מהו מוליך הפן?
מוליך המחובר אל נקודת הכוכב של השנאי ובמקביל אל הארקת השיטה של השנאי.
המוליך מחובר בצד השני אל מהדק הניוטרל בפילר.
מהמהדק יוצא המוליך אל מהדק נוסף המותקן בלוח המתקן, שם הוא גם מתחבר אל הפה"פ ומשם לפס הארקות ויוצר איפוס.
(קיים פוסט נוסף בנושא) מהמהדק הניוטרל בלוח המתקן מתחברים אל המפסק מגן ומשם בעצם אל הפס אפסים ואל הנקודות במתקן.
באיור ניתן לראות את מסלול התקלה הזרם שיוצא מהשנאי דרך הפאזות עובר דרך המהדקים במקרה שלנו הזרם עבודה בפאזה L1 בצרכן "מקרר" .
אם נעקוב אחר המסלול נראה שבמתקן הכל תקין עד שמגיעים לפילר ושם מופיע נתק.
הזרם מחפש את דרכו חזרה אל השנאי והוא יגיע בכל דרך אפשרית.
לכן הדרך הקצרה ביותר עבורו היא דרך הארקה שמחוברת בלוח המתקן אל מהנדק האפס דרך ה"איפוס".
למרות שדרך האדמה ההתנגדות גבוהה יותר מאשר במוליך עדיין מתקן שעומד בדרישות תקנות החשמל נדרש לעמוד בהתנגות לולאת התקלה ע"פ תקנה 21 בפרק הארקות:
21. התנגדות חשמלית בין האלקטרודות להארקת שיטה לבין המסה הכללית של האדמה
(א) ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות המיועדות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר שההתנגדות האמורה במערכת חלוקה המיועדת להגנה באמצעות איפוס בלבד, לא תעלה על 20 אוהם.
אז מה הבנו ממעקב אחר מסלול הזרם?
המקרר ימשיך לעבוד ובעל המתקן לא ירגיש שישנה בעיה.
עד שיתחילו המכשירים בעלי המעטה המתכתי לחשמל אותו במקרה של ערך הארקה גבוה במוליכים (נתק או מוליך משוחרר) ואז זרם העבודה יעבור דרך האדם לאדמה.
למי ששואל את עצמו מה קורה אם הארקה מנותקת מה קורה….
אין מסלול אין זרם
