגנטי.
הטרואיד עשוי שכבות דקות ממתכת מסוג פייריט (בעלת תכונות מגנטיות) בדומה ללוחיות המרכיבות את השנאי.
מלפפים את המוליכים סביבו, הליפוף יוצר סליל וע"פ כמות הליפופים ושטח חתך המוליך נקבע השטף המגנטי המשפיע על הטרואיד.
השטף המגנטי יוצר כא"מ (כוח אלקטרו מניע) שהוא מתח מושרה, המתח מייצר זרם שזורם בתוך הטרואיד, ואותו הזרם מייצר שדה מגנטי בליפוף השלישי (צבע ירוק) שמזין אלקטרו-מגנט המפעיל מנוף שנועד לנתק את המגעים ומונע את המשך הזנת המעגל.

אם כך, איך הוא עובד?
המוליכים מלופפים על אותו הטרואיד והם מייצרים שטפים מגנטים הפוכים
(כניסה ויציאה) שמבטלים אחד את השני, כך כאשר ישנה זליגה אל מחוץ לגידים מסיבה כלשהי, לדוגמה: מגע בגוף מתכתי המכסה את הציוד ומחובר אל הארקה או כאשר מישהו חס וחלילה מתחשמל ומסלול ההתחשמלות נסגר דרך האדמה הזרמים השונים יוצרים הפרש בשטף המגנטי והוא יוצר את הזרם שיפעיל את המנוף.
בדיקה ידנית:
בנוסף ניתן למצוא על המפסק-מגן כפתור שתפקידו לדמות זליגה ע"י חיבור עוקף דרך נגד לצורך בדיקת המכניקה של המפסק מגן, יש לזכור כי עצם הפעולה לא מאשרת כי הוא תקין מבחינת זמן התגובה! אלא נועדה למנוע מצב של תקיעה במערכת המכאנית.
חוק החשמל לא מכתיב מתי לבצע בדיקה במתקן ביתי אך מוגדר זמן בדיקה אחת לחודש ע"פ רוב הוראות הייצרן .
בדיקה נוספת שבעבר רק הבודקים ביצעו עם ציוד ייעודי (היום הציוד זול וזמין לכולם)
בדיקת זמן התגובה:
בבדיקות שנעשו בשנים עברו נוצר גרף המתאר את אופן השפעת הזרם על גוף האדם.
נמצא כי עד זרם של 0.5mA אין השפעה ממשית לגוף, תחום AC1 בגרף.
תחום AC2 ישנה הרגשת התחשמלות אך ללא נזק פיזי חמור – עיוותים.
תחום AC3 נרגיש כיווץ שרירים חזק אך הנזק הפיך.
תחום AC4 אפשרות לנזק פיזי ללב ולריאות, אי סדר בפעולת הלב (פרפור חדרים) .
התמונה לקוחה מאתר איטון

