| I | |
| "ipxxx" – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 981 כמפורט: 1) __X-דרגת הגנה מפני מגע מקרי 2)_X_-דרגת הגנה מפני חדירת מים 3)X__- דרגת הגנה מפני פגיעה מכנית (היום התקן לא מתייחס אליו) ; |
|
| א | |
| "אבזר" – פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת (transmission) או לחלוקה (distribution) של אנרגיה חשמלית; | |
| "אזור 0" – מקלחת – החלל בפנים האמבטיה או אגן המקלחת עד לגובה של סף גלישת המים מהאמבטיה או מהאגן החוצה; | |
| "אזור 0" – בריכה – החלל בפנים הבריכה, לרבות גומחות נגישות בדפנותיה, עד לגובה שפת הבריכה במפלס העליון שממנו גולשים המים החוצה כמתואר באיורים 1 עד 4 שבתוספת; | |
| "אזור 1" – מקלחת – החלל מעל אזור 0 עד לתקרת החדר או עיגול שמרכזו בראש המקלחת, ברדיוס של 60 ס"מ, עד לתקרת החדר; | |
| "אזור 1" – בריכה – החלל בגובה 2.5 מטרים מעל לכל אחד מאלה: 1) אזור 0; 2) רצועת שטח ברוחב 2 מטרים מסביב לשפת הבריכה; 3) מגדלי קפיצה, מקפצות ומגלשות לרבות רצועת שטח ברוחב 1.5 מטרים מסביב להם; גובה החלל יימדד מהמפלס שבו עשויים להימצא בני אדם כמתואר באיורים מס' 1 עד 4 שבתוספת; |
|
| "אזור 2" – מקלחת – החלל שנתחם בין אזורים "0" או "1" לבין שטח שבמרחק אופקי של 60 סנטימטרים, או עד קיר או מחיצה קבועה אחרת, לפי הקרוב יותר, עד לגובה של 2.25 מטרים; | |
| "אזור 2" – בריכה – החלל בגובה 2.5 מטרים מעל לרצועת שטח ברוחב 1.5 מטרים מגבול אזור 1; גובה החלל יימדד מהמפלס שבו עשויים להימצא בני אדם כמתואר באיורים מס' 1 עד 4 שבתוספת; | |
| "אזור 3" – החלל הנתחם בין אזור "2" לבין שטח שבמרחק אופקי של 2.40 מטרים, או עד לקיר או למחיצה קבועה אחרת, לפי הקרוב יותר, עד לגובה של 2.25 מטרים; | |
| "אזור אש" – מרחב במבנה, שהוגדר בידי מתכנן מבנה, אשר לגביו יש לנקוט אמצעים מתאימים למניעת התפשטות אש, אליו או ממנו, למשך זמן מוגדר; | |
| "אזור לטיפול בשעת חירום" – אתר שהוגדר מראש כמיועד לשמש אתר לקליטה או לטיפול בנפגעים בשעת חירום או בפיגוע המוני; | |
| "אזור ציבורי של בנין" – אזור של בנין שיש לקהל גישה חופשית אליו, לרבות דרכי מילוט; | |
| "אזור" – חלל בתוך או בקרבת אמבטיה או תא מקלחת במיתקן ביתי, כמתואר באיור שבתוספת; | |
| "אחראי" – אדם שמונה כאחראי אדמיניסטרטיבי על הגנרטור/בריכה; | |
| "איפוס (TN-C-S)" אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי חיבור של מוליכי ההארקה של המיתקן אל מוליך האפס של הזינה בכניסה למבנה; | |
| "איפוס (TN-S)" – איפוס שבו מוליך האפס ומוליך ההארקה (PE) נפרדים ממקור הזינה עד המכשירים; | |
| "איפוס" – הגנה נגד חישמול, באמצעות חיבור גוף מתכת של ציוד חשמלי לפס השוואת הפוטנציאלים, במבנה שקיים בו חיבור בין הפס האמור ובין מוליך האפס או נקודת האפס או מוליך התווך של קו הזינה; | |
| "אלקטרודת הארקה" או "אלקטרודה" – מוליך הנמצא במגע טוב עם המסה הכללית של האדמה, במישרין או דרך בטון של יסוד המבנה, בין שהוא בודד ובין שהוא מורכב ממספר גופים המחוברים ביניהם; | |
| "אלקטרודת הארקת יסוד" – אלקטרודה המורכבת מחלקי פלדה הטמונים ביסוד של מבנה והמחוברים ביניהם; | |
| "אלקטרוליט" – נוזל המשמש למילוי מצבר; | |
| "אמצעי הגנה בפני חישמול" – כמפורט בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט, התשנ"א-1991); | |
| "אמצעי מיתוג" – ציוד חשמלי המיועד להפעלתו או ניתוקו מתקן חשמלי או חלק ממנו ממקור זינה; | |
| "אנטנה" – מיתקן המיועד לקליטה או לשידורים של גלים אלקטרו-מגנטיים לרבות התרנים והעוגנים; | |
| "אספקה חלופית" – אספקת חשמל כחלופה, מלאה או חלקית, לאספקה מרשת של חברת חשמל או מרשת לאספקה עצמית – גנרטור, בשעת הפסקה של אספקת החשמל הרגילה; | |
| "אספקה מקבילה" – אספקת חשמל מגנרטור הפועל בסינכרון עם רשת של חברת חשמל; | |
| "אספקה עצמאית" – אספקת חשמל מגנרטור למיתקן שאין לו כל קשר חשמלי לרשת של חברת חשמל; | |
| "אספקה עצמאית" – אספקת חשמל ממתקן פוטו וולטאי למתקן צריכה שאין לו כל קשר חשמלי לרשת חשמל של ספק שירות חיוני; | |
| "אספקה" – אספקת חשמל ממקור של אנרגיה חשמלית; | |
| "אספקת אל- פסק" – שיטת אספקת חשמל בה מובטחת רציפות האספקה ללא תלות במצב מקור האספקה הרגילה; | |
| "ארון חלוקה" – לוח המוזן ישירות מרשת חלוקה במתח נמוך או ישירות משנאי ומותקן בשטח המיועד לצורכי ציבור בתכנית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הכולל קווי חלוקה היוצאים ממנו להזנת מיתקן חשמלי; | |
| "ארון פיקוד" – לוח המותקן בארון המשמש להגנה מכנית; | |
| "אתר בניה" – אתר שבו מתקיימות עבודות בניה, תיקון, שיפוץ או הרחבה והריסה של מבנה או שמבצעים בו עבודות עפר; | |
| "אתר לא רפואי" – חדר במבנה של אתר רפואי שאינו משמש, בדרך כלל, לבדיקות ולטיפולים רפואיים; | |
| "אתר רפואי" – חדר או מערך חדרים המיועד לבדיקה, אבחון, אשפוז וטיפול רפואי, לרבות טיפול רפואי-קוסמטי; | |
| ב | |
| "בדיקה תרמוגרפית" – אבחון נקודות חמות במיתקני חשמל, באמצעות מצלמה רגישה לטמפרטורה; | |
| "בדיקת מעיכה" – בדיקת החוזק המכני של גוף על ידי הפעלת לחץ משני צדדיו; | |
| "בדיקת קבלה" – בדיקת ציוד במעבדה להתאמתו לדרישות התקן קודם הכנסתו לשימוש; | |
| "בזק" – כמשמעותו בחוק הבזק; | |
| "בידוד בסיסי" – בידוד של מוליך או ציוד המיועד לספק הגנה בסיסית בפני הלם חשמלי; | |
| "בידוד כפול" – בידוד הכולל בידוד בסיסי ובידוד נוסף; | |
| "בידוד מגן" – אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי שימוש בציוד המוגן בבידוד כפול או בידוד מוגבר, דהיינו ציוד סוג II; | |
| "בידוד מוגבר" – בידוד יחיד של מוליך או של ציוד חשמלי המספק דרגת הגנה שוות ערך לבידוד כפול, יכול שהבידוד המוגבר עשוי מכמה שכבות שאינן ניתנו לבדיקה בנפרד; | |
| "בידוד נוסף" – בידוד מוסף לבידוד הבסיסי ובלתי תלוי בו, המיועד להבטיח הגנה בפני הלם חשמלי במקרה של כשל בבידוד הבסיסי; | |
| "בידוד" – חומר שמוליכותו החשמלית זניחה למעשה; | |
| "ביו-פוטנציאלים" – הפרשי פוטנציאלים המופיעים בגוף אדם חי; | |
| "בית ספר להנדסאים" – בית ספר על-תיכוני להכשרת הנדסאים שהכיר בו האגף; | |
| "בית ספר לטכנאים" – בית ספר על-תיכוני להכשרת טכנאים שהכיר בו האגף; | |
| "בית תקע משוקע", "בית תקע חד מופעי" או "בית תקע תלת מופעי" – בהתאם לדרישות ת"י 1109 כעדכונו מזמן לזמן; | |
| "בנין רב קומות" – כהגדרתו בתקנות התכנון; | |
| "בעל רישיון חלוקה" – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996; | |
| "בעל רישיון ספק שירות חיוני" – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו – 1991; | |
