כאשר במתקן מסויים נדרש לבצע הגדלה אך השנאי כבר מועמס כמעט עד גבול היכולת נבצע חיבור שנאים במקביל. האפשרות קיימת ל שני שנאים על עמוד או אם נדרש יותר, התקנות דורשות בניית קיוסק.
בחיבור שנאים במקביל בניגוד לחיבור צרכנים, אנו נדרשים בחוקים נוקשים, מהסיבה שטעות קטנה עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך לשנאים ואף למתקן.

לטובת בטיחות החיבור חייבים להתקיים ארבעה תנאים הכרחיים:

1. יחס השנאה זהה בין המתח בצד הרישוני והמישני, במידה ויהיה הפרש מתחים יווצר זרם השוואה בין השנאים. בדומה למספר בריכות המחוברות עם צנרת כאשר אחת ריקה ברגע שנפתח את הברז הבריכות המלאות בנוסף להזנת הצרכן (העומס) גם יספקו זרם להשוות את החסר בשנאי השגוי (הבריכה הריקה).הזרמים הנוצרים בין השנאים נקראים זרמי סירקולציה והם זורמים בין השנאים גם ללא עומס חיצוני. הבעיה עם הזרמים שהם גורמים לחימום יתר,הפסדים גבוהים הפעלת הגנות שלא לצורך וכמובן מקצרות את חיי השנאי.
   *גם סטייה קטנה מאוד במתח (אפילו אחוזים בודדים) תגרום לזרמי סירקולציה משמעותיים.
2. קבוצת חיבורים זהה. במידה ונבחר קבוצות שונות סוג החיבור וזווית הפאזה, הבדל זווית של 30 מעלות ייווצר הפרש פאזה בין המתחים, ויגרום לזרם גבוה מאוד שדומה לזרם קצר.
   לדוגמה DYN11  ושנאי YZN5 נקבל הפרש פאזורי בין המתחים השקול לקצר מלא.
3. מתח קצר באחוזים %Uk, מתח הקצר קובע את החלוקה של העומס בין השנאים, בזמן התכנון השאיפה להביא למצב שבו כל שנאי יועמס ביחס ישר להספק הנקוב שלו.
   ככל שהערך נמוך יותר, עכבת השנאי נמוכה יותר ולכן הוא מושך אליו יותר זרם מה שאומר שהשנאי יגיע לעומס יתר מהר יותר, מכאן ובמידה ויש שוני בין הערכים השנאי בעל הערך הנמוך יותר יגיע לעומס יתר כאשר השנאי השני עדיין "פנוי" לעומס נוסף שלא ניתן להעמיס אותו.
   ע"פ חוק אצבע (לא משהו כתוב ומסודר) מותרת סטיה של עד 10% בין הערכים של השנאים השונים כאשר יחס הספקים דומה.
4. קוטביות וסדר פאזות, בדומה לסוללות נדרש להתקין את הפאזות באותו הכיוון (סדר) פאזה L1 בשנאי 1 חייבת להיות מחוברת בהתאם בשנאי 2 באותו המקום וכך גם L2 ו L3.
   אחרת נקבל קצר בין 2 פאזות או יותר, מה שיגרום להרס החיבור, השנאי וייתכן שאף המתקן.
   בנוסף לסדר הפאזות, יש לוודא גם קוטביות נכונה. במיוחד בשנאים חד-פאזיים וכמובן לפני חיבור בזמן ביצוע בדיקות בשטח.
5. יחס הספקים, רצוי שהשנאים יהיו בעלי הספקים דומים, או לפחות שהיחס ביניהם לא יהיה קיצוני,
   כדי למנוע מצב שבו שנאי קטן נכנס לעומס יתר מהר מדי.חוק אצבע שפעם שמעתי מומלץ שיחס ההספקים לא יעלה על 1 ל 3.

בכדי לבצע העמסה של שנאים שונים בעלי הספק שונה העומס הכולל יתחלק ע"פ הנוסחה המוצאתלסיכום,

לפני סגירת המפסק בהפעלה הראשונה או לאחר ביצוע עצירה לתחזוקה, כאשר שני השנאים מוזנים והמקשר פתוח נדרש לבצע בדיקת מתחים בין השנאים.
אם נמדוד מתח בין L1 בשנאי 1 ו L1 שנאי 2 נצטרך לקבל 0V.
אם נקבל מתח מה זה אומר?
אם נמדד מתח אזי אומר שיש הפרש מתחים או הפרש פאזה בין השנאים.

במידה ונסגור את המקשר נקבל קצר.
אני אחזור על זה שוב כי זה חשוב ובטיחותי הבדיקה מתבצעת כאשר שני השנאים מוזנים אך המקשר פתוח.

יש למדוד בין פאזות תואמות:
L1-L1, L2-L2, L3-L3 מתח צפוי בכל בדיקה 0V

חיבור במקביל מעלה את זרם הקצר של המתקן. לכן כדאי תמיד לוודא שהמפסקים במורד הזרם עדיין עומדים בכושר הניתוק החדש!