אז עכשיו כשהתחלנו להכיר קצת רגשי טמפ' שונים מה אנחנו עושים איתם וכיצד נשתמש בהם??

לרוב נחבר את הרגש טמפ' שבחרנו (לפי תנאי העבודה הצפויים) לבקר טמפ' (ואולי אפילו נחבר אותו גם לרשם טמפ' Data logger כשנדרש מעקב ותיעוד מתמשך של הטמפ' לכל אורך התהליך).

 לצורך הפעלת גופי החימום נדרש למתג/ להפעיל אותם וזאת נעשה על ידי חיבור יציאה  של בקר טמפ' לרכיב מיתוג כלשהו.

 בדרך כלל במיתוג/ הפעלת גופי חימום משתמשים באחת משני האפשרויות מיתוג הבאות:

חיבור – ניתוק (ON – OFF) או מיתוג של ממסר ללא חלקים נעים   SSR

 (Solid State Relay)  או "אחיהם" הגדול תריסטור  (Thyristor)  וכדי להפעיל אותם בצורה חכמה, נכונה ויעילה נשתמש בבקרה מתקדמת PID (proportional–integral–derivative)  

בצורת מיתוג של חיבור ניתוק (on-off) לרוב הבקר טמפ' ימתג (יפעיל וינתק) מגען אשר זה יזין את גופי החימום. שיטה זו ותיקה מאוד ובשימוש עד ימנו אנו (למרות שלאט לאט היא מוחלפת על ידי בקרה מתקדמת), זו שיטה אמינה מאוד אך אחת החסרונות הגדולים שלה היא חימום וקירור יתר של אזור העבודה וטווח הסטייה של הטמפ' בפועל מטמפ' היעד שקבענו היא גדולה יחסית (לרוב מדובר בכמה מעלות צלסיוז לכל כיוון) במיוחד בתחילת תהליך החימום עד להגעה לטמפרטורת היעד הרצויה.

כדי לחמם בצורה יעילה יותר ולמונע סטיות גדולות עוברים לשימוש בבקרת PID אשר משולבת בבקר טמפ' ולרוב זה יחובר לssr   או ל Thyristor תלוי בהספק גופי החימום.

 בדרך זאת בעצם נוצר לנו מצב של מעגל/ חוג סגור, הבקר נותן פקודת חימום וכל הזמן מקבל משוב/ מידע מהרגש טמפרטורה על מצב החימום בפועל