| "בריכה" – בריכת שחיה, בריכת נוי, מזרקה, בריכת מרפא וכיוצא באלה, לרבות אזור 0, אזור 1, ואזור 2 שבהן; | |
| ג | |
| "גודל מיתקן" – ערך הנקבע לפי זרם הכיול או הכוונון של המפסק הראשי בלוח המזין את המיתקן או חלק ממנו שבו מבוצעת העבודה; | |
| "גוף חימום" – ציוד המיועד לצורכי חימום; | |
| "גוף מתכת" – חלק מתכתי נגיש של ציוד חשמלי שלא נועד לשמש כמוליך; | |
| "גיבוי" – מקור זינה חלופי המגבה את אספקת החשמל; | |
| "גנרטור ארעי" – גנרטור הניתן להעברה בנקל ומובא אל מיתקן חשמל לשם אספקה ארעית במקרים כגון: הפסקת האספקה הסדירה או במקום שאין בו אספקת חשמל ציבורית; | |
| "גנרטור ייעודי" – גנרטור המיועד לאספקה חלופית לאתר רפואי מוגדר ומסוים; | |
| "גנרטור קבוע" – גנרטור שאינו ניתן להעברה או להעתקה אלא על ידי שימוש בכלים, ומיועד לשרת את המיתקן לאורך ימים; | |
| "גשר" – מוליך המחבר, חשמלית, בין שני מוליכים נפרדים המותקנים על אותו סמך; | |
| ד | |
| "דוד שמש" – דוד לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש, הכולל גם גיבוי חשמלי; | |
| "דרגת הגנה IK" – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן IEC; | |
| "דרגת הגנה IP" – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 60529 | |
| "דרגת הגנה IPXXX" – דרגת הגנה כמשמעותה בת"י 981: "מיון דרגות ההגנה של מעטפות לציוד חשמלי"; | |
| "דרך מילוט" – דרך המובילה ליציאה מהמבנה, לרבות המעברים המובילים אליה, מכל חלקי הבנין וכן דרך מוצא בטוח כהגדרתה בת"י 921; | |
| "דרך" – כמשמעותה בפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943; | |
| ה | |
| "האגף" – האגף להכשרה ולפיתוח כח-אדם במשרד העבודה והרווחה; | |
| "הארקה" – חיבור מכוון, של נקודה כלשהי במיתקן חשמלי, למסה הכללית של האדמה; | |
| "הארקת הגנה (TT)" – אמצעי הגנה של גופי מתכת בפני חשמול המאופיין על ידי חיבור מוליכי הארקה של מיתקן החשמל אל אלקטרודת הארקה הנפרדת מאלקטרודת הארקת השיטה אל המסה הכללית של האדמה; | |
| "הארקת השיטה" – הארקה במתגוון של נקודה אחת לפחות של אחד ממוליכי שיטת האספקה; | |
| "הארקת יסוד" – מערכת הכוללת אלקטרודת הארקת יסוד, טבעת גישור, פס השוואת הפוטנציאלים ומוליך הארקה המחבר טבעת גישור אל פס השוואת הפוטנציאלים; | |
| "הארקת שיטה" – הארקה, במתכוון, של נקודה אחת לפחות של השיטה; | |
| "הדק" – אבזר הנועד לחיבור חשמלי ומכני בין מוליך לבין מכשיר כהגדרתו בתקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1,000 וולט), התשמ"ה-1984; | |
| "הדקי צרכן" – הדקים של מונה חברת חשמל או הדקים בתיבת חיבור בקרבת המונה האמור המשמשים לחיבור בין רשת חברת חשמל לבין מיתקן הצרכן; | |
| "החוק" – חוק החשמל התשי"ד– 1954; | |
| "החוק" – חוק החשמל, תשי"ד – 1954; | |
| "החלק האלקטרוני" – רכיבים אלקטרוניים המבקרים את פעילות המערכת; | |
| "המנהל" – מנהל עניני החשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה; | |
| "המנהל" – כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996; | |
| "הספק המיתקן" – ההספק הנקוב המצרפי של המהפכים במיתקן הפוטו-וולטאי (נמדד בקו"ט); | |
| "הפעלה ראשונה" – חיבור לראשונה של מתח ללוח, בחלקו או בשלמותו, לצורך הפעלתו הסדירה לאחר השלמתו או שינוי יסודי בו; | |
| "הפרד מגן" – אמצעי הגנה בפני חשמול המאופיין על ידי העדר הארקת השיטה וזינה בו זמנית של מכשיר אחד בלבד; | |
| "הפרדה גלוונית בין צד מתח ישר לצד מתח חילופין" – ההפרדה בין צד מתח ישר לצד מתח חילופין באמצעות שנאי פנימי במהפך או שנאי מבדל חיצוני; | |
| "הצטלבות" – הצטלבות השלכות של קו חשמל עם השלכות של קו בזק; | |
| "השוואת פוטנציאלים מקומית (PA)" – חיבור גלווני בין מכשירים, חלקי מכשירים או חלקי מבנה מתכתיים אל פס השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PAPA) (להלן – פס ), במטרה למנוע או להקטין הופעת מתחים ביניהם; חיבור כאמור בא נוסף על השוואת הפוטנציאלים הנדרשת בתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981; | |
| "התקן טעינה" – מכשיר חשמלי מיטלטל ייעודי המשמש לטעינת רכב חשמלי המיועד למצב פעולה 2 (MODE 2) לפי תקן ישראלי ת"י 61851 חלק 1; | |
| "התקן מיתוג" – אמצעי המשמש לחיבור או להפסקה של זינה חשמלית; | |
| "התקנה גלויה" – התקנה נראית לעין של ציוד חשמלי על פני מבנה; | |
| "התקנה חשיפה" – התקנה של כבל שאינה נראית לעין בתוך אדמה, קיר, תקרה, רצפה, מחיצה, צינור או מובל אחר, העשויה להיות חשופה באמצעות פתיחת פתחים, הורדת מכסים או סילוק מחיצות; | |
| "התקנה סמויה" – התקנה של כבל שאינה נראית לעין בתוך אדמה, קיר, תקרה, רצפה, מחיצה, צינור או מובל אחר ללא אפשרות פתיחת פתחים, הורדת מכסים או סילוק מחיצות; | |
| "התקנה קבועה" – התקנה שאינה מאפשרת העברה או העתקה של מתקן חשמלי אלא על ידי שימוש בכלים; | |
| ז | |
| "זיז" – סמך אנכי המותקן על מבנה לשם הגבהת רשת חשמל מעל אותו מבנה; | |
| "זינה צפה" (IT)– אמצעי הגנה בפני חישמול המאופיין על-ידי העדר הארקת שיטה וחובת שימוש במשגוח; | |
| "זינה" – הבאת אספקת חשמל למיתקן החשמל לרבות האמצעים הפיזיים לכך; | |
| "זרוע" – מסבך (קונסטרוקציה), אופקי בעיקרו, המשמש לנשיאת רשת חשמל; | |
| "זרם דלף" – זרם הדולף דרך בידוד או על פניו בהשפעת המתח; | |
| "זרם הבדיקה הגבוה״ (I2) – זרם השימוט (הפסקה) המובטח בתוך זמן המתאים לסוג המבטח; | |
| "זרם העבודה הממושך״ (Ib)- זרם הממושך המרבי שעבורו תוכנן המעגל; | |
| "זרם העמסת יתר" (Overload Current) – זרם יתר במעגל שאין בו תקלה, הנגרם על ידי העמסת יתר; | |
| "זרם זליגה" (Leakage current) – זרם אקטיבי הדולף דרך בידוד או על פניו במעגל שאין בו תקלה; | |
| "זרם חילופין" – זרם שהמשרעת שלו משתנה לפי תדר הרשת; | |
| "זרם ישר" – זרם שהמשרעת שלו אינה משתנה בזמן ושיעור תכולת האדוות שבו אינה עולה על 10 אחוזים; | |
| "זרם יתר" (Over Current) – זרם העולה על הזרם הנקוב של המבטח ויכול שיהיה זרם העמסת יתר או זרם קצר; | |
| "זרם מתמיד מרבי מתוקן" (I'z) – ערך הזרם של מוליך המחושב כמכפלה של Iz במקדמי התיקון לפי הטבלאות שבתוספת הראשונה; | |
| "זרם מתמיד מרבי" (Iz) – זרם מתמיד של מוליך המעלה את הטמפרטורה של מוליך לטמפרטורה המרבית המותרת בתנאי סביבה אחידים בהתאם לתוספת השנייה ובשיטת ההתקנה בהתאם לתוספת השלישית; | |
| "זרם נומינלי" – הזרם אשר עבורו תוכנן הציוד החשמלי; | |
| "זרם נקוב של מבטח" (In) – הזרם הרשום על מבטח או הזרם שאליו הוא תוכנן וכוונן; | |