לכן ככל שהניתוק מהיר יותר נוכל להבטיח כי הנזק לאדם יהיה קל יותר, כסטנדרט מדברים על עד 300 מילי שניות ורגישות של 30 מילי אמפר.
נזכיר כי, מפסק מגן פועל רק כאשר ישנה זליגה אל האדמה.
במידה ונעמוד על חפץ מבודד וניגע בפאזה דבר לא יקרה מאחר שלא נסגר מעגל תקלה.
במקרה של נגיעה וסגירת מעגל בין מוליך הפאזה ומוליך ה "0" או בין 2 מוליכי הפאזות בהזנה תלת-פאזי, המפסק-מגן ממשיך לעבוד כרגיל ואנחנו נתונים לחסדי המא"ז, המותקן בלוח החשמל שיקפוץ עקב זרם קצר.
זמני תגובה:
בזרם הדלף הנקוב מפסק המגן צריך להפסק תוך 300 מילי שניות לכל היותר.
בזרם דלף הכפול מהזרם הנקוב שלו צריך מפסק המגן להפסק תוך 150 מילי שניות לכל היותר.
בזרם דלף השווה ל-5 פעמים הזרם הנקוב שלו צריך מפסק המגן להפסק תוך 40 מילי שניות לכל היותר.
בדיקת המפסק מגן!
בעיון בחוק החשמל ניתן למצוא כי בפרק "מיתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך, התשס"ג-2002" בתחתית העמוד תוספת שניה (2ב' ו 11) מוגדרות בדיקות תקופתיות למתקן ובניהם ניתן למצוא בדיקה למפסק המגן.
באתרי בנייה החוק דורש לחיצה ובדיקה ומאפשר זאת ע"י אדם ללא רישיון חשמל אחת לשבוע, לוודא כי המנגנון המכאני פועל, בנוסף אחת לשלושה חודשים נדרשת בדיקה עם מכשיר בדיקה ע"י חשמלאי מעשי לפחות (לא כתוב אך נדרש לעבור הדרכה והסמכה).
ייתכן ואי-הפעלת הציוד לאורך זמן תגרום למגעים להיתפס והמנגנון לא יפעל חס וחלילה בשעת צרה. מה שאומר שאנחנו לא מוגנים.
אף אחד לא יכול להבטיח כי ציוד שנבדק בלחיצה ונמצא תקין היום מחר יהיה תקין בזמן אמת אבל עדיף לבצע את הבדיקה ולהאריך את חיי האביזר מאשר לא לעשות כלום, בנוסף לשקול להחליפו כל 10 שנים.
במידה ובדקתם ומצאתם כי המפסק מגן לא תקין נדרש להחליפו במקום או לנתק את הזינה ללוח עד לאחר ההחלפה והבדיקה שלאחר מכן.
דגמים של מפסק מגן בישראל
ישנם מספר דגמים שכדאי להכיר לפני ביצוע רכישה/התקנה.
דגם AC לזרם סינוס – הדגם ישן ואסור להתקין אותו יותר.
* במידה ובמתקן יש AC לא חובה להחליף אך מומלץ, מאחר והוא לא מתאים כהגנה.

התמונה לקוחה מאתר שניידר אלקטריק
דגם A לזרם סינוס וזרםDC פועם, כנדרש להפרעות הנגרמות מציוד אלקטרוני.
דגם F זהה לדגם A אך עד 10 מילי אמפר, רגישות גבוהה יותר לצרכים מיוחדים.
דגם B דומה לדגם F אך גם מיועד לזרם DC ישר כמו מצברים, עמדות טעינה או פנלים סולאריים
* דגם B נכנס לשימוש בארץ לאחרונה בשימוש בעיקר עבור הגנה על עמדות טעינה לרכבים חשמליים.
עקרון הפעולה של פחת מדגם B שונה מהמפסק מגן מדגם A כאשר מתבצעת בו פעולת מדידה ע״י 2 מערכות מקבילות:
שיטה אחת לזרם ומתח חילופין AC בדומה לאופייניים האחרים.
השיטה השנייה ע״י שימוש בכרטיס אלקטרוני לזרמים במתח ישר DC .
כאשר אין עומס בצד המשני של הטרואיד, הסליל נכנס לרוויה ולכן נקבל פיקים גבוהים.
כאשר מופיע זרם DC בצד הראשוני הזרם גורם לשינוי בליבת הטרואיד שגורם לשינוי בזרם בצד המשני ומאחר והזרם כבר לא סימטרי המכשיר מציג את השפעת השינוי בהתאם לזרם ה dc בצד הראשוני.
ביצוע פילטור ומדידה בצד השניוני מאפשר לייצג את זרם הזליגה ברכיב ה -DC
2 גרפים: צד שמאל מופיע זרם מאוזן, צד ימין מופיע זרם זליגה DC

התמונה לקוחה מאתר שניידר אלקטריק

התמונה לקוחה מאתר שניידר אלקטריק
אופן התקנת מפסקי מגן למניעת סנוור
סנוור – כאשר ישנה זליגה בזרם ישר, נוצרת תזוזה של תחום הרוויה של מפסק מגן דגם A ובזרם העולה על 6mA ישנה אפשרות שמפסק פחת מדגם A פשוט לא יגיב.
לכן אנו מתקינים מפסק מגן מדגם B במעלה הזרם או במקביל כך שלא יושפע.

התמונה לקוחה מאתר ABB