אני יוצא מנקודת הנחה שכולכם פחות או יותר מבינים מהו ההבדל בין מפסק תלת קוטבי (3 פול) למפסק ארבע קוטבי (4 פול).
ההבדל בין שני המפסקים למען הסר ספק, מפסק ארבע קוטבי בעל היכולת למיתוג האפס בנוסף לשלושת הפאזות.
במפסק תלת קוטבי מוליך האפס נשאר מחובר קבוע.
מתי השימוש בתלת או ארבע קוטבי, למה, כמה ואיך זה בהמשך הפוסט.
תמונה זו מציגה את ההבדל בין 2 סוגי המפסקים, תודה רבה לאייל הדר על העזרה בהכנת התמונה.
הגדרות רלוונטיות:
"הארקת שיטה" – הארקה, במתכוון, של נקודה אחת לפחות של השיטה.
"שיטה" – שיטה של אספקת חשמל המאופיינת על ידי סוג הזרם, התדר, מספר המוליכים והמתחים בין המוליכים ובין המוליכים לאדמה, עם הארקת שיטה או בלעדיה.
"הארקה" – חיבור במתכוון למסה הכללית של האדמה.
"גנרטור" – מכונה הממירה אנרגיה באחת מצורותיה לאנרגיה אחרת, לדוגמה אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית.
"שנאי" – מכשיר אלקטרומגנטי אשר מעביר אנרגיה חשמלית ממערכת זרם חילופין אחת למערכת זרם חילופין אחרת.
ההבדלים בין שיטות ההגנה השונות:
האות הראשונה מסמלת את האדמה (טרה)-T
האות השנייה מאפשרת לנו להבין מה מצב הגופים המתכתיים במתקנים כלפי האדמה
כהגדרתם בחוק החשמל בפרק "הארקה ואמצעי הגנה בפני חישמול" ישנם שלושה הגדרות לתכלית הארקה:
TT- כאשר מוליכי האפס של מקור הזינה וגופי הציוד החשמלי מחוברים בנפרד אל האדמה, חיבור נקודת הארקה ההגנה.
IT- כאשר מוליך האפס של המערכת מחובר דרך בידוד גבוה מאוד או מבודד מהאדמה .
לחיבור זה אנו קוראים זינה צפה מאחר ומסלול התקלה לא נסגר דרך השנאי, למערכת זו נדרש משגוח- לבדיקת הבידוד (פוסט בנפרד) מה
TN-כאשר לשנאי קיימת הארקת שיטה ומוליך האפס במקור הזינה מחובר לאדמה והגופים המתכתיים של הציוד מחוברים אל מוליך האיפוס (PE)
במערכת מותקנים מוליכים נוספים:
PE- מוליך האפס המשמש כ מוליך הארקה
PEN- מוליך האפס והארקה בנקודת החיבור אל השנאי המשמשים גם כמוליך הארקה נוסף בעל עכבה נמוכה.
קיימים שלושה סוגי איפוסים:
האיפוסים מאפשרים להוריד את גובה התנגדות לולאת התקלה ובכך להגדיל את זרם הקצר, זרם הקצר הגבוה מאפשר הפעלת המבטח בזמן קצר.
נתחיל מ TN-C שהוא לא חוקי לשימוש בישראל – מוליך האפס משמש גם כהארקה בתנאים מסויימים במקרה של פגיעה בבידוד האפס ונגיעה בגוף המתכתי הארקה משמשת כמוליך. כמו-כן ככל שמתרחקים ממקור הזינה עכבת לולת התקלה גדלה ולכן זמן ניתוק המבטח ארוך יותר!
איפוס TN-S מוליכי האפס והארקה מפוצלים ומגיעים בנפרד, מאפשר שימוש בהגנות כגון מפסק מגן בגלל ההפרדה בין המוליכים בתוך המתקן. בשיטה זו בזמן קצר חד פאזי ייתכן ויופיע מתח על גוף הציוד, כמו-כן נדרש מוליך חמישי מה שמעלה את עלות יישום האיפוס במתקן.
איפוס TN-C-S מוליכי האפס והארקה מחוברים בכניסה למקור הזינה ונפרדים בהמשך לחיבור הצרכנים ברשת, דרך פה"פ (פס השוואת פוטנציאלים)
דגשים חשובים:
שנאי או גנרטור אשר נמצא על גג המבנה או בתוך חדר ייעודי במבנה, נחשב בתוך המבנה!
במידה ולא נכתב אחרת בשאלה מבנה המוזן משנאי על עמוד יהיה מוגן בשיטת TN-C-S ומתקן המוזן ע"י שנאי בתוך המבנה יהיה שיטת איפוס מסוג TN-S.
שנאי על עמוד אך בתוך תחום השפעת הארקת המתקן יהיה אף הוא בשיטת איפוס TN-S.
גנרטור בתוך המתקן מוגן אף הוא בשיטת איפוס TN-S
עבור מפסק 4 קטבים נדרש להתקין הארקת שיטה לגנרטור!
עבור מפסק 3 קטבים נדרש להסיר את הארקת השיטה של הגנרטור!
במידה ורשום בשאלה "תשתית הארקה במתקן מבוססת על אלקטורודות ולא קיימת השוואת פוטנציאלים במתקן" או שלא קיימים תנאים לאיפוס- הארקת הגנה TT
התנגדות האלקטרודה הנדרשת כלפי המסה הכללית של האדמה בשיטת איפוס הינה 20 אוהם.(TNS/TNCS)
התנגדות האלקטרודה הנדרשת כלפי המסה הכללית של האדמה בשיטת הארקת הגנה הינה 5 אוהם.(TT )
כל ה"דגשים" אומנם נכונים ברוב המקרים,
אבל אל לכם להסתמך עליהם בלבד! חשוב מאוד לקרוא את
השאלות עד סופן בעיון ולהבין למה הם מתכוונים בשאלה.
פעמים רבות בבחינה משנים מילה יחס בשאלה או נתון כלשהו כמו שטח חתך או גובה התקנה,
לנו היא נראית זהה לגמרי, ואנחנו מסמנים את התשובה הישנה.
כשפועל זאת שאלה שונה לגמרי בעקבות השינוי הנ"ל.
לכן, בכל שאלה נדרש לפענח מחדש בעזרת הקווים המנחים שהנגשתי לכם, אל תקלו ראש בקריאת השאלה מספר פעמים,במיוחד אם היא נראית לכם טריקית.
התמונות לקוחות מחוק החשמל- אתר נבו*
הכותב בן ביטון הנדסאי חשמל בעל רישיון חשמלאי הנדסאי 630A.
מנהל לשעבר בקהילת צומת חשמלאים