| "זרם עמידה בקצר" (Short circuit withstand capacity) – זרם הקצר שאותו יכולים לשאת המעגל או אמצעי המיתוג, במצב "מחובר", לזמן קצר בהתאם לסוג אמצעי המיתוג; | |
| "זרם פחת" (Residual current) – זרם הזולג לאדמה דרך בידוד או על פניו; | |
| "זרם קצר" – (short circuit current) זרם יתר מתמיד המופיע כתוצאה מקצר; | |
| "זרם קצר" (Ik) (Short Circuit Current) – זרם יתר המופיע כתוצאה מתקלה שגרמה התהוות חיבור בעל עכבה (אימפדנס) נמוכה מאוד בין שתי נקודות שקיים ביניהם הפרש פוטנציאלים; | |
| "זרם תקלה" – זרם למסה הכללית של האדמה הנגרם על-ידי חיבור, עקב תקלה, בין מוליך חי לבין האדמה; | |
| "זרם" – שיעורו האפקטיבי של הזרם החשמל (rms); | |
| ח | |
| "חבק" – התקן המיועד לחיזוקו של כבל אל האמצעי נושא הכבל כגון קיר, סמך או תיל נושא; | |
| "חברת חשמל" – חברה לאספקת חשמל בעלת רישיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996; | |
| "חדר גנרטור" – חדר המיועד בלעדית להתקנת ערכת גנרטור, אחת או יותר, והפריטים הנלווים אליה להפעלתה ולתחזוקתה; | |
| "חדר חשמל" – חדר המשמש באופן בלעדי להתקנת ציוד לייצור או לחלוקה של אנרגיה חשמלית לרבות מצברים; | |
| "חי" – מצב של מוליך או אבזר המחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני או השראתי, או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך אפס (N); | |
| "חיבור גלווני" – חיבור במתכוון בין שני מוליכים לצורך העברת זרם; | |
| "חישמול" – הופעת מתח חשמל על גוף מתכת עקב תקלה; | |
| "חלק חי" – חלק של מיתקן חשמלי או ציוד חשמלי שמחובר למקור זינה בחיבור גלווני או השראתי, או שהוא טעון חשמל; | |
| "חצר" – שטח שאינו ברשות הרבים, בין שהוא צמוד למבנה או מגודר ובין שאינו כך; | |
| "חצרים חקלאיים" – מקום המשמש לצרכים חקלאיים לרבות מבנה המשמש לגידול בעלי חיים, איחסון ועיבוד מזון לבעלי חיים או דשנים, חממה, חצר חקלאית, בריכת מידגה וכיוצא באלה; | |
| "חשוף" – בלי בידוד או ללא מעטה; | |
| "חשמלאי בודק" – בעל רשיון לעסוק בביצוע בדיקות חשמל לפי החוק, מהסוג המפורט בפסקאות (8) עד (10) בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), תשמ"ה- 1985; | |
| "חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן" – בעל רישיון, המתאים לעוצמת הזרם במיתקן שבו מבוצעת העבודה לרבות חשמלאי מסויג; | |
| "חשמלאי חונך" – חשמלאי בעל רשיון אשר מנהל האגף הסמיכו לשמש כמדריך ומנחה בהיקלטותם של חשמלאים בעבודה במקצוע; | |
| "חשמלאי" – בעל רשיון לביצוע עבודות חשמל לפי חוק החשמל והתקנות שלפיו; | |
| ט | |
| "טבעת גישור" – טבעת מתכתית המגשרת בין חלקי אלקטרודת הארקת יסוד והיא חלק ממנה; | |
| "טמפרטורה אופפת" (Ambient temperature) – הטמפרטורה במעלות צלסיוס בקרבתו המיידית של מוליך בזמן שלא עובר בו זרם; | |
| "טעינת ציפה" – טעינה איטית שתפקידה להשלים את ההפסדים של המצבר במצב המתנה; | |
| י | |
| "יחידת הבחינות" – יחידת הבחינות של האגף; | |
| כ | |
| "כבל חד-גידי" – מוליך יחיד מבודד שיוצר עם מעטה נוסף; | |
| "כבל מסוכך" – כבל בעל שכבה מתכתית המותקנת מתחת למעטה החיצוני; | |
| "כבל משוריין" – כבל בעל שריון מתכתי להגנה מכנית, למעט עופרת; | |
| "כבל עילי" – כבל התלוי על תיל נושא או הכולל בתוכו את התיל הנושא; | |
| "כבל תת-קרקעי" – כבל שמבנהו מתאים להתקנה תת-קרקעית; | |
| "כבל" – מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה, או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם, כשהם בעלי עטיפה משותפת בהתאם לתנאי התקן; | |
| "כושר הפסקה" (Breaking capacity) – הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל להפסיק בלי שיגרום להרס למבטח או לסכנה לאנשים ולסביבה; | |
| "כושר ניתוק" – הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל לנתק מבלי שתיגרם סכנה לאנשים או לסביבה ומבלי שהמבטח עצמו יינזק; | |
| "כיסוי מגן" – מחיצה או כיסוי עמידים בפני פגיעות מכניות, המיועדים להגן על הגוף אותו הם מכסים; | |
| "כיסוי צף" – שכבת כיסוי צפה, העשויה יריעת פלסטיק, אשר מכסה את פני המים ויוצרת משטח מבודד מהמים ומעוגנת לסוללת המאגר; | |
| "כלי עבודה" – חפץ אשר באמצעותו ניתן לבצע עבודות חשמל שלא ניתנות לביצוע ביד חופשית בלבד; | |
| "כנה" – זרוע המיועדת לנשיאת כבל; | |
| "כשל באספקה" – כשל באספקת חשמל כשהמתח במופע אחד או יותר סוטה ב-10% או יותר מהערך הנקוב שלו למשך שלוש שניות לפחות; | |
| ל | |
| "לוח חירום" – לוח המשמש להזנת מעגלי חירום במבנה; | |
| "לוח חלוקה" – לוח המשמש להגנה ולחיבור קווים ומעגלים; | |
| "לוח חשמל" – מסד וציוד חשמלי המורכב עליו המשמש להבטחה לפיקוד או לבקרה של מתקן חשמלי; | |
| "לוח משנה" – לוח הניזון מלוח אחר; | |
| "לוח ראשי" – לוח חשמל הניזון במישרין ממקור האספקה של מיתקן לפיקוד ולפיקוח על מיתקן המחובר אליו בשלמותו; | |
| "לוח" – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמלי, לפיקוד ולבקרה, למעט בתי תקע ומפסקים הכלולים במעגל סופי שאינם נחשבים כלוח; | |
| "לולאת התקלה" – מסלול זרם התקלה ממקור הזינה וחזרה אליו, העובר בין כל אחד מאלה, או דרך מקצתם, כשהם מחוברים בטור או במקביל – 1) מוליכי הזינה; 2) מוליכי הארקה (PE); 3) מוליכי PEN; 4) אלקטרודת הארקה; 5) המסה הכללית של האדמה; 6) הארקת השיטה של מקור הזינה; |
|
| "לולאת תקלה" או "מעגל הארקה" – מסלול זרם התקלה ממקור הזינה דרך מוליכי הזינה, מוליכי הארקה, הארקת יסוד, המסה הכללית של האדמה, הארקת שיטה של מקור הזינה, כולם או מקצתם, המחוברים זה לזה בטור או במקביל, ושדרך מסלול זה עובר זרם תקלה או זרם פחת; | |
| מ | |
| "מאגר מים טבעי" – מאגר מים שנוצר באופן טבעי, לרבות אגם ומאגר איסוף מי גשם. גובה המים במאגר מים טבעי יכול להשתנות בהתאם לעונות השנה או למזג האוויר. | |
| "מאגר מים מלאכותי" – מאגר מים שאינו מאגר מים טבעי, לרבות בריכת חמצון, בריכת דגים ובריכת סינון. גובה המים במאגר מים מלאכותי יכול להשתנות עונתית או להיות מבוקר. | |
| "מבדד" – אבזר עשוי מחומר בידוד המיועד לחיזוק ונשיאה מכניים של רשת; | |
| "מבודד" – מופרד מסביבתו מבחינה גלוונית על ידי חומר בידוד, ולעניין מתח גבוה – על ידי בידוד כפול וסיכוך מוארק; | |
| "מבטח ראשי" – מבטח המיועד להגנת המיתקן בשלמותו; | |
| "מבטח" – אבזר לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן כאשר עצמתו גדולה מעצמת הזרם הנקוב שלו; מבטח יכול להיות משני סוגים: נתיך או מפסק אוטומטי; | |
| "מבנה צף" – מבנה אשר צף על מים ומעוגן לקרקע, הכולל מתקן חשמלי המתחבר בנקודת חיבור; | |
| "מבנה קבוע" – מבנה שאינו מיועד לפירוק לאחר גמר העבודה; | |
| "מבנה" – כל מבנה, בין שהוא עשוי אבן, פלדה, בטון, עץ, חומר פלסטיק או כל חומר אחר; | |
| "מבנה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965; | |
| "מבנה" – (אתר רפואי) – מבנה הכולל בתוכו אתר רפואי אחד לפחות; | |
| "מגמת חשמל" – מגמת לימודים לפי הדרישות שבתכנית הבחינות, אשר מטרתה הכשרת בעלי מקצוע בעבודת חשמל; | |
| "מדידה במיתקן חשמל" – פעולה למדידת ערכים חשמליים לרבות בדיקת העדר מתח; | |
| "מהפך היברידי" – מהפך המאפשר הוצאת אנרגיה מהמיתקן הפוטו-וולטאי, הן במקביל לרשת והן בפעולה עצמאית ללא רשת; | |
| "מהפך רשת" – מהפך שאינו פועל אלא רק במקביל לרשת חשמל; | |
| "מהפך" (inverter) – מכשיר ההופך את הזרם הישר לזרם חילופין ולהפך; | |
| "מוביל" – צינור, תעלה, מנהרה, פרוזדור וכל מעבר אחר, המיועדים להכיל מוליכים או כבלים; | |
| "מודול" (module) – אבזר ההופך את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית בזרם ישר; | |
| "מוליך PA" – מוליך המשמש במערכת השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA); | |
| "מוליך PEN" – מוליך המשמש בו-זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס (Protective Earth Neutral) ; | |
| "מוליך אפס (N)" – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת או בחלוקה של אנרגיה חשמלית; | |
| "מוליך הארקה" – מוליך המחבר את גופי המתכת החייבים בהארקה או את נקודת השיטה המיועדת להארקה לאלקטרודת הארקת יסוד, במישרין או באמצעות פס השוואת הפוטנציאלים אל אחד מאלה (1) גופי מתכת, החייבים בהארקת הגנה ( Protective Earth (PE; או (2) נקודה בשיטה המיועדת להארקת השיטה; |
|
| "מוליך הגנה" – מוליך המחבר בין גופי מתכת של ציוד מסוג I במיתקן המוגן בשיטה צפה (IT); | |
| "מוליך השוואת פוטנציאלים" – מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת פוטנציאלים או אל פס הארקה; | |
| "מוליך חיבור" – מוליך המחבר את השירותים המתכתיים הלא חשמליים של המבנה אל פס השוואת הפוטנציאלים או אל פס הארקה; | |
| "מוליך מבודד" – מוליך יחיד או שזור בעל בידוד לכל אורכו; | |
| "מוליך פן" (PEN-Protective Earth Neutra) – מוליך המשמש בו-זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס (N); | |
| "מוליך רשת ללא בידוד" – מוליך המתאים להתקנה ברשת עילית, עשוי מתילים שזורים ללא בידוד; | |
| "מוליך רשת מבודד" – מוליך המיועד להתקנה ברשת עילית, עשוי מתילי אלומיניום או סגסוגת אלומיניום שזורים, בעל בידוד מוגבר של פוליאתילן מוצלב (xlpe), שאינו מיועד להתקנה תת-קרקעית במישרין ללא מוביל ואשר יותקן כחלק מצרור בלבד; | |
| "מוליך תווך" – מוליך המחובר לנקודת התווך של מקור הזינה, דין מוליך תווך כדין מוליך אפס; | |
| "מוליך" – גוף המיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי, עשוי מתיל בודד או מתילים אחדים שזורים ביחד, חשוף או מבודד; | |
| "מזרקה" – בריכת מים המיועדת למטרת נוי כמתואר באיור 4 שבתוספת; | |
| "מחבר PA" – התקן המיועד לחבר או לנתק, בלא עזרת כלים, בין שני מוליכים המשמשים להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA); המחבר יהיה החלק המיטלטל המחובר לפתיל, ובית מחבר יותקן דרך קבע; | |
| "מחבר לרכב חשמלי" – בהתאם לתקן ישראלי ת"י 62196; | |
| "מחבר" – אבזר אשר נועד לחבר בין שני קטעי מוליך באופן חשמלי ומכני; | |
| "מחסום אש" – מערכת שנועדה לאטום ולחסום מעבר אש דרך פתחים סביב רכיבים כגון צנרת, כבלים, מובילי אוויר וכדומה העוברים דרך קיר או תקרה; | |
| "מחרוזת מודולים" – (string) מודולים המחוברים ביניהם בטור; | |
| "מיפתח" – המרחק, בקו ישר אופקי, בין סמכים עוקבים ברשת; | |
| "מישור ייחוס חשמלי" – (סולאר על מאגר מים) א)מישור אופקי בגובה 60 ס"מ מעל הגובה המקסימלי האפשרי של המים (Hmax) , לרבות במצב גאות, שפל והצפות עונתיות. ב)עבור מבנים צפים ו/או רציפים המתוכננים לעלות ולרדת בהתאם לגובה המים (H) ובעלי יכולת טכנית להתרומם, מישור הייחוס החשמלי הינו מישור אופקי בגובה 75 ס"מ מעל גובה המים ולא פחות מ- 30 ס"מ מהחלק העליון של המבנה הצף. ג)עבור מתקנים חשמליים קבועים במים (לא צפים) או כאלו המצויים על הקרקע בתחום של עד 1.5 מטר מקו החוף, מישור הייחוס החשמלי הינו מישור אופקי בגובה 75 ס"מ מעל גובה המים המקסימלי האפשרי. |
|
| "מיתלה" – המרחק האנכי בין אמצע הקו הישר הדמיוני שבין נקודות החיזוק הסמוכות של מוליך רשת ללא בידוד, כבל או צרור, לבין המוליך, הכבל או הצרור; | |
| "מיתקן ארעי" – מיתקן המיועד לפעול זמן קצר ומוגבל מראש, כגון: מיתקן באתר בניה או באתר קידוח; | |
| "מיתקן ביתי" – מיתקן במבנה המיועד למגורים, למסחר או למשרדים או מבנה שתנאי השימוש במיתקן החשמלי ורמת הבטיחות שלו דומים לאלה המיועדים לדירות מגורים; | |
| "מיתקן דירתי" (Residential Installation) – מיתקן במבנה או בחלק ממנו, המיועד לשמש למגורי אדם או שתנאי השימוש בו דומים לאלה של דירת מגורים; | |
| "מיתקן חי" – מיתקן או חלק ממנו (להלן – חלק חי), שמחובר למקור זינה בחיבור גלווני או השראתי, או שהוא טעון חשמל; | |
| "מיתקן חירום" – חלק של מיתקן החשמל, כגון קו או מעגל, החייב להמשיך לפעול, למשך זמן מוגדר, בזמן הפסקת הזינה הרגילה וגם בזמן סכנה, כגון שריפה; | |
| "מיתקן חשמלי ארעי" – מיתקן חשמלי המוקם לתקופה קצובה ולמטרה מוגדרת, המורכב בעיקרו מציוד מיטלטל והמפורק עם סיום העבודה באתר בניה; | |
| "מיתקן חשמלי" – מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי, קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן; | |
| "מיתקן לתקשורת" – מיתקן למערכות תקשורת למיניהן, כגון טלפון, מחשבים, קריאת חולה-אחות; | |
| "מיתקן משוחרר ממתח" – מיתקן חשמלי מופסק מנותק ומקוצר; | |
| "מיתקן פוטו-וולטאי" או "מיתקן" –מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית; | |
| "מיתקן ציבורי" – מיתקן החל בכניסת הזינה למבנה וכלה בכניסה למיתקנים הביתיים, לרבות מיתקני החירום וכולל החיבור מהדקי הצרכן עד כניסתו ללוח הצרכן; | |
| "מיתקן קבוע" – מיתקן המיועד לפעול לאורך ימים; | |
| "מיתקן תהר"ם" – מיתקן חשמלי קבוע או מיטלטל, הכולל עמודי רמזורים, פנסים, תמרורים מוארים, תמרורים מתחלפים, גלאי תנועה, לחיצים להולכי רגל, מצלמות רמזור, מצלמות וידאו ומקורות זינה ייחודיים למטרות פיקוד ובקרה של תעבורת כלי רכב והולכי רגל; | |
| "מיתקן" – מערכת ציוד המשמשת לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן; | |
| "מכשיר חיוני" – מכשיר רפואי חשמלי שהפסקה בלתי מבוקרת של פעולתו מעל פרק זמן מסוים עלולה לגרום נזק למטופל; | |
| "מכשיר חשמלי" – ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית, באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר; | |
| "מכשיר מיטלטל" – מכשיר המיועד להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בו; | |
| "מכשיר נייח" – מכשיר חשמלי שאינו ניתן להעברה בנקל ממקום למקום; | |
| "מכשיר קבוע" – מכשיר חשמלי מחובר למבנה; | |
| "מכשיר רפואי חשמלי" – מכשיר חשמלי המשמש לבדיקה, לניטור או לטיפול רפואי; | |
| "מכשיר" – ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר; | |
| "ממ"ר" – מילימטרים מרובעים; | |
| "מנהל" – מנהל עניני החשמל; | |
| "מנהל" – כהגדרתו בחוק משק החשמל התשנ"ו – 1996; | |
| "מנורה מיטלטלת" – מנורה הניתנת להעברה ממקום למקום תוך שימוש תקין בה; | |
| "מנורה קבועה" – מנורה מחוזקת למקומה שאינה ניתנת להעברה ממקום למקום אלא על ידי שימוש בכבלים, לרבות מנורה תלויה על תקרה או על קיר; | |
| "מנתק דו קוטבי" – אמצעי מיתוג דו קוטבי בעל כושר הפסקה של הזרם הנומינלי שלו; | |
| "מנתק זרם" – אבזר לניתוק או לחיבור של מעגל חשמלי ללא עומס; | |
| "מסד" – מבנה שעליו מורכב הציוד של הלוח; | |
| "מסעה" – חלק של דרך המיועד למעבר כלי רכב; | |
| "מספק מחלף" – מפסק המחליף בין קווי זינה; | |
| "מעבדה" – מעבדה מוסמכת לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, שיש לה אמצעים מתאימים לבדיקת ציוד לעבודה במיתקן חי, כמפורט בתוספת השנייה; | |
| "מעבר כבל" – מקום שבו עובר כבל; | |
| "מעבר מובל" – מקום המשמש למעבר כבלי מתח גבוה בתוך מובל; | |
| "מעבר שירות ותחזוקה" – מרחב בתוך חדר חשמל המיועד לצורכי שירות ותחזוקה; | |
| "מעבר" – מקום המשמש לתנועה חופשית של בני אדם; | |
| "מעגל חיוני" – מעגל המזין מיתקן חירום; | |
| "מעגל חירום" – מעגל המוזן מלוח חירום; | |
| "מעגל סופי לטעינה" – מעגל המזין את מערכת הטעינה שתחילתו בלוח הקרוב לה וסיומו בעמדת הטעינה עצמה או בבית תקע המזין התקן טעינה; | |
| "מעגל סופי" – מעגל שתחילתו במבטח שבלוח הקרוב ביותר במעלה הזינה וסיומו במכשיר המחובר באופן קבוע או בבית תקע; | |
| "מעגל" – מספר מוליכים, על אבזריהם, מכלול של ציוד חשמלי המוזן מאותו מקור ומוגן בפני זרם יתר על ידי אותו מבטח; | |
| "מעטה" – כיסוי רצוף יחיד או מורכב מכמה שכבות העשוי תוך ייצורו של הכבל; | |
| "מעקף לתחזוקה" – התקן של מפסקים אלקטרו-מכניים המאפשר זינת העומס ישירות מרשת הזינה לצרכי תחזוקה וכיוצא באלה; | |
| "מעקף תפעולי" – התקן המאפשר העברה אוטומטית של זינת עומס בין רשת הזינה לבית מערכת אל-פסק, באמצעות רכיבים סטטיים או מגענים; | |
| "מערך חדרים" – כמה חדרים סמוכים המשמשים למטרה רפואית משותפת או שימוש במכשור רפואי משותף כגון חדר ניתוח והחדרים הצמודים לו והמשותפים עמו בתפקודם כגון הכנה לניתוח או התעוררות; | |
| "מערך" (array) – מחרוזות מודולים סולארים המחוברות ביניהן במקביל; | |
| "מערכת אל-פסק" – התקן המיועד לספק אנרגיה חשמלית בזרם חילופין בתדר Hz 60 i 50, באופן רציף גם במקרים של שיבושים ברשת האספקה הרגילה; ההתקן כולל ממיר, מיישר ומצברים וזאת בנוסף לציוד עזר כגון שנאים ואמצעי מיתוג; | |
| "מערכת הארקה" – מערכת המורכבת מאלקטרודת הארקה מוליכי הארקה ואבזרים המיועדים לחיבור ביניהם לבין הגוף המוארק; | |
| "מערכת השוואת פוטנציאלים" – חיבור גלווני בין מכשירים, חלקי מכשירים או חלקי מבנה מתכתיים אל פס השוואת פוטנציאלים ראשי; | |
| "מערכת טעינה" – מערכת ייעודית לטעינת רכב חשמלי הכוללת עמדת טעינה או התקן טעינה, תקע, בית תקע, מחבר לרכב חשמלי, כבלים ואמצעי הגנה בפני חישמול; | |
| "מערכת מובלים" – מערכת המורכבת ממובלים, על אבזריהם, ומשוחות, למעט מוליכים וציוד חשמלי; | |
| "מערכת ניהול הכבילה" – מנגנון שנועד להגן על כבל הטעינה מנזק מכני ושכולל מקום המיועד להנחת הכבל וארגונו בזמן אי שימוש; | |
| "מפסק אוטומטי זעיר" – מפסק אוטומטי שאינו ניתן לכוונון לפי תקן ישראלי ת"י 745 שדינו, לענין תקנות אלה, כדין נתיך; | |
| "מפסק אוטומטי מגביל זרם קצר" – מפסק אוטומטי שאינו מאפשר לזרם הקצר להגיע למלוא עוצמתו הצפויה וזאת על ידי הפסקתו המהירה; | |
| "מפסק אוטומטי" – אמצעי מיתוג בעל כושר הפסקה של זרם יתר מוגדר הכולל מנגנון אוטומטי להפסקת מעגל או קו במקרה של זרם יתר ויכול שיופעל באופן ידני; | |
| "מפסק מגן הפועל בזרם דלף" – התקן מיתוג המיועד לנתק אוטומטית את המיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף במיתקן; | |
| "מפסק מגן" – מפסק המיועד להפסיק אוטומטית את המיתקן המוגן באמצעותו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף לאדמה; לעניין הגדרה זו, "זרם דלף" (Residual current) – סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים (מוליכי מופע ומוליך האפס) של מעגל, בנקודה כלשהי בו; | |
| "מפסק מחלף" – מפסק דו-קטבי, תלת-קטבי או ארבעה-קטבי, המיועד לחבר את המיתקן המוזן דרכו לאחד משני מקורות אספקה חלופיים; | |
| "מפסק ראשי" – מפסק המיועד להפסקה וחיבור במתכון של זרם חשמלי במיתקן בשלמותו כאשר העומס מחובר בו; | |
| "מפסק" – אבזר לניתוק או לחיבור של מעגל תחת עומס כולל לחיץ (לחצן); | |
| "מפעיל" – אדם שהודרך על ידי האחראי בדבר הוראות הבטיחות ותפעול הבריכה; | |
| "מצב פעולה" (MODE) – מצבי פעולה 2 , 3 ו- 4 לטעינת רכב חשמלי כהגדרתם בתקן ישראל מס' 61851 , חלק 1; | |
| "מצבר מרכזי" – מצבר המשמש לאספקה של תאורת חירום; | |
| "מקדם תיקון משוקלל" (c) – מקדם המתקבל על ידי הכפלת מקדמי תיקון הנוגעים לעניין; | |
| "מקדם תיקון" – מקדם המכמת את ההשפעה של שונות התנאים המעשיים השוררים במיתקן המתוכנן, לעומת אלה ששימשו להגדרת הזרם המתמיד המרבי; | |
| "מקום סכנה מוגברת" – מקום שבו התנאים ותהליכי העבודה וכל גורם אחר מגדילים באופן ניכר את הסכנה להלם חשמלי, לשריפה, להתפוצצות ולפגיעה מכנית וכימית במתקן חשמלי וכו'; | |
| "מקום צימוד" – מקום חיבור בין שני מובלים או בין מובל לבין תיבה או שוחה, עם אבזר מכני נוסף או בלעדיו; | |
| "מקור הארקה" – אלקטרודה העומדת בדרישות תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט, התשנ"א 1991); | |
| "מקור זינה" – גנרטור, שנאי, ממיר, מהפך, מיישר זרם, תא ראשוני או מצבר, הכל לפי העניין; | |
| "מקטע מודולים" – מודולים הנישאים על ידי קונסטרוקציה רציפה; | |
| "מרווח הצטלבות" – מרווח הכולל בתוכו את נקודת ההצטלבות; | |
| "מרווח" – קטע קו חשמל או קו בזק בין שני תומכים סמוכים שאליהם מחוזק מוליך, תיל או כבל; | |
| "מרחק אנכי" – מרחק הנמדד בין השלכות אופקיות של גופים; | |
| "מרחק אפקי" – מרחק הנמדד בין השלכות אנכיות של גופים; | |
| "משגוח בידוד" – מכשיר המיועד לבקר את תקינות הבידוד בין מוליכי המיתקן לבין המסה הכללית של האדמה או בין מוליכי המיתקן לבין גופי המתכת של ציוד המיתקן; | |
| "משטח שווה פוטנציאלים" – משטח מוליך עליו ו/או בתוכו מותקנים מוליכים ו/או כבלים, חלק של מתקן חשמלי או כל שרות מתכתי העלול להימצא תחת מתח והנמצאים בעומק מרבי של 7.5 ס"מ מהמשטח עליו יכול להימצא אדם. משטח זה יחובר לכל השירותים המתכתיים הנמצאים בסביבתו, לקונסטרוקציה ולכל ציוד מתכתי אחר שיכול להימצא תחת מתח. משטח זה יחובר למערכת הארקה של מתקן חשמלי ומטרתו, בין השאר, הקטנת מתח מגע ומתח צעד; | |
| "משען" – אבזר המוכנס למבדד לשם קביעתו; | |
| "מת" – מצב של מוליך כשהוא מנותק מכל מקור של מתח חשמלי, וחפשי מכל טעינה חשמלית; | |
| "מתאם" – אבזר המאפשר חיבור תקע בעל צורה אחת לבית תקע בעל צורה אחרת בלא שימוש בכלים; | |
| "מתח בטיחות נמוך מאוד" (Safety Extra Low Voltage (SELV)) – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, שאינו עולה על – (1) 12 וולט בזרם חילופין; (2) 30 וולט בזרם ישר; |
|
| "מתח גבוה" – מתח העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או על 1,500 וולט בזרם ישר, בין שני מוליכים כלשהם באותו מעגל, ואינו עולה על 52 קילוולט בזרם חילופין או 74 קילוולט בזרם ישר; | |
| "מתח דורבן" – מתח רגעי העולה בהרבה על המתח הנומינלי, הנובע מתופעת מעבר כגון ברק או פעולת מיתוג; | |
| "מתח מגע" – מתח המופיע בין גוף מחושמל בעת תקלה לבין מקום העמידה של אדם הנוגע בגוף האמור; | |
| "מתח נומינלי" – מתח אשר בעבורו תוכנן ציוד; | |
| "מתח נמוך מאוד" – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה כפי האמור בתקנות החלות על המתקן שאותו הם משמשים ושאינו עולה על : (1) 12, 24 או 50 וולט בזרם חילופין ; (2) 30, 60 או 120 וולט בזרם ישר; בהעדר תקנות החלות במישרין על סוג מסוים של מיתקן תקבע רמת המתח המתאימה לפי רמת הסיכון לחיי אדם, בעלי חיים ורכוש במתקן זה; |
|
| "מתח נמוך" – מתח השורר בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה, העולה על מתח נמוך מאוד ואינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין, או 1,500 וולט בזרם ישר, הכל כאמור בתקנות החלות על המיתקן שאותו הם משמשים; | |
| "מתח עליון" – מתח ששיעורו בפעולה עולה על 33,000 וולט בין המוליכים; | |
| "מתח ריקם" – המתח המירבי המתפתח בין שני מוליכים סמוכים במתקן במצב שלא זורם זרם; | |
| "מתח" – בזרם חילופין – שיעורו האפקטיבי; בזרם ישר – שיעורו כאשר תכולת האדוות בו אינה עולה על 10%; | |
| "מתקן חשמלי" – כהגדרתו בחוק; | |
| נ | |
| "ניקוי בהתזה" – ניקוי מיתקן חי באמצעות התזת חומרי ניקוי או מים; | |
| "נעל כבל" – התקן מתכתי שנועד לחבר בין מוליך לבורג או להדק; | |
| "נקודת אפס" – נקודה במקור זינה רב מופעי שלגביה המתחים של המוליכים האחרים, עקרונית, סימטריים ושווים בערכיהם; קיים מוליך אפס – יחובר לנקודה זו; | |
| "נקודת חיבור" – נקודה בה מתקן חשמלי מתחבר לרשת חלוקה או נקודת קצה בהתקנה קבועה המיועדת לטעינה של כלי רכב חשמלי יחיד, כגון בית תקע או מחבר לרכב חשמלי;; | |
| "נקודת מאור" – קצוות מוליכים במיתקן חשמלי לזינת מנורה קבועה; | |
| "נקודת מוצא" – קצה חופשי של צינור, תיבה, שוחת מעבר או שוחה, המותקן במערכת מובלים, והמיועד להוות מוצא למוליכים הנמצאים בתוך המובלים; | |
| "נקודת תווך" – נקודה במקור זינה בזרם ישר או בזרם חילופין חד-מופעי, שהמתח בינה לבין כל אחד משני המוליכים עקרונית שווה; קיים מוליך תווך – יחובר לנקודה זו; | |
| "נתיך" – מבטח הפועל על ידי התכת אלמנט ניתך; | |
| ס | |
| "סביבת מטופל" – מרחב באתר רפואי הסובב את המקום שנקבע כמקום הימצאו של מטופל, הכל לפי המידות שבאיור מס' 1 שבתוספת הראשונה; | |
| "סוג I" – ציוד חשמלי שלכל חלקיו החיים יש לפחות בידוד תפעולי ושמותקן בו הדק או מגע לחיבור הארקת מגן; | |
| "סוג II" – סוג ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר; | |
| "סוג III" – ציוד חשמלי המיועד לזינה במתח נמוך מאוד ושאינו כולל מעגלים פנימיים או חיצוניים הפועלים במתח שונה ממתח זה; | |
| "סוג אספקה" – אספקה המאופיינת על ידי מניה נפרדת, מקור אספקה נפרד, דרגות חיוניות שונות וכיוצא באלה; | |
| "סופית כבל" – אבזר המיועד לאטימת קצה הכבל, ופיזור השדה החשמלי בין קצה הכבל והסביבה; | |
| "סכנה מוגברת" – תנאים המגדילים באופן ניכר את הסכנה של חישמול, שריפה, התפוצצות, פגיעות מיכניות, כימיות וכיוצא באלה; | |
| "סמך" – עמוד, מבנה או מסבך הנושאים רשת; | |
| "סרגל הדקים" – שורה של הדקים המותקנים בסמיכות אחד לשני; | |
| ע | |
| "עבודה במיתקן חי" – עבודה שבה חשמלאי בא במגע עם חלק חי שאינו מבודד או עם חלק שאינו מבודד העלול להפוך לחלק חי בשעת ביצוע העבודה במיתקן, לרבות כל עבודה הכרוכה בחדירה של חלק כלשהו מגוף החשמלאי או ציוד שבידו לתחום עבודה במיתקן חי, למעט מדידה במיתקן כמפורט בתקנה 14, בדיקה תרמוגרפית כמפורט בתקנה 15 וניקוי בהתזה כמפורט בתקנה 16; | |
| "עבודה בקרבת מיתקן חי" – עבודה, שבה חשמלאי או עובד חודר לתחום הקרבה למיתקן חי עם חלק כלשהו מגופו או מציוד שבידו, למעט עבודה במקום שבו קיים מחסום פיסי קבוע מחומר מתכתי מוארק או מחומר מבודד מתאים, המונע חדירה לתחום מיתקן חי; | |
| "עבודת חשמל" – התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תכניות טכניות לביצועה; | |
| "עוגן" – התקן המיועד לקזז, על ידי משיכה, מומנט כפיפה הפועל על סמך של רשת; | |
| "עומס יתר" – עומס הגורם לזרם יתר במעגל כאשר אין בו קצר; | |
| "עמדת טעינה" – מכשיר חשמלי ייעודי לטעינת רכב חשמלי המותקן בהתקנה קבועה בסמוך למקום חנית רכב חשמלי והמשמש לטעינתו. עמדת הטעינה יכולה להיות ממצב פעולה 4 (MODE 4) בזרם ישר (DC) או ממצב פעולה 3 (MODE 3) בזרם חילופין (AC); הכל כאמור בתקן ישראלי ת"י 61851 חלק 1 ותקן ישראלי ת"י 61851 חלק 23 , לפי העניין. | |
| "עמוד" – תומך המיועד לחיזוק מוליכים; | |
| "עמידות באש" – הזמן שבו הרכיב מתפקד באש לפי ת"י 931; | |
| "ערך נומינלי" – הערך אשר עבורו תוכנן הציוד החשמלי; | |
| "ערכת גנרטור" או "גנרטור" – הרכב הכולל גנרטור, מנוע ראשוני והציוד הנלווה אליהם כגון מערכת פיקוד ובקרה, מכל דלק ומצבר להתנעה; | |
| פ | |
| "פיר" – חלל אנכי בבנין המיועד להעברת צנרת, כבלי חשמל, אוורור וכיוצא באלה למעט פיר המעלית; | |
| "פנקס הטכנאים" – פנקס הטכנאים וההנדסאים שמנהל משרד העבודה והרווחה, לרישום טכנאים והנדסאים; | |
| "פנקס המהנדסים" – פנקס המהנדסים והאדריכלים המתנהל לפי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958. | |
| "פס PA" – פס המשמש לחיבור מוליכי השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA); | |
| "פס PE" – פס המשמש לחיבור מוליכי הארקה (PE); | |
| "פס PE/PA" – פס משותף לחיבור מוליכי הארקה (PE) ומוליכי השוואת הפוטנציאלים המקומית הנוספת (PA); | |
| "פס הארקה" – פס מתכתי המשמש לחיבור מוליכי הארקה; | |
| "פס השוואת פוטנציאלים ראשי" – פס השוואת פוטנציאלים שמחובר ישירות להארקת יסוד; | |
| "פס השוואת פוטנציאלים" – פס שאליו מתחברים מוליכי הארקה ומוליכי חיבור; פס זה יכול לשמש גם כפס הארקה; | |
| "פס צבירה" – מוליך נחושת, מלבני או עגול, חשוף או מבודד, המשמש להעברת אנרגיה חשמלית ולחיבור מוליכים; | |
| "פס" – התקן, חשוף או מבודד, המיועד לחיבור מוליכים; | |
| "פתיל מאריך" – פתיל המצויד בקצה אחד בתקע ובקצה האחר בבית תקע מיטלטל אחד לפחות; | |
| "פתיל" – גיד כפיף או כמה גידים כפיפים מבודדים, שזורים יחד או לא שזורים, המאוגדים במעטה חיצוני משותף או המחוברים ביניהם; | |
| צ | |
| "ציוד חשמלי" –אבזר או חלק ממתקן חשמלי; | |
| "ציוד ייעודי" – ציוד השייך למיתקנים בבריכות, כגון משאבות ופילטרים מיוחדים; | |
| "ציוד מיטלטל" – ציוד המיועד, בשימוש הרגיל בו, להעברה ממקום למקום; | |
| "ציוד מיתוג" – ציוד המיועד להפעלת ציוד או ניתוקו ממקור זינה; | |
| "ציוד מסוג AP" – ציוד שאינו מהווה מקור להצתת גזים ונוזלים דליקים בתערובת עם אוויר והעומד בדרישות ת"י 60601 חלק 1 – ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים (להלן – ת"י 60601 חלק 1); | |
| "ציוד מסוג APG" – ציוד שאינו מהווה מקור להצתת גזים ונוזלים דליקים בתערובת עם חמצן או דו חנקן חמצני ("גז הצחוק") (N2O) והעומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 60601, חלק 1; | |
| "ציוד נייח" – ציוד שאינו ניתן להעברה בנקל ממקום למקום; | |
| "ציוד סוג I" – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, אשר חלקיו החיים מבודדים בבידוד בסיסי והכולל אמצעי לחיבור מוליך הארקה לחלקים מתכתיים נגישים; | |
| "ציוד סוג II" – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך, שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר וללא אמצעים לחיבור מוליך הארקה; | |
| "ציוד סוג III" – ציוד המיועד לזינה במתח נמוך מאוד, שלא נוצר בו מתח העולה על מתח נמוך מאוד, ויש בו הפרדה חשמלית מההארקה וממערכת במתח אחר, באופן שתקלה ראשונה אינה גורמת להופעת מתח העולה על מתח נמוך מאוד; | |
| "ציוד קבוע" – ציוד המיועד לשימוש כשהוא מוחזק במקומו ואינו ניתן להעברה ממקום למקום בלא שימוש בכלים; | |
| "ציוד" – כלל הפריטים המהווים מיתקן חשמלי או חלק ממנו או אבזרים וכלים המשמשים לעבודה במיתקן חי או בקרבת מיתקן חי; | |
| "צינור איוור" – חלל מוקף קירות, המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ואויר מזוהם מחדרי שירות ומחדרים אחרים בבנין; | |
| "ציר" – קו דמיוני המחבר מרכז של שני תומכים סמוכים; | |
| "צנרת זרה" – צנרת או תעלות בחדר הגנרטור אשר אינן מיועדות לתפעול של ערכת הגנרטור; | |
| "צרור" – מספר מוליכי רשת אווירית מבודדים, מפותלים ביניהם ומיועדים להתקנה משותפת; יכול שבאותו צרור יהיו מוליכים השייכים לקווים או למעגלים שונים; | |
| "צרכן" – בעל המיתקן או המחזיק בו; | |
| ק | |
| "קו בזק" – כבל המותקן בעיקרו למטרות בזק כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבזק, או לרשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק. | |
| "קו החוף" – סף גלישת המים או קו המים במאגרים בהם קיימים מגלשים ; | |
| "קו חשמל" – מעגל חשמל המחבר מקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, עם לוח חלוקה אחד או יותר; | |
| "קו תקשורת" – כבל המותקן בעיקרו למטרת תקשורת, לרבות קו בזק; | |
| "קו" – קבוצת מוליכים המחברים מקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ללוח חשמל אחד או יותר, או למהפך; | |
| "קופסת בתי תקע" – קופסה המיועדת להתקנת בתי תקע ובתי מחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית נוספת (PA) בלבד; | |
| "קופסת הסתעפות" – קופסה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל, או המשמשת אמצעי חיבור בין קטעי מערכת מובלים, להשחלת מוליכים או להטיית התוואי המובל; | |
| "קצר" (Short Circuit) – חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית הנגרם בשל תקלה בין שתי נקודות או יותר, שקיים ביניהן הפרש פוטנציאלים במצב תקין; | |
| "קשת חשמלית" – זרם חשמלי העובר דרך האוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מירידת ערך הבידוד של האוויר או הגז; | |
| ר | |
| "רדיוס DV" – ערך המגדיר את המרחק בין חלק חי של מיתקן לבין הקצה החיצוני של תחום הקרבה למיתקן חי, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה; | |
| "רכב חשמלי" – רכב מסוג M או N כמשמעותו בתקנה 271א לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 המונע באופן מלא או חלקי מאנרגיה חשמלית; | |
| "רצפה מוליכה חשמל סטטי" – רצפה בעלת מוליכות חשמלית בערכים מוגדרים, שמטרתה למנוע הצטברות מטעני חשמל סטטי; | |
| "רשת אווירית מבודדת" – רשת המורכבת מצרור ומערכת אבזרים מבודדים; | |
| "רשת חשמל" – מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה; | |
| "רשת כבאות" – כהגדרתה בחוק שירות הכבאות, תשי"ט-1959; | |
| "רשת" – מערכת מוליכים המותקנים על מבדדים, או כבל עילי, שחלקו יכול להיות תת-קרקעי או צרור מוליכי רשת אווירית מבודדת ואבזרים הקשורים בפעולתם, לרבות החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה; | |
| ש | |
| "שדה בלוח" – אזור בלוח המשמש למטרה מוגדרת או לאתר מוגדר – רפואי או לא רפואי; | |
| "שדה" – חלק של לוח אשר ניתן לטיפול תחזוקתי בלא לחייב, דרך כלל, הפסקת חלקי לוח סמוכים; | |
| "שוחה" – מבנה מבטון, ממתכת או מכל חומר אחר, המהווה חלק ממערכת המובל המיועד להתקנת ציוד חשמלי, לחיבור בין כבלים, ולטיפול בציוד או בכבלים המושחלים בתוך המובל; | |
| "שוחת מעבר" – שוחה המשמשת כמקום להשחלת מוליכים לתוך הובל או להטיית התוואי של המובל בלבד; | |
| "שולב (Interlock)" – מערכת בקרה, כגון נעילה, המונע ביצוע פעולה מסוימת לפני גמר ביצוע פעולה אחרת; | |
| "שטח ציבורי" – מרחב בבנין רב קומות שמוגדר בידי מתכנן בנין רב קומות כמרחב לצרכים ציבוריים; | |
| "שיטת אספקה" או "שיטה" – אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, וצורת חיבור נקודת הכוכב או התווך להארקה; | |
| "שילוט בר קיימא" – כיתוב קריא המותקן במקום בולט לעין באופן המאפשר הישארותו במקום לאורך זמן, בעברית ובערבית; | |
| "שינוי יסודי" – (א)לעניין מתקן פוטו-וולטאי : הגדלת הספק, שינוי באמצעי הגנה מפני חישמול, החלפה או הוספה של מודול, מהפך, תוכנה או חומרה המביאה לידי שינוי הספק הנקוב של מתקן פוטו-וולטאי, הוספה או החלפה של לוח חשמל, החלפה או שינוי קונסטרוקציה המשמשת לנשיאת המודולים או המהפכים לרבות מערכת עקיבה; (ב)לכל עניין אחר : שינוי הנעשה לשם הגדלת חיבור של המתקן או שינוי באמצעי מיתוג ואבטחה או בשיטת ההגנה של המתקן, החלפת לוח או תוספת של מעגל או שינוי בחתך המוליכים, בחומר המוליכים, בידוד המוליכים או צורת ההתקנה. (ג)שינוי באמצעי ההגנה בפני חישמול החלפה או הוספה של אבזר או ציוד חשמלי, תוכנה או חומרה המביאה לידי הגדלת הספק הטעינה ביחס להספק שהיה בעת ההפעלה הראשונה של מערכת הטעינה, החלפה או שינוי של קונסטרוקציה של עמדת הטעינה |
|
| "שירות אחר" – כבל, צינור או מערכת אחרת שאינם לצורך העברת חשמל כגון – לצורך העברת מים, גז, ביוב, תקשורת וכדומה; | |
| "שירות מתכתי" – חלק מתכתי במתקן חשמלי או בקירבתו או בסביבתו, העלול להעביר פוטנציאל; | |
| "שנאי מבדל" – שנאי שאין בו חיבור גלווני בין סליל ראשוני לסליל משני; | |
| ת | |
| "ת"י 1381" – תקן ישראלי ת"י 1381 – "מובילי פלסטיק למיתקני חשמל, תקשורת ואלקטרוניקה; | |
| "ת"י 1516" – תקן ישראלי ת"י 1516 – "כבלי כוח מבודדים בדיאלקטרן מקשי משוחל למתח נקוב מ-1 ק"ו ועד 30 ק"ו"; | |
| "ת"י 20.2.22" – תקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.22 – "מנורות: מנורות לתאורת חירום"; | |
| "ת"י 473" – תקן ישראלי 473.12 – "כבלים, פתילים ומוליכים מבודדים למתח נומינלי עד 1,000 וולט; | |
| "ת"י 755" – תקן ישראלי ת"י 755 "תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג; | |
| "ת"י 921" – תקן ישראלי ת"י 921, חלק 1 – "השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה: דרישות כלליות"; | |
| "ת"י 931" – תקן ישראלי 931, חלק 1.1 – "עמידות באש של אלמנטי בנין: שיטות בדיקה"; | |
| "ת"י 981" – תקן ישראלי ת"י 981 – "מיון דרגות ההגנה של מעטפות לציוד חשמלי" – שעומד לעיון הציבור בספריית מכון התקנים הישראלי, רח' לבנון 42, תל אביב; | |
| "תא ביניים" – חלל מעבר בנוי בעל שתי דלתות; | |
| "תאורת התמצאות" – תאורה הפועלת אוטומטית במקרה של הפסקת חשמל במבנה; | |
| "תהר"ם מיטלטל" – תהר"ם שאינו מותקן באופן קבוע; | |
| "תהר"ם קבוע" – תהר"ם המקובע בחיבור מכני למבנה או לקרקע; | |
| "תחום העבודה במיתקן חי" – תחום המקיף חלקים חיים ברדיוס DL מסביב לחלק חי, לפי איורים 1, 2 ו-3 והטבלה שבתוספת הראשונה, לפי המתח הנקוב של המיתקן; | |
| "תיבה להתקנת אבזר" – תיבה המיועדת להתקנת אבזר, כגון בית תקע, מפסק או לחיץ, במעגל סופי; | |
| "תיבה" – קופסה המשמשת לטיפול במוליכים וככיסוי מגן לציוד חשמלי המותקן בה; | |
| "תיבת ביניים" – תיבה המיועדת לחיבור מוליכים לפס PE ולפס PA; | |
| "תיבת חיבורים" – תיבה המיועדת לחיבורים בין מוליכים המותקנים במובל או לחיבור בין קטעי מערכת המובלים או להשחלת מוליכים או להטיית התוואי של המובל; | |
| "תיבת מעבר" – תיבה המשמשת להתקנת מוליכים או כבלים למובלים או להטיית התוואי של מובל בלבד; | |
| "תיל נושא" – תיל עשוי מתכת או חומר אחר שווה ערך מבחינה מכנית למתכת מרופה לפי ת"י 65 "מוליכים בכבלים מבודדים"; | |
| "תיל קשירה" – תיל המיועד לחיזוק מוליך רשת ללא בידוד למבדד ועשוי חומר רך לפי תקן ישראלי ת"י 65 למוליכי נחושת, או לפי תקן ישראל ת"י 618 למוליכי אלומיניום; | |
| "תיל" – מוליך יחיד או שזור, ללא בידוד, בעל חתך עגול המיועד להתקנה ברשת עילית. | |
| "תכנית המיתקן" – תכנית שתוכננה בידי חשמלאי; | |
| "תמוכה" – התקן המיועד לקזז, על ידי תמיכה, מומנט כפיפה הפועל על סמך. | |
| "תעלה בנויה" – תעלה אופקית או אנכית באדמה, מעל האדמה או בתוך מבנה, מתוחמת ומדופנת בחומר בניה; | |
| "תעלת אספקה" – מוביל מתכתי מתועש מסוג I בצורת תעלה, הכולל מוליכים וציוד של מעגלים סופיים והמיועד להתקנה קבועה באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2 כמפורט בתקנה 2; | |
| "תקן DIN" – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institute für Normung); | |
| "תקן EN" – תקן שפרסמה הוועדה האירופית לתקינה בענף החשמל (European Committee for Electrotechnical Standadisation – CENELEC); | |
| "תקן IEC" – תקן שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission); | |
| "תקן ישראלי" – תקן ישראלי (ת"י) כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים), וכתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו פתוח לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, שכתובתו www.energy.gov.il; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן ישראלי לעניין תקנות אלה. | |
| "תקן" – כל אחד מאלה: 1) תקן ישראלי – ת"י – תקן ישראלי שפורסם לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953; 2) תקן IEC שפרסמה הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (International Electrotechnical Commission); 3) תקן DIN שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut Fuer Normung); 4) תקן BS שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution); 5) תקן אחר שאישר המנהל; התקנים שבפסקאות (1) עד (5) הופקדו לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח' חיים לבנון 42, תל אביב ובמרכז המידע של חברת החשמל לישראל בע"מ, אתר תחנת הכוח, חיפה. |
|
| "תקנות התכנון" – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970. | |
| "תקרת ביניים" – שכבה עשויה מחומרים קלים המורכבת מתחת לתקרה נושאת, או מתחת לגג ושאינה מודבקת ישירות לתקרה נושאת, לרבות תקרה מתחת לאגדים; |
ברוך הבא ל"צומת חשמלאים" ע"פ
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
אנו מחוייבים לעדכן (בכל יום) בפופאפ על שימוש בקוקיז באתר.
קבצי טקסט המוצבים על המחשב במטרה לסייע לאתר לנתח כיצד המבקרים משתמשים באתר. האינפורמציה מועברת ונשמרת בשרתי גוגל.
גוגל משתמשת במידע זה כדי להעריך את השימוש שלך באתר, עריכת דוחות על פעילות האתר ועל השימוש באינטרנט בשביל מנהלי אתרים.
מבחינת מפעיל האתר המידע שנשמר הוא מינמילי וכולל את המייל ושם המשתמש, IP למעקב עבור סימולטור ההכנה לוועדה והשימוש בתגובות בפורום